בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה דרישה של האגודה השיתופית כפר אדומים לסלק מהיישוב משפחה בת שמונה נפשות שגרה במקום בשבע השנים האחרונות.
בנובמבר 2017 רכשה המשפחה זכויות בבית בהתנחלות שבצפון מדבר יהודה, ותשעה חודשים לאחר מכן חתמו ההורים על כתב התחייבות שבו הצהירו כי אם לא יתקבלו בסופו של דבר לחברות באגודה, מכל סיבה שהיא, הם ימכרו את הזכויות בנכס ויעזבו. ואכן, בהצבעה שנערכה ב-2020 נדחתה בקשת המשפחה לקבלה לחברות באגודה. היא התבקשה לעזוב אך סירבה, ומכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט.
האגודה טענה כי על המשפחה למלא אחר התחייבותה המפורשת, למכור את הבית ולעזוב. היא הסבירה כי "תקופת הבחינה" שבה גרה ביישוב לוותה בעימותים מול משפחות אחרות ובחוסר התאמה לחיים בקהילה. בין השאר צוין כי ההורים בנו בחצר הבית בריכה ללא היתר והדבר משקף התנהלות בריונית ואלימה.
מנגד טענו הנתבעים שכתב ההתחייבות לא חוקי וסותר את תקנת הציבור. לדבריהם, הם חתמו עליו בלית ברירה ותחת אילוץ האגודה. הם ציינו שהאגודה לא עומדת בתנאים הנדרשים לקיום "ועדת קבלה" ליישוב, שכן היא לא נמצאת בנגב או בגליל ומספר המשפחות בה עולה על 400. הם הוסיפו שסבלו ממסע הכפשות משכניהם, שבא לידי ביטוי בהודעת טקסט שהופצה נגדם בקרב כל חברי היישוב ערב ההצבעה.
ואכן, השופט אלעד לנג דחה את התביעה. הוא הבהיר שתיקון לפקודת האגודות השיתופיות מ-2011 מאפשר רק ליישוב קהילתי המונה עד 400 משפחות באזורי הנגב והגליל להתנות מגורים באישור של ועדת קבלה, וחוקיות התיקון אושרה בבג"ץ.
עו"ד שאול אטיאסלאחר מכן נקבע בפסיקה שאין מניעה לאפשר ועדות קבלה ליישובים קהילתיים גם באזור יהודה ושומרון. אולם ב-2019 נכנס לתוקף תיקון לתקנון המועצות האזוריות (יהודה ושומרון) שחל על כפר אדומים, ובו נקבע כי הקצאת מקרקעין לאדם ביישוב קהילתי תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת קבלה, ובלבד שמספר המשפחות ביישוב אינו עולה על 400.
במקרה זה, קבע השופט, ועדת הקבלה קיבלה את ההחלטה שלא בהתאם להוראות התיקון לתקנון. בין היתר, היא לא עמדה בדרישות בעניין הרכב החברים של ועדת הקבלה, החובה לנמק את החלטתה בכתב ומתן אפשרות למועמד להגיש השגה על ההחלטה.
בפסק הדין הודגש שלהחלטה השפעה דרמטית על המשפחה, שכבר רכשה את הבית, שילמה את מלוא התמורה והשקיעה בנכס כספים רבים נוספים. העובדה שכתב ההתחייבות נחתם ב-2018, צוין, לא משנה את החובה של ועדת הקבלה לפעול בהתאם להוראות התיקון לתקנון, שכבר היה בתוקף במועד בו הוועדה התכנסה.
השופט קיבל את טענת המשפחה שלפיה נאלצה לחתום על כתב ההתחייבות כתנאי לקבלת אישור הקליטה מהאגודה, ועל מנת שיוכלו לקבל משכנתה, ולא הייתה בידיה אפשרות מעשית לסרב. לסיכום נקבע שוועדת הקבלה לא פעלה בהתאם להוראות החוק כך שאין בסיס להורות לנתבעים לעזוב את היישוב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האגודה השיתופית: עו"ד יפית אופק
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אמנון פרידמן
• עו"ד שאול אטיאס עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
