עם לוק של נער מסיבות, ניהול מותגים נחשקים כמו אסתי לאודר, מאק, קליניק, טום פורד ובובי בראון, 50 חנויות ברחבי הארץ, שישה אתרי אונליין ועם רון לאודר על החיוג המקוצר, אורן רווח, יושב ראש קבוצת החברות של תאגיד אסתי לאודר בישראל, היה יכול להמשיך לחיות בביוטי-לנד של עצמו. אבל בעקבות משבר אישי שהפך לו את החיים, הוא הלביש את הגלאם בגלימת אמונה, גילה את ספר התפילות, והקים מיזם שתכליתו לגרום לנו לשנות את האופן הרע, האלים והמפלג שבו הורגלנו להתנהל ברשתות החברתיות. אבל קודם כל עסקים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רווח מונה להוביל את אסתי לאודר בישראל לפני 19 שנה לאחר ששימש בתפקיד מנהל חטיבת הקוסמטיקה בשסטוביץ'. עד אז המותג הבינלאומי המוביל דישדש בארץ, היום רווח נחשב לאחד השחקנים המובילים והמוערכים בשוק. הוא מתגאה בכך שקיבל חברה עם 200 עובדים, ושכיום הוא מעסיק פי שלושה עם מחזור מכירות שמוערך בכ-750 מיליון שקל. "רון לאודר ביקש לפגוש אותי כשהייתי בן 31 וגייס אותי לחברה ומאז לא נפרדנו. אני כבר 19 שנה באסתי לאודר ורון כל הזמן אמר לי: 'תגיד לאבא שלך שהוא צריך להיות גאה בך'", הוא מספר וצללית רכה עוטפת את קולו. כשנכנס לתפקידו, התעקש שלא לסגור את שתי חנויות מאק שפעלו בישראל, והחליט "להפוך אותן לרשת שבה נשים יגיעו להתאפר ולקבל טאץ' אישי שלא היה קיים אז בפארמים, והיום מאק היא רשת הטיפוח הגדולה בארץ". רווח שולף את הטלפון ומראה לי טבלאות מכירה: מאק רמת אביב מספר 1 באירופה, קליניק גינדי מספר 1 באירופה, אסתי לאודר איילון מספר 1 באירופה, ג'ו מלון רמת אביב מספר 1 באירופה. עכשיו לכו תקטרו על היוקר והחיים הקשים בארץ.
למה בארץ אנחנו משלמים יותר מאשר בחו"ל גם על מוצרי הקוסמטיקה והטיפוח?
"בגדול, אנחנו מתומחרים יותר גבוה מהמחירים באירופה בשיעור של בין 10 ל-15 אחוז בלבד. הסיבה לכך היא משרד הבריאות שדורש רישיון תמרוק. כל מוצר, כל ליפסטיק, כל קרם שאני מכניס לארץ, אני צריך לרשום אותו וזה עולה הרבה כסף. אומרים לנו שבקרוב זה אמור להסתדר, בזכות שינוי שעשו ברפורמת התמרוקים כדי שרישיונות המוצרים באירופה יהיו תקפים בארץ. נוסף לכך יש עוד עניינים של רגולציה".
שאתם אומרים כל הזמן שהורגת אתכם. מה ברגולציה?
"למשל, יש מכון התקנים, שזה פרמטר שלא קיים במדינות אחרות. בואי ניקח למשל דאודורנט של קליניק, מוצר שהשימוש בו אושר באנגליה, או בצרפת, או בכל מדינה מערבית אחרת. אבל בישראל צריך להעביר אותו שוב אישור גם במשרד הבריאות וגם במכון התקנים וכל דבר כזה עולה אגרות ותהליכים ואנשים, שלא לדבר על זה שמחכים ארבעה חודשים וגם חצי שנה לרישיון. אבל אני לא מאשים אף אחד כי יש תור גדול. גם במכון התקנים וגם במשרד הבריאות יושבים כמה אנשים והם צריכים לאשר את כל המוצרים לכל הספקים בארץ ולכן, אם מוצר מושק בחו"ל בינואר, אני יכול להשיק אותו אצלנו רק ביוני. זו הסיבה שאנחנו כל כך מחכים לרפורמה".
כתבות נוספות למנויי +ynet:
כלומר אתה מאמין שההסתמכות על הרישיונות שניתנו למוצר באירופה תפתור את זה ותוריד מחירים.
"בעזרת השם, אם לא יכניסו איזה עז באמצע. וכראש ענף הקמעונאות בלשכת המסחר אני יכול להגיד לך שבכל התחומים מתלוננים על זה שבארץ יש עודף רגולציה מטורף".
וגם מחירים מטורפים ולפעמים חזיריים של יבואנים.
"אני לא נכנס לכל יבואן לחשבונות, אבל אני כן יודע להגיד לך שאם אני מנהל רישיונות, אז אני צריך להחזיק מחלקה שלמה שעולה לי מאות אלפי שקלים בשנה רק על הרגולציה, ומישהו צריך לשלם את זה, לא?".
אבל גם אתה יודע שלמהול בושם זה עניין לא כזה יקר, ובסוף המוצר הסופי עולה מאות שקלים.
"נכון. אבל עכשיו תוסיפי את כל מה שצריך כדי למכור את הבושם. קודם כל יש את product / price / place / promotion, מה שאנחנו קוראים בשיווק ה-4p. כלומר, יש את עלות המוצר, ועל זה תוסיפי את המיתוג, האריזה, הפרסום, קידום המכירות, על זה יש עלות של רגולציה ורישיונות, של הובלה לארץ, של לשכור ולהחזיק מחסנים, עלויות של שכר דירה לשטחי מסחר בחנויות, על זה תוסיפי את הרווח של הפארמים, העסקה של הדיילות ותביני את המחיר הסופי".
אז למה באונליין לא יותר זול משמעותית? אין שם עלות של שכירות ודיילות.
"לא יותר זול כי באונליין יש את השליחות שהיא מסה גדולה, יש אריזה, פרסום מאוד גדול, היום משפיענים הם שותפים שלי לכל דבר וזה עולה כסף".
איך העוגה מתחלקת אצלכם בין חנויות עצמאיות, פארמים ואונליין?
"55 אחוז מהמכירות אנחנו עושים בחנויות ובאתרים שלנו ו-45 אחוז בחנויות ובאונליין של הרשתות. בעבר בובי בראון למשל לא נמכר בפארמים, אבל בשנה האחרונה כן הכנסנו את המותג לפארמים".
למה?
"כדי להנגיש אותו. מותג שלא נגיש לצרכן בכל דרכי ההפצה - הצרכן לא מתחבר אליו, כי אנשים רוצים לקנות איפה שנוח להם ואיפה שהם רגילים - בין אם זה חנויות, אונליין, פארמים. כמובן שאני מכניס מותג לרשת פארם, אני שומר על האופי שלו מבחינת סביבת המכירה, ההצגה הנכונה שלו ועוד".
מאק לא נמצא בפארמים.
"כי יש לנו כבר 27 חנויות של מאק, זה קצת שונה".
יש קניונים שבהם יש לך 3 חנויות נפרדות של מותגים שונים שלכם. זאת לא תחרות פנימית שפוגעת בכם בסופו של דבר?
"לא. כי לכל מותג יש את הלקוח שלו. המאק יותר טרנדי מבחינת איפור, הבובי יותר יוקרה, ג'ו מלון זה בישום וריחות לבית, אנחנו משתדלים לתת מענה הוליסטי רחב ללקוחות שלנו".
כבר כמעט שכחנו שהייתה גם הקורונה שהשפיעה דרמטית על הענף. "גם בישראל הקורונה יצרה חיבור בין ביוטי לבין WELLNESS שפעם היו שני תחומים נפרדים", אומר רווח. "לכן אנחנו נכנסים לתחום הפארמה-ביוטי, כי הקורונה החזירה אותנו לזה שביוטי זה בריאות ובריאות זה ביוטי, ואי-אפשר לנתק את התחומים". וכשהוא אומר החזירה, רווח מתכוון לאסתי לאודר, מייסדת החברה, שכבר לפני 50 שנה הקימה את המותג קליניק, הציבה בקדמת הבמה רוקחים בחלוק לבן ומיתגה אותו כביוטי-פארמה, יובל לפני שהתפיסה הפכה למגמה ההכרחית של 2023.
"היום אנחנו מסתכלים על קוסמטיקה ב-360 מעלות, ובוחנים את כל אורחות החיים של הצרכנים, מה את אוכלת, מה את נוטלת מבחינת תרופות ותוספי מזון, כמה שעות את ישנה וגם הצרכנים בודקים אם יש במוצרים חומרים משמרים, מסתכלים על ההתוויות, מחפשים מחקרים, בישראל יש ביקוש גבוה להוכחות קליניות", מדגיש רווח.
וכיוון שבזמן הקורונה שהינו יותר בבית או שיצאנו החוצה עם מסכות, הדבר שינה גם את הרגלי הטיפוח שלנו לכיוון של טיפוח העור באמצעים ביתיים ושימוש במסכות פנים, גם לאחר ה-Wake up Make up, כלומר החזרה לאיפור, לאחר שנתיים של קורונה.
לתוך המציאות הנוכחית נכנס עכשיו תאגיד אסתי לאודר עם השקות מסקרנות שחלקן מדווחות כאן לראשונה, כולל כניסה לשני תחומים חדשים: ביוטי-פארמה ותחום השיער. למשל, מותג הבישום היוקרתי קיליאן פריז, שנוסד על ידי קיליאן הנסי, בן למשפחת יצרני הקוניאק, ומביא לעולם הבישום את שפת העיצוב האלגנטית והקלאסית של המותג; בית הבישום הניו-יורקי LE LABO, שידוע גם במוצרי טיפוח השיער והמוצרים לבית; מותג הטיפוח האורגני אקולוגי אוריג'ינס, שנוסד על ידי לנארד לאודר, בנה של הגב' אסתי לאודר. מותג טיפוח מקוריאה שנקרא ד"ר ג'ארט וידוע במסכות הפנים שלו, והכתר של ההשקות הצפויות עם כניסה ראשונה לתחום טיפוח השיער, בעזרת המותג Bumble&Bumble שנולד ב-1977 במספרה בניו-יורק ומאז צבר קהל מעריצים של מעצבי שיער, מעצבי אופנה ומשפיענים מכורים.
"הטיקטוק זה 'הפה לאוזן' של הצעירים, הוויראליות גורמת לזה שמוצרים שהיו פופולריים פעם פתאום חוזרים, כמו למשל שפתון שנקרא 'בלאק האני' שקיים משנות ה-70 אבל הצעירות שגילו אותו עכשיו היו בטוחות שהוא חדש לגמרי והיום הוא טרנד היסטרי"
"מסכות פנים ומוצרי שיער מאוד התעוררו בקורונה, כי אנשים היו כל היום מול הזום, הסתכלו על עצמם מקרוב, ומיהרו להשקיע בעור הפנים ובשיער. ומפני שלא היו מספרות, נשים שהיו תלויות בפן השבועי למדו לטפל בשיער בבית, והזמינו את המוצרים המיוחדים של המספרות, וברגע שמתרגלים למוצרים הללו קשה לחזור למשהו לא מקצועי", אומר רווח ומציין את התרומה של אתגרי הטיקטוק להתרחבות המגמה. "הטיקטוק זה 'הפה לאוזן' של הצעירים, הוויראליות גורמת לזה שמוצרים שהיו פופולריים פעם פתאום חוזרים, כמו למשל שפתון שנקרא 'בלאק האני' שקיים משנות ה-70 אבל הצעירות שגילו אותו עכשיו היו בטוחות שהוא חדש לגמרי והיום הוא טרנד היסטרי. פעם כדי להשיק מוצר, הייתי צריך טלוויזיה מסורתית ומודעות וקמפיינים. היום הרבה יותר קל להעביר את המסר באמצעות משפיען או משפיענית שמכירים את הקהל שלהם ויודעים להתכתב עם השטח".
הלוקליות הפכה להיות מנוע חזק בשוק הטיפוח.
"נכון. ובעיקר בישראל שהיא אומנם מדינה קטנה אבל עם הרבה מגזרים, ובתחום הקוסמטיקה צריך לדעת לפנות לכל מגזר. כך למשל יש מגזר דתי שחשוב לדעת מה מותר לו ומה אסור. בשבת? פודרה בתפזורת זה מותר, כי להניח אותה על הפנים זו לא עבודה. אבל פודרה או מייקאפ בתצורה דחוסה אסורים בשימוש. או למשל כל נושא השפתונים העמידים שמאוד חזק בשימוש אצל הנשים שומרות השבת. ויש כמובן את המגזר הערבי שההתנהגות שלו שונה לגמרי בתחום הטיפוח", אומר רווח ומייחס את זה בראש ובראשונה להשפעה שמגיעה ממדינות המפרץ.
"הצרכניות והצרכנים במגזר הערבי בישראל צורכים מדיה חברתית שנוצרת בכל אזור האמירויות דובאי וערב-הסעודית, וזה אומר שהרבה מגמות שמתחילות שם מגיעות אלינו. למשל המגמה של הבישום המעושן, שמזוהה עם הנשים באמירויות, פתאום ראינו שהתחיל ביקוש בחנויות הטיפוח במגזר, ומשם זה עבר לחנויות בכל הארץ, באמצעות המותגים הבינלאומיים שאימצו את הטרנד. או למשל, חבילות הענק שהחנויות במגזר הערבי מכינות לכבוד חתונה, כי המנהג אומר שהכלה לא יכולה להיכנס לבית חדש בלי שכל הקוסמטיקה תחכה לה שם. ולמשל ההיענות לדרישת השוק החרדי למוצרים כשרים לפסח, וכמובן לשוק הרוסי אנחנו נותנים את המענה של מוצרי היוקרה, כי גם כאשר המצב הכלכלי שלך קשה, את לא תוותרי על קרם פנים יקר. וזה אומר שאת יכולה להיכנס לבית ולראות סלון ישן, אבל יש לאישה בושם של טום פורד וסרום של אסתי לאודר שעולה 650 שקל. זה סדרי עדיפויות אחרים. בכלל, כמות הצריכה של מוצרי טיפוח פר קפיטה בקרב הישראלים היא פי ארבעה מאירופה, וזה גם בבישום וגם בקוסמטיקה. אנחנו מאוד אוהבים ומחפשים חדשנות, ואם הצרפתייה הקלאסית יכולה להשתמש באותו בושם למשך 30 שנה, הישראלית שואלת מה חדש ומחפשת את הדבר הבא. אנחנו מדינה שחיה בסטרס ואחד הפיצויים שלנו זה מוצרי הטיפוח".
כילד שגדל בטבריה, רווח אומר שכבר מגיל מאוד צעיר הוא חלם להיות מנהל גדול. "רציתי להשפיע, להוביל אנשים, לעשות דברים, זה מה שחלמתי עליו". דיבורים על קיפוח, על ישראל השנייה, פחות נמצאים בלקסיקון שלו: "כשיש לך רצון ואתה בונה את עצמך בצורה נכונה, אתה מגיע. ואתה גם צריך להבין שלא הכול תלוי בך, אלא שזה אחד עוזר לאחר, וככה מתקדמים ועושים את הדברים ביחד, עם הלב".
ועכשיו הלב בטבריה, שבה הוא מתגורר חלק מהשבוע, ומקדיש אחוזים ניכרים מזמנו ומממונו כדי לשקם את עיר הולדתו. "כבר שלוש שנים שאני מתגורר בטבריה מחצית מהזמן, וחשוב לי לעזור לאחרים להצליח פה. בשנים האחרונות כל האזור של סובב כנרת מאוד התפתח, וגם טבריה מתחילה לאט-לאט לזוז. החלום שלי הוא לעזור פה ליזמים צעירים, להראות לכל ילד בטבריה שאפשר להצליח. טבריה היא עיר של שלום, יש פה מכל הדתות והאמונות, יש מלא מקומות קדושים ואין מריבות. לעומת זאת בירושלים יש מריבות, איך את מסבירה את זה? לכן זו עיר לדוגמה לאיך שאנשים צריכים לחיות. אין פה הפגנות, יוקר המחיה פה הוא רבע מתל-אביב, הנוף מדהים, החלום שלי הוא למתג את טבריה מחדש".
היא באמת מאוד מוזנחת.
"20 שנה הכנרת הייתה למטה, עכשיו היא עלתה, היופי שלה מטמטם, בועז יוסף ראש הוועדה הקרואה עושה עבודה נהדרת, עשו פה טיילת יפה".
"בעידן של רשתות חברתיות היד קלה על המקלדת והגיע הזמן ליצור שינוי. יש קהילה של אינסטגרם ופייסבוק, ואני יצרתי קהילה של טוב שבבסיסה שיח מכבד. ב-UG אין אפשרות לכתוב תגובה פומבית, אבל אפשר להביע תודה פומבית ולפרגן לאחר"
ויש גם את הפרויקט המשותף לו ולאשתו צפנת - ממנה התגרש והתחתן איתה שוב. הכירו את UG – יונייטד פור גוד – רשת חברתית שמעודדת את הגולשים להחליף את הלייק בתודה ואת השופוני בנתינה, על ידי יצירת קהילות של עשיית טוב. גם את המשפיענים שיעבדו מעתה והלאה עם תאגיד אסתי לאודר, רווח מתכוון לבחון ולבחור על פי פרמטרים של נתינה והתנדבות למען החברה.
ומה רון לאודר, הבעלים של תאגיד אסתי לאודר, אומר על זה?
"הוא אוהב מאוד את הרעיון", רווח מחייך. "כשצילצלתי לרון ואמרתי לו 'אני הולך לפתוח חברה בשם 'UG לעשיית טוב', הוא שאל אותי מה זה, וכשהסברתי לו, אמר לי 'לך על זה'. באותו לילה קניתי את כל הדומיינים של UG, שמתי על זה עשרות אלפי דולרים מכיסי הפרטי ובתור מי שחולש על תקציבי הפרסום בין הגדולים בארץ, אני מבין היום שגם לפרסם סיפורי השראה לטוב, לחבר אנשים לפי הטוב שהם עושים והטוב שקורה להם, זה חשוב.
"תראי את האלימות, את הנתק בעם, את השיימינג ברשתות. העולם הולך למקום לא טוב. ולכן דרושה פה רשת חברתית חדשה שמחברת בין אנשים לפי תחומי עניין זהים, לפי חוויות זהות ורצון זהה בעשיית טוב. הקמנו אפליקציה שבבסיסה מערכת שמאתרת את האנשים סביבך שמתאימים לתחומי העניין שלך, ומחברת ביניכם. למשל, אם גם את וגם אני מעוניינים בהתנדבות למען קשישים, ושנינו רשומים למערכת, האלגוריתם יידע לחבר בינינו וגם לכוון אותנו למקומות שבהם נוכל להתנדב", הוא אומר וקורא לזה "ווייז לעשיית טוב".
6 צפייה בגלריה
''יש קהילה של אינסטגרם ופייסבוק, ואני יצרתי קהילה של טוב שבבסיסה שיח מכבד''
(צילום: אפי שריר)
רווח שם לעצמו מטרה שאפתנית נוספת: להגדיר מחדש את כללי ההתנהלות ברשת. "בעידן של רשתות חברתיות היד קלה על המקלדת והגיע הזמן ליצור שינוי. יש קהילה של אינסטגרם ופייסבוק, ואני יצרתי קהילה של טוב שבבסיסה שיח מכבד. ב-UG אין אפשרות לכתוב תגובה פומבית, תגובות זה רק בצ'ט הפרטי. אבל אפשר להביע תודה פומבית ולפרגן לאחר. את יודעת כמה לייקים יש בשנה? חמישה טריליון. את יודעת מה זה אומר אם אנרגטית נחליף את הלייקים בתודות? אנחנו משנים את התדר בעולם לתדר של הודיה".
כחלק מכל הטוב הזה, הוא גם איתר בטבריה, עיר הולדתו, בית עתיק שהיה בעבר חאן לעולי רגל, וננטש. רווח שיפץ את המבנה, שנמצא בסמוך לקבר הרמב"ם, והפך אותו לבית UG עם תכנים שמותאמים לתורת הרמב"ם ולעשיית טוב.
בעצם הקמת מלון?
"זה לא מלון במובן שאנחנו מכירים. זה בית הארחה שיציע גם תכנים וגם פעילויות סביב התפיסה של UG כי ברגע שאדם מחויב לטוב, זה מעל לכל, כי אז נתנהג טוב בכביש, ונכתוב תגובות טובות ברשת".
אבל כדי להביא את הגאולה ולתקן את העולם, העולם צריך קודם כל להתפרק. ואת חורבן הבית הפרטי שלו חווה רווח כאמור לפני תשע שנים, כאשר התגרש מצפנת, רעייתו, ועזב את ביתו ואת ילדיו, משאיר את חייו הקודמים מאחור ונופל אל מחילת הארנב של הריק. וכאן הוא מחזיר אותנו לרגע מכונן כאשר יצא מביתו כיחיד אל העולם.
"ואני יוצא מהבית בפעם האחרונה, ועם הדברים שלי, הולך על השביל אל הרכב שחונה בחוץ, ובסוף השביל עומד בנאדם עם זקן שאני לא מכיר ושואל אם אפשר טרמפ. אני אומר לו בוא תעלה והוא יורד אחרי שתי דקות בצומת הכפר הירוק, אבל משאיר לי את התפילין שלו ואומר לי 'קח זה ישמור עליך'. אומרים שהתפילה היא עמוד השדרה לקיום כל המצוות. ואני נשאר עם התפילין, ולמחרת בבוקר קם בדירה ריקה מהילדים שלי ומצפנת אשתי, ושואל את עצמי מה אני עושה עכשיו. מה הלאה. ומתוך החיפוש הזה והרצון למלא את הריק, הרגליים לוקחות אותי כעבור כמה ימים לבית חב"ד בצהלה, ואני פוגש שם את הרב עידו לוי-רהב, ואני רואה שאני לא זוכר את ההתחלה של התורה", הוא אומר בפנים רציניות כמו של ילד שהתבגר בבת אחת. "הבנתי שהחיים שלי לקחו אותי למקומות אחרים, ואני מתחיל לבוא להתפלל כל יום. יום אחד הרב עידו ואני נוסעים יחד לקבר האר"י הקדוש בצפת, ואני לומד יום שלם את פרשת 'תולדות' וכשאני יוצא משם, אני מבין שכולנו צאצאי אדם וחווה, ואומר לעצמי שאם היה לנו פעם משהו משותף, ביחד נמצא שוב את המשהו הזה ונחזור להיות אחד".
ועוד דבר שהבין, זה שכדי להביא את האחדות הזו הלאה, הוא רוצה לחזור ולהתחתן עם צפנת, אם ילדיו שממנה התגרש. השניים חידשו נדרים לאחר שבע שנות פרידה, בטקס שנערך בבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל-אביב, כששניהם לבושים בלבן ואורחיהם מתרגשים איתם. היום צפנת היא יד ימינו במיזם ומנהלת בין היתר את בית UG.
בכלל, אחדות זו מילה שחוזרת בשיחה שלנו, וגם הכאוס ששטף את המדינה בחודשים האחרונים, הוא מבחינתו של רווח רק מכה קטנה וחולפת בכנף האמונה. "תראי מה בנינו פה צפנת ואני, לקחנו בית שכוח אל והפכנו אותו לבית UG כדי להראות לכל ילד בטבריה שאפשר לשנות. שאלתי את עצמי מה אני כנשיא אסתי לאודר ישראל נוקט היום? לא רציתי לקחת את זה לפוליטיקה אלא לאיחוד. אני מנהל קבוצת חברות שבה המנכ"לים שלי מתחרים אחד בשני אבל כולם עובדים ביחד כי יש לנו מטרת על משותפת. מי שקונה מייק אפ של אסתי לאודר לא תקנה מייק אפ של מאק ולכן הרעיון הוא לעבוד ביחד, ללמוד אחד מהשני. וכיוון שזה לא מספיק להגיד את זה רק בסיסמאות, חיברתי את כולם. את כל המשפיענים, את כל הארגונים תחת הכותרת של UG. יופי חיצוני לא יכול לבוא בלי יופי פנימי".
ואתה באמת מאמין שזה המייקאפ שיעזור לתקן את הפרצוף העקום של המציאות?
"בטח כי הילדים בגילאי 10 ו-15 לא צריכים להיות ברשתות כמו שיש היום. העולם הפך להיות כל כך מהיר, שהטכנולוגיה עקפה את האנושות. אבל יש גם את זה שמעלה ומוריד את השמש ומוריד את הגשם ושכחנו אותו. שכחנו שלפני כמה שבועות נפתחה האדמה לא רחוק מפה ובלעה 300 אלף איש. ואנחנו, העם היהודי, נבחרנו להיות המשווקים הראשיים שלו, כמו שלאודר שם אותי משווק ראשי, שכחנו שזה התפקיד שלנו. חברים שלי מחו"ל, קולגות, מתקשרים ושואלים 'מה קרה לכם שם בארץ, למה אתם רבים אחד עם השני?' אז עכשיו צריך להחזיר את עם ישראל לחיבור. אם פייסבוק ואינסטגרם היו מבינות את זה, אז במקום לחרפן את האנשים וליצור פילוגים הם היו מאחדים אותנו".
פורסם לראשונה: 07:42, 14.04.23
