נתוני האבטלה הראשוניים שמתפרסמים מדי יום מתחילים להזכיר את אלה שנרשמו בקורונה. הביטוח הלאומי עדכן היום (רביעי) כי 84,618 מבקשי דמי אבטלה מהביטוח הלאומי התווספו מתחילת הלחימה, כאשר 61,500 הוצאו לחל"ת שלא מרצון ו-23,118 מסיבות אחרות כגון פיטורים וכיוב'.
הענפים מהם הגיעו מירב הבקשות הם ענף הקמעונאות וענף שירותי האירוח והאוכל, אולם גם בענפי הבידור, הבינוי, הבריאות, החינוך, שירותי ניהול ותוכנה והתחבורה נשלחו לחל"ת אלפי עובדים.
מתחילת נובמבר המגמה החלה להתגבר, ככל הנראה עם התבססות ההבנה שלא מדובר באירוע קצר, ומתחילת החודש עד אתמול (שבעה ימים בלבד) התקבלו כבר 35,577 בקשות חדשות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי, כאשר 31,180 מהם הוצאו לחל"ת שלא מרצון ו-4,397 יצאו מסיבות אחרות.
הזמנים שבהם הייתה יציאה גדולה לחל"ת במשק, על פי נתוני הביטוח הלאומי, הם בין ה-22/10 ל-31/10 (עם ירידה קלה במהלך הסופ"ש), והבקשות לאבטלה המשיכו לעלות עם תחילת חודש נובמבר, כאמור.
בתוך כך, בחודש אוקטובר בלבד נרשמו מעל 50 אלף בקשות, כאשר בימי שגרה ממוצע הבקשות לדמי אבטלה הוא כ-20 אלף בחודש. בחודשי הקיץ, יולי אוגוסט (חל"ת קיץ) - היו כ-23 אלף מבקשי דמי אבטלה.
מתוך ה-86,239 מבקשי דמי אבטלה בביטוח הלאומי, 51,721 הם בין הגילים 20-40 שמהווים כ-60% מכלל הבקשות. 33,255 מבקשי אבטלה מהביטוח הלאומי הן בין הגילים 41-67. ישנם כ-330 מבקשי אבטלה שהם מעל לגיל 67, שעל פי החוק הקיים אינם זכאים עדיין לדמי אבטלה. תיקון יחוקק השבוע בכנסת, כאשר במתווה החל"ת שמתגבש (ועדיין לא עבר בחקיקה בכנסת) הם צפויים גם כן להיות מפוצים. 933 מבקשי אבטלה הם מתחת לגיל 20.
מבין ענפי התעסוקה מהם הגיעו מבקשי אבטלה מהביטוח הלאומי, הענף עם הבקשות הגדולות ביותר הוא כאמור ענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי (12,027 בקשות), לאחריו ענף שירותי האירוח והאוכל (9,447 בקשות), שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (8,371 בקשות) וענף התעשייה והחרושת (4,391) בקשות וסוגר את החמישייה הראשונה הוא ענף הבריאות ושירותי הרווחה וסעד (3,346).
תוכנית סיוע לעובדים ומעסיקים
בתוך כך, משרד האוצר ביחד עם מנהלת התקומה וגופים נוספים פרסמה תוכנית סיוע לעובדים ומעסיקים שתתמוך בגיוס מהיר של עובדים בענפים שאיבדו מספר רב של עובדים בעת הנוכחית, ותעודד חזרה של עובדים מפונים למקומות עבודתם הקבוע.
התכנית תכלול את המענים הבאים:
1. מענק תמרוץ יציאה לעבודה בענפי החקלאות והבניין – קיים מחסור בעובדים בענפי החקלאות והבניין שאיבדו היקף רחב של עובדים זרים ופלסטינים. ענפים אלה מאופיינים בכך שאינם דורשים מיומנויות עבודה גבוהות בעת הכניסה לעבודה ולכן קיימת חשיבות רבה לתמרוץ והסבת העובדים שהוצאו לחל"ת ואזרחים נוספים הנמצאים מחוץ לשוק העבודה לעבודה בענפים אלה.
- המענק יינתן לכל עובד חדש בענף, בסך של 3,000 שקל
- המענק ישולם לעובד על-ידי הביטוח הלאומי
- המענק יינתן על בסיס חודשי בעבור העסקה של חודשיים לפחות
- מענק מוגדל של 4,000 שקל לעובד המתמיד בחודש השלישי
- מענק כפול לעובדים בענפים אלו במקומות עבודה באזורים המפונים
2. מענה כלכלי לעידוד המשכיות תעסוקתית לאוכלוסיית המפונים מהעוטף והצפון – לעובדים המפונים מבתיהם ולמעסיקיהם ישנו קושי לוגיסטי ותקציבי ביצירת מענים להגעת העובדים המפונים למקומות עבודתם. על מנת לאפשר לעובדים המתגוררים ביישובים שפונו לחזור למקום עבודתם יש צורך במענה כלכלי לעובדים ולמעסיקים - מימון הסעות, שכר דירה ופתרונות נוספים שימומנו על-ידי המעסיק. כמו כן, ישנו צורך בתמרוץ העובד עצמו בהגעה פיזית למקום העבודה בשל הקושי הלוגיסטי הכרוך בכך.
- מתן פיצוי מלא למעסיקים על הוצאות לוגיסטיות לטובת הבאת עובדים במסלול האדום במסגרת קרן מס רכוש
- מענק נוסף בסכום של 3,000 שקל לכל שכיר שמגיע פיזית לעבודה אצל המעסיק הנוכחי שלו
- המענק יינתן דרך ביטוח לאומי, ישירות לעובד ועל בסיס הצהרת מעסיק
- המענק יוגבל למקבלי שכר חודשי של 20 אלף שקל ומעלה ואינו תקף לעובדי המגזר הציבורי
המענקים במסגרת התכנית לעידוד המשכיות תעסוקתית יהיו בתוקף עד סוף שנת 2023. לצד תכניות אלו, ממשיכה ההמשלה בפיתוח מענים נוספים לחיזוק הפעילות העסקית בתקופה זו, בדגש על פתרונות לאתגרים פיזיים לעסקים, ופתרונות פרטניים לתושבים.
