ההשלכות הכלכליות של פיזור הכנסת
(צילום: נויל האריס)
פיזור הכנסת המתקרב והמצב הפוליטי החדש צפוי להשפיע מאוד על הכלכלה הישראלית. הרפורמות שטרם אושרו, אם לא יועברו בחקיקת בזק בכנסת עוד השבוע, יגנזו עד אחרי הבחירות ויתכן שגם יבוטלו סופית. העלאת שכר המינימום והפיצוי לעצמאים עלולים לחכות גם הם אם המשבר הפוליטי יוביל לבחירות. ועלות הבחירות החמישיות למשק תהיה לפחות 3 מיליארד שקלים. בראש התוכניות שיישארו על הנייר בלבד, ללא חקיקה, יעמדו סעיפים מארבע תוכניות הדיור, שנועדו לנסות ולבלום התייקרות נוספת של הדירות.
בנוסף, ממשלת מעבר מאוד מוגבלת ביכולתה לחתום על הסכמי שכר שמחייבים הוצאה תקציבית. המשמעות: הסכמי השכר של המורים, השוטרים, העובדים הסוציאליים ועוד נמצאים בסימן שאלה גדול.
בתחום הדיור היחיד שיוכל לפעול כעת הוא בנק ישראל שיוכל גם בתקופת מערכת בחירות בהיותו עצמאי להעלות ריבית או למשל להחליט על שיעורים אחרים המותרים בריבית בהלוואות כמו שיעור ריבית הפריים. יצוין כי לממשלה אסור יהיה להעלות או להפחית מיסים גם בתחום הדיור בעת ממשלת מעבר.
חקיקה רבה תקועה בכנסת כבר חודשים, וחלקה עברה רק הכנה לקריאה ראשונה בוועדות. רק דוגמה: החוק שקובע כי מעתה באסון לאומי כמו הר מירון או נחל צפית, הפיצוי יהיה קבוע ולא יהיה צורך לדון בכל פעם מחדש בסכומי הפיצוי למשפחות הנפגעים. למרות שנדגיש כי חוקים עדיין יכולים לעבור בכנסת לפני ההצבעה על פיזורה וייתכן שיושלמו במהרה חוקים שזכו גם לתמיכת האופוזיציה.
הנושא החשוב מכולם, שעלול שוב לתקוע את המשק לתקופה ארוכה, הוא אי אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים, אם יהיה קושי בהקמת ממשלה חדשה גם לאחר הבחירות. כזכור, אחרי שלוש שנים וחצי אושר סוף סוף תקציב מדינה עד סוף שנת 2022, אבל כעת המדינה עשויה שוב להיכנס לכאוס.
ואלו הנזקים העיקריים למשק אם לא ניתן יהיה לחוקק חוקים והרפורמות והתוכניות הכלכליות ייכנסו כעת להקפאה עמוקה:
1. כל "עסקת החבילה" במשק לא תצא אל הפועל, כולל העלאת ימי החופשה השנתית מ-12 ל-13 ימים, והעלאת שכר המינימום, שהיה אמור היה לעלות מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל, אולם הן חברי קואליציה, בעיקר ממפלגות העבודה ומרצ והן חברי אופוזיציה, בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תבעו ששכר המינימום יעלה לפחות ב-200 שקל. בהתאם לחוק לא ניתן להעלות את שכר המינימום רטרואקטיבית כך שהעובדים הפסידו כבר את התוספת של 100 השקלים הראשונים, וכעת הם צפויים להפסיד את התוספת גם בחודשים הבאים. לפי העסקה, שכר המינימום אמור לעלות עד סוף 2025 ל-6,000 שקל. עסקת החבילה כבר עברה בקריאה ראשונה בכנסת והיא תקועה, כאמור, בוועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ אפרת רייטן.
2. כ-20 סעיפים מארבע תוכניות הדיור שנהגו במשרדי האוצר, הפנים והשיכון במחצית השנה האחרונה טרם אושרו בכנסת. בין השאר לא אושרו קביעת מחיר אחיד לקרקע שיפחית ב-10%-20% ממחיר השוק, כאשר המדינה תקבע את מחיר המקסימום לקרקע. כל שיטת המכרזים אמורה להשתנות. במקום שהקבלנים שהציעו את המחיר הגבוה ביותר על הקרקע יזכו במכרז, מחיר השיווק למטר של הדירות שקבלן יציע לקונים וקצב הבנייה הקצר שעליו יצהיר יקבעו מי יזכה במכרז. התוכנית אף תגביל את הקבלנים לסיים את הבנייה תוך שלוש שנים, אחרת ייקנסו. גם הרעיון שמדירה רביעית ומעלה יועלה מס הרכישה למשקיעים מ-8% ל-10% יגנז. כמו כן, לא יבוצע החוק שלא ניתן יהיה עוד לבצע שינויים בדירות במהלך הבנייה. מה שסוכם עם קבלת כל האישורים – זה מה שייבנה.
3. צפויות להידחות גם ההקלות במס והעידוד לביצוע השקעות לתעשיית ההייטק הישראלי, כדי לחזק את הענף החשוב ביותר במשק ולהזניק את הצמיחה. החוק שעבר לפני שישה שבועות בוועדת השרים לחקיקה כולל שלושה צעדים עיקריים: הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס כדי לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג להותיר את הקניין בישראל וכך להפוך את המדינה כבסיס החברה המאוחדת. עוד מוצע לעודד השקעות באמצעות פטור ממס למוסד פיננסי זר, בשל הלוואה שהעניק לחברות טכנולוגיות. כמו כן, כולל החוק זיכוי מס בגין השקעה בחברות הזנק, המאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, כדי להוביל להקמת חברות הייטק בישראל.
4. חוק שיזם שר המשפטים גדעון סער לתיקון חוק פסיקת ריבית והצמדה, שנועד להפחית את דמי הפיגורים, וכך להקל על החייבים לא ייכנס לתוקף. מטרת החוק היא לפצות בעלי חוב על התמשכות ההליכים המשפטיים בבתי המשפט ולתת תמריצים לחייבים לשלם את החוב שלהם במועד. החוק מבטיח שחובות לא יגדלו באופן בלתי מידתי. כמו כן ייקבעו במשרד האוצר שיעורי הריבית לחוק זה.
5. תוכנית הסיוע לעצמאים באומיקרון, שרק אחרי הרבה לבטים הסכים ליברמן ליזום אותה, נתקעת גם היא ושוב העצמאים לא יראו כנראה שקל. התוכנית כוללת מתן סיוע של עד 600 אלף שקל לכל עסק שמחזורו נפגע בחודשיים של שיא התפשטות זן האומיקרון לפחות ב-25%. התוכנית מיועדת לעסקים קטנים ובינוניים עם מחזור של עד 60 מיליון שקל.
6. שינוי שיטת התשלום של הפנסיות לאנשי הקבע של צה"ל, לא זכתה לרוב בכנסת עד כה בשל התנגדות תקיפה לתוכנית של חברי כנסת רבים, חלקם מהקואליציה, אף כי כי נהגתה בשל הוראת בג"ץ. ההצעה מעוכבת כבר חודשים רבים וכעת ספק אם המתווה החדש יאושר בכלל, חרף הוראת בג"ץ.
7. לא ברור מה יעלה בגורל הפחתת המס על הדלק, שאמורה להסתיים כרגע בסוף יולי. באופן עקרוני לממשלת מעבר אסור לשנות מיסים וגם הארכה של הפחתת המס צריכה ככל הנראה לקבל אישור של היועץ המשפטי. כך שגם אם מחירי הדלק יישארו גבוהים ואף יעלו עוד יותר - ייתכן שהכלי שלי הפחתת המס לא יהיה רלוונטי.
הכרזה על בחירות, או מצב שבו לממשלה לא יהיה רוב בכנסת יגרום לתוצאות מיידיות נוספות:
שר האוצר התכוון להביא לממשלה כבר השבוע את תקציב המדינה לשנים 2024-2023, שאותו גיבשו במשך ארבעה חודשים במשרד האוצר, יחד עם חוק הסדרים מעובה בן 30 פרקים לשנתיים הבאות. נקבע אפילו מועד סופי לאישור התקציב וחוק ההסדרים בקריאה שלישית בכנסת - 21 בספטמבר השנה. אולם, ליברמן כבר השעה את דיוני התקציב בשבועיים האחרונים. כל פרקי חוק ההסדרים צפויים להיגנז והממשלה החדשה תצטרך להמציא חוק חדש.
המצב עלול יהיה להתדרדר כעת למה שכבר הכרנו במשך שנתיים, בעת ארבע מערכות הבחירות הקודמות. עלול להיווצר מצב שבו בראשית 2023 לא יהיה שוב למדינה תקציב ולא יהיו רפורמות כלכליות הדרושות כל כך למשק.
בימים שנותרו צפוי ששרי הממשלה הנוכחית יזדרזו לבצע מינויים בתפקידי מפתח ממשלתיים ושל דירקטורים בחברות הממשלתיות, בטרם יוכרזו הבחירות, שכן אז שוב ייאסר לבצע את המינויים הללו במשך חודשים רבים עד להקמת ממשלה חדשה. זאת בדיוק הייתה גם הסיבה לזירוז הדיונים על בחירת רמטכ"ל חדש.
כל זה קורה כאשר בעולם ובארץ יש חשש מהתגברות האינפלציה, העלאות ריבית גבוהות שיקשו על האזרחים, גידול באבטלה שכבר החל בארץ בשיעור מצומצם, תחילת מיתון וחלילה גידול בעוני, ואחרי חמישה חודשים של עודף בתקציב, חזרה לגירעונות שאליהם תצטרף גם עלות הבחירות לכנסת.
פורסם לראשונה: 20:56, 20.06.22
