ראשי הרשויות הסובבות את אזור התעשייה הסמוך לחצור הגלילית יוצאים למאבק ברשות מקרקעי ישראל שרוצה להביא לטענתם לסגירת עשרות עסקים גדולים הפועלים מזה שנים במקום, שמוגדר אומנם לצרכים תעשייתיים, אך בפועל הוא מהווה מתחם של עירוב שימושים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברמ"י "נזכרו לפתע" - כך לטענת ראשי הרשויות ובעלי העסקים - לבצע הליכי אכיפה ובשבועות האחרונים פנו באמצעות צו בית משפט לבעלי עסקים במתחם התעסוקה, מהגדולים בגליל העליון, ודרשו את סגירתם. מחר (ב') תקיים ועדת הכלכלה בכנסת דיון מיוחד בעניין בעקבות בקשתם של ראשי הרשויות מהגליל.
"לאחרונה אנו עדים לגל ממוקד של אכיפה בררנית, מצד מנהל מקרקעי ישראל כנגד אזור התעשייה בחצור הגלילית", כתב שמעון סויסה, ראש מועצת חצור הגלילית, במכתב שהעביר, בין השאר, לתמיר ברקין, מנהל מחוז צפון של רשות מקרקעי ישראל. "נדמה כאילו שרמ"י כבר השלימה את כל חריגות/השתלטות/הפרות של בנייה במרחב הצפון, בעיקר במועצות האזוריות והקיבוצים בהם מתנהלים עסקי מסחר ותיירות בניגוד לחוק. מעניין שבישובים הנ"ל אתם מאפשרים לפעול ללא כל הפרעה. התנהלותכם עלולה לגרום לפגיעה אנושה בחצור הגלילית. אזור התעשייה שנבנה בשנות ה-50 במטרה לקלוט תעשייה נמצא ברובו כעסקים בתחום מסחר ושירותים".
סויסה מסביר כי אזור התעשייה בחצור הגלילית פועל כבר עשרות שנים ונחשב לאחד מאזורי התעשייה והמסחר המובילים בגליל. הוא טוען כי ברמ"י החליטו להתנכל לבעלי העסקים, בזמן שמקדמים ביישוב תוכנית תב"ע חדשה לשינויי ייעוד אזור התעשייה למתחם לשימושים שונים. הוא מסביר כי המהלכים של רמ"י יובילו "לא רק לסגירת אזור התעשייה השוקק והמצליח בחצור, אלא גם לאובדן פרנסה של מאות משפחות ולמעשה לאובדן התעשייה ביישוב הגלילי". ראשי היישובים יסוד המעלה, מטולה, ראש פינה וטובא זנגריה, אמרו כי גם הם תומכים בהסדרת אזור התעשייה.
בחצור הגלילית טוענים כי התפיסה המודרנית כיום תומכת בעירוב שימושים - תעשייה, מסחר, מגורים, תחבורה ופנאי - במקום אחד. "אף אחד לא ביקש שום דבר מאיתנו במשך תשע שנים", אומר שמעון אלפסי, הבעלים של "אדר בריכות שחייה", מפעל המייצר בריכות שחייה ומעבדה שמתקנת רובוטים.
במתחם המפעל שלו פועלת חנות קטנה בת 100 מטרים שנותנת שירות ללקוחות. לדבריו, "יום בהיר אחד קיבלנו מכתב מאיים. מרגיש שאנחנו לא מתמודדים עם רשות מקרקעי ישראל, אלא עם ארגון פשיעה. זה מאיים על הקיום שלנו. אני לא יכול לישון טוב בלילה, חודש שלם לא ישן כמו שצריך".
אבי גיגי, הבעלים של MBC - מכללה ללימודי מכונות, תעשיה ומתכת - סבור כי החלטת רמ"י אינה הגיונית: "קיבלתי אישור רשמי ממשרד הכלכלה, רמ"י נתנו לי חוזה חכירה ועכשיו הם באים ותובעים אותי. אני כבר מיואש. שילמנו 400 אלף שקל למשרד הכלכלה ולמינהל כדי לפתור את הבעיות, הם כבר הביאו פקח שבדק ואישר. פתאום - התהפכו על כולם. האמת, לא מובן".
זוהר פרג'ון, הוא הבעלים של ארבע חנויות במתחם - עולם החי, מכון כושר אנרג'י, דותן וטן אלקטריק: "מה יהיה עם כל המשפחות שאנחנו מפרנסים? רמ"י רוצים שנהיה כעת מעמסה על המדינה", שואל פרג'ון. "זה גם מרגיש רע, גם לא הוגן וגם לא צודק. כשעבדנו בלי שינויי ייעוד, שכרנו משרד שמטפל בזה, שילמנו את כל האגרות, הגענו לקבל את האישור - ואז ברגע האחרון - הם באו עם המכתבים הללו. כאילו זה נראה מכוון מלמעלה. אומרים לנו: 'תוציאו את האנשים שלכם מהחנויות ובואו נדבר'. הם חושבים שיש לנו פיצוציות? זה מפעל חיים. גם אם רצינו ללכת, לאן נלך? זה יהיה גזר דין מוות לתעשיה בחצור".
סויסה מסביר עוד כי "המדינה הקימה את הפארק על מנת לאפשר אזור תעשייה מרחבי שירכז בתוכו תעשיה מזהמת שמיקומה במרקם עירוני בלתי אפשריים. יתרה מכך, בשנת 2014 אושרה תוכנית מתאר לחצור הקובעת שאזור התעשייה יהפוך להיות אזור מסחר ותיירות בתוספת שימושים, בשנת 2019 הוועדה המחוזית אישרה תוכנית מרחבית לצח"ר, הכוללת את אזור התעשייה בחצור שיאפשר תוספת למסחר ותיירות. כמו כן בשנת 2022 המועצה הגישה תוכנית רובע עירוני אינטנסיבי מתחת לפרי הגליל שיכלול מתחם מגורים, מסחר ותיירות. בימים אלו המועצה המקומית חצור מקדמת תב"ע לאזור התעשייה שתכלול תוספת שימושים ומכאן עולה השאלה הכיצד יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה?".
ברשות מקרקעי ישראל טוענים בתגובה כי "בשנת 2008 הקצתה שטח בפטור ממכרז לשם הקמת מבנה להשכרה לתעשייה, תוך מתן הנחה משמעותית הן בקרקע והן בעלויות הפיתוח. בפועל, היזם השכיר כמחצית משטח המבנה למסחר ומשרדים וזאת בניגוד להוראות חוזה החכירה ולפרוגרמה שהוגשה למשרד הכלכלה.
"רמ"י פעלה נגד הפרות היזם, הגישה ערר כנגד החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה שאישרה שימוש חורג במקרקעין וכן ביטלה את חוזה החכירה. זאת, לאחר שניתנו ליזם מספר הזדמנויות להגיש בקשה למתווה הסדרה בכפוף להפסקת כלל השימושים בנכס ועמידה בנהלי הרשות לעניין זה. עוד יצוין, כי למיטב ידיעתנו הועדה המקומית לתו"ב אף היא פעלה כנגד השימושים המסחריים בנכס".
