בתוך שלושה חודשים אמורה הוועדה לבחירת המיקום לשדה המשלים לנתב"ג להגיש את המלצותיה לשרת התחבורה מרב מיכאלי, שמינתה אותה, והבטיחה להביאן במהירות לאישור הממשלה.
זאת לאחר שמיכאלי עצמה הביאה לאישור הממשלה את ביטול ההחלטה הקודמת לבנות את השדה ברמת דוד, בצמוד לבסיס חיל האוויר הקיים שם, ובתיאום עם יאיר לפיד ובני גנץ, שכמו מיכאלי קורצים לקהל המצביעים בעמק יזרעאל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רשימת השדות האלטרנטיבים שבוחנת הוועדה, שנחשפה השבוע בכלכליסט, העלתה רשימה ארוכה של מיקומים שכבר נבחנו בעבר ונפסלו בידי ועדות בדיקה קודמות, כמו ועדת שפרן (2017), ועדת גורן (2001) וצוות בדיקה של נתיבי ישראל, שעליה הטיל משרד התחבורה לתכנן את השדה ברמת דוד, ובחן שוב רק לפני שנתיים בהוראת שרת התחבורה דאז מירי רגב את האלטרנטיבות השונות.
גורם בוועדה אמר ל-ynet כי בהתאם להחלטת הממשלה, הוועדה, שבה חברים נציגים ממשרד התחבורה, משרד הפנים, משרד הביטחון, רשות התעופה האזרחית וחברת נתיבי ישראל, אינה בוחנת כלל את השימוש ברמת דוד כשדה אזרחי, ונכון לעכשיו לא תגיש המלצה כזו בכל מקרה. בראש הוועדה עומד המשנה למנכ"לית משרד התחבורה, עילם שגיא, אל"מ במיל' בחיל האוויר.
"מיכאלי נימקה את פסילת רמת דוד באופן ציורי בכך שאינה מוכנה להמשיך להלביש שמלת בטון על שטחים ירוקים בישראל, למרות שהיה מדובר בהרחבת שדה קיים", אמר ל-ynet גורם תכנוני. "אבל הוועדה בוחנת מספר מיקומים שיחייבו 'שמלת בטון' נרחבת יותר מאשר השדה האזרחי ברמת דוד. ישראל היא מדינה קטנה, וכל המיקומים האלה כבר נבדקו ונפסלו.
"גם במקום שיש בו לכאורה שטח פתוח, צריך להתחשב בנתיבי האזרחיים הטיסה הקיימים שהם כמו כבישים מהירים, גם אם הם בשמיים ולא רואים אותם בעיניים. יש אילוצים של חיל האוויר, וכל מסלול שייבחר חייב להיות מסוגל לתפקד תמיד לשני כיווני המראה ונחיתה, בהתאם לכיוון הרוח המשתנה, מה שהופך את ההפעלה למורכבת עוד יותר".
בנוסף קבעה הממשלה כי השדה החדש יוקם במתכונת של PPP, שבו יזם פרטי זוכה במכרז להקמת השדה ולהפעלתו למשך 25 שנה. "יזמים ישתתפו במכרז כזה רק אם יציע שדה שיהיה אטרקטיבי לחברות התעופה. בניית שדה בנבטים, מעבר לכל אילוצי חיל האוויר, תאריך את זמן הטיסה בחצי שעה לעומת רמת דוד, מה שייקר את הטיסות, יקטין את קצב ניצול מטוסי הנוסעים, ויהיה מושך פחות עבור חברות התעופה", מסביר הגורם התכנוני.
מה שלא השתנה הוא הדחיפות בהקמת השדה הנוסף. כבר בקיץ 2019 נאלצה רשות התעופה האזרחית לדחות בקשות של חברות התעופה להוסיף טיסות בשעות השיא טיסות לנתב"ג, שכבר עמד בשיא הקיבולת שלו. התורים הארוכים בשדה בפסח היו אומנם תוצאה של מחסור באנשי צוות, אבל הדגימו מה יקרה בשדה ב-2030 אם לא יהיה עד אז שדה חליפי.
הדרישה היא לשדה שיוכל להכיל 20 מיליון נוסעים בשנה, כזה שוועדות קודמות זיהו שניתן להקים רק ברמת דוד או בנבטים. אולם הוועדה בוחנת כעת הפעלה של שדות קטנים משמעותית, מה שיחייב הקמה והפעלה פחות כלכליות של כמה שדות קטנים במקביל.
אלה המיקומים שנבחנים כעת, והבעיות שזיהו הוועדות הקודמות בכל אתר:
מגידו: יחייב טיסה בגובה נמוך מעל הכרמל, מה שמהווה מטרד רעש וסכנה בטיחותית, יגביל את הפעילות ברמת דוד ויחייב בחלק ממצבי הרוח המראות ונחיתות מעל שטח הרשות הפלסטינית בשומרון.
חיפה: משרד התחבורה וועדות התכנון כבר החליטו להעביר לחיפה את רוב הפעילות של שדה הרצליה שחייב להיסגר עד שנת 2025, מה שלא מותיר מקום רב וסלוטים להמראה ולנחיתה לטיסות בין לאומיות. מיקום השדה בסמוך לכרמל לא מאפשר ביצוע טיסות מכשירים הנדרשות במשג אוויר קשה, ובעת ערפל, ואורך המסלול שלו גבולי, ולא ניתן להארכה אל תוך היום בלי לפגוע בנמל הצמוד. גם תידרש הגבלה של פעילות הנמל, שהמטוסים הממריאים והנוחתים יחלפו הקרבה רבה לספינות שעוגנות בו.
חדרה מזרח, בית הלוי: ניסיון של משרד התחבורה להקים במקום שדה תעופה מקומי קטן שיחליף את שדה התעופה בהרצליה נתקע, בשל בהתנגדות תושבים, והוראה שנתן שר הביטחון בני גנץ לאנשיו להתנגד לאישור התוכנית, שהדרגים המקצועיים במשרד ובחיל האוויר אישרו לפני כן. הפיכתו לשדה בין לאומי רק תגדיל את מטרדי הרעש.
שדה בים: אופציה נוספת שנבדקה ונפסלה, בגלל מבנה המדף היבשתי המכיל "מדרגה" גבוהה יחסית לאורך רוב החוף. רק ליד חדרה זוהתה נקודה המאפשרת הקמת שדה כזה, אבל שם הוא ישתמש בנתיב הגישה העמוס לנתב"ג, ויצור לתושבים מטרדי רעש גדולים עוד יותר מהשדה המקומי הקטן בקרבת כביש 6 שזוכה להתנגדות התושבים.
עטרות: הפעילות בשדה הופסקה עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בגלל ידויי אבנים של פלסטינים מקלנדיה הסמוכה. מאז נבנו בקלנדיה בניינים גבוהים על גדר המסלול, בקרבה שתיצור מטרדי רעש קשים לגרים בהם. מעבר לסיכון הביטחוני, גם פעילות משמעותית בעטרות תבוא על חשבון כמות ההמראות והנחיתות בנתב"ג. בנוסף מדובר בשדה שנמצא מעבר לקו הירוק, ורוב חברות התעופה הזרות יסרבו להשתמש בו.
חצור: בסיס טיסה פעיל של חיל האוויר. הפעלתו במקביל כשדה אזרחי, עם מטוסים שזקוקים לנתיבים שונים משל מטוסי קרב, תפריע לפעילות תל נוף ובמידה פחותה לבסיס פלמחים, ותיצור עומס על המרחב האווירי של נתב"ג, שיגביל המראות ונחיתות בו.
נבטים: בסיס גדול ועמוס של חיל האוויר. הרחבתו לשדה אזרחי תקשה על הפעלת מטוסי קרב ותובלה ממנו, מתנגשת בנתיבי הטיסה המשמשים את בסיס חצרים, ותיצור קרבה מסוכנת בין מטוסי נוסעים עמוסים לטייסים חסרי ניסיון שנמצאים בהכשרה בבית הספר לטיסה של חיל האוויר בחצרים. בנוסף נתיב הטיסה שישמש להגעה לבסיס כבר עמוס בטיסות לשדה רמון, ובטיסות מנתב"ג לאפריקה ולמזרח הרחוק, ותגביר את העומס על המרחב האווירי של נתב"ג.
ערד: האפשרות לשדרג את המנחת הנטוש מדרום לעיר מתנגשת בנתיבי נחיתה והמראה המשמשים את שדה נבטים הסמוך. בנוסף מדובר בשדה שימוקם במרחק של פחות מ-2 ק"מ מבתי העיר, וישתמש גם הוא בנתיב הטיסה הדרומי העמוס.
דימונה: צמוד לעיר נמצא אחד האתרים הרגישים בארץ מבחינה ביטחונית, הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג). טיסה בקרבתה נחשבת כה רגישה, עד שבמלחמת ששת הימים הופל בטיל הוק מטוס חיל האוויר שנפגע בתקיפה בירדן וטייסו חסר ההכרה לא הגיב לקריאות הבקרה האווירית וחבריו להתרחק מהאזור. כמו בנבטים, גם כאן מדובר בשימוש בנתיב הטיסה העמוס לדרום.
רוחמה, רתמים: שני אתרים דרומיים נוספים שבוחנת הוועדה, ונמצאים בקרבה בעייתית לחצרים.
