לפני 350 שנה, הסמוראי ואמן הלחימה היפני מִיָאמוֹטוֹ מוּסָאשִי (1584–1645), שניהל בחייו כ־60 קרבות לחיים ולמוות ולא הפסיד אפילו באחד (אם היה מפסיד כנראה שלא היינו שומעים עליו), עזב את כל עיסוקיו ועלה בערוב ימיו להתבודד במערה בשטחו של מקדש זן. שם כתב את תורתו, שהתעצבה במהלך השנים. מוסאשי רצה לעזור בכך לתלמידיו לקבל את תמצית התיאוריה והפרקטיקה הנדרשת כדי להפוך למאסטר. מעניין מה היה אומר הסמוראי הזקן אם היה יודע, שכמה מאות שנים אחר כך, בקצה השני של העולם, מנכ"ל אחת מחברות ההייטק המצליחות שיצאו מישראל, וויקס, או מנהל קרן השקעות של מיליארדי דולרים, לוקחים את הספר שכתב, "ספר חמש הטבעות", ומשתמשים בו כדי לזקק את תורת הניהול שלהם, את דרך העבודה, או את ההתנהלות בשוק ההון.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבישי אברהמי, מנכ"ל וממייסדי וויקס, ויואב כפיר, יזם סדרתי, משקיע ומייצג בישראל את אחת מקרנות הגידור הגדולות בעולם, קרן DK פרטנרס, שמנהלת 40 מיליארד דולר, לא לבד. בשנים האחרונות עוד ועוד מנהלים בכירים מגלים את הספר, שנלמד גם בבתי ספר למנהל עסקים בארה"ב, ומאמצים ממנו תובנות המשפיעות באופן ישיר על עסקיהם. לאחרונה תורגם הספר לעברית (הוצאת כרמל), ואחרי שקראתי אותו החלטתי שאני רוצה לשמוע מהם, ממי שמיישמים את התורה של מוסאשי בפועל בעולם העסקים, איך זה בדיוק עובד. איך, למשל, נעזר אברהמי - שבאחרונה חווה משבר גדול עם צניחת המניה של וויקס - בתובנות מהספר כדי להתמודד עימו. איך מצליח כפיר, כשהשווקים בהיסטריה, להתנהל בקור רוח ולא לפחד. איך הם לקחו את הספר והפכו למאסטרים בתחומי העיסוק שלהם?
בשיחה איתם מתברר שזה לא רק הספר: אברהמי וכפיר מתרגלים אומנויות לחימה כבר שנים עם יוסי שריף (60), מייסד אקבן, אקדמיה לאומנויות לחימה, ועם גיא רנן, מאמן אומנויות לחימה ומדריך סדנאות לניהול עימותים ותפקוד במצבי לחץ, ומי שתירגם את הספר. כמובן שביקשתי מהם להצטרף לשיחה, אבל צריך לומר את האמת: אומנות לחימה לא ממש מדברת אליי. התמודדות עם אתגרי ניהול, עבודה, והרצון להצליח ולהיות הכי טוב במה שאני עושה? בוודאי.
איך הופכים להיות מאסטר?
אברהמי: "את הספר כתב מאסטר-על, והוא מדבר על איך להיות מאסטר בכל מה שאתה עושה, לא משנה מה. בסופו של דבר, לשאלה אם מדובר בחרב או בפגישת עסקים אין הרבה משמעות. זו לא איזו תיאוריה יוצאת דופן. זו היכולת לייצר עקרונות ולזקק אותם, להתמקד בהם ולשפר אותם כל הזמן. זה מה שהופך אותך למאסטר כסמוראי, ואני יודע שזה מה שהופך אותי למאסטר בניהול שלי ובהתמודדות עם כל הבעיות והמשברים שאני נתקל בהם.
"לא צריך לעסוק 30 שנה באומנויות לחימה כדי להבין את הספר הזה. הוא מאפשר לך להסתכל דרך העיניים של מישהו שהוא גראנד מאסטר, ולראות כיצד הוא מפרק את כל החלקים שמרכיבים את העולם שלו. אפשר לקחת את זה לכל תחום: לאיך להיות עובד סוציאלי, מנכ"ל וויקס, יזם, או עיתונאי-מאסטר.
"זו צורת הסתכלות. לכל מאסטר, בכל תחום, יש את אוסף הכלים שהוא משכלל כל הזמן, והוא נהיה יותר ויותר טוב ככל שהוא מתעמק בהם וכמובן גם מרחיב אותם במשך השנים. אני כל הזמן משקיע בזה, ואני כל הזמן לומד. אני לומד איך עושים את זה באמזון, ואיך בגוגל, ואיך במקומות אחרים. איך המנכ"ל הזה תיפקד, ואיך האחר הצליח להרים את החברה שלו. אני כל הזמן בשאיפה לשכלל את הכלים שלי".
אפשר להשוות בעיות בוויקס לקרב סמוראים?
אברהמי: "בסוף, כשאתה מוציא מוצר, זה בדיוק כמו מכת החרב בקרב לחיים ולמוות. זה צריך להיות חד ומדויק, והמטרה צריכה להיות ברורה. אצל מוסאשי זה לחתוך, ואצלנו זה שהמוצר יהיה נכון ומדויק. לשם הולכת האנרגיה. הכלים שהוא נותן נכונים גם להיום. זה מה שהופך את הספר לטעמי למדהים".
גם כפיר אומר, שהספר מלווה אותו כבר שנים, מאז קרא אותו עוד באנגלית, ובטח עכשיו, כשיצא התרגום המצוין של רנן, שגם הוסיף דברי הסבר משלו, והכניס חלק מהדברים להקשר הנכון. "אני עוסק בהשקעות, והרעיון הוא להישאר נאמן לעצמך גם כשיש פאניקה בשוק ההון, וכשצריך לקבל החלטות ששוות מאות מיליוני דולרים. אני, למשל, מאוד מתחבר לקטע בספר, שבו הוא מדבר על קרב 'אחד מול אחד' וקרב של אחד מול עשרת אלפים. כשאתה מול עשרת אלפים איש אתה צריך להיות מודע מאוד לדרך שבה אתה מתפקד, ולעשות את זה בקור רוח, והוא גם מתאר את הטקטיקה שבה צריך לפעול.
"איך אני מחבר את זה לעולם שלי בשוק ההון? כשאתה נכנס לסחור במניות אתה לא מול עשרת אלפים איש, אלא מול מאה מיליון. אתה לא יודע מה הם עושים, אבל אתה צריך להגיב. פתאום השוק יורד ואתה נכנס לפאניקה, וזה יכול לגרום לך לפעול לא נכון. פתאום כולם הולכים על משהו, וזה יכול לגרום לך להיגרר אחריהם, ואתה מאבד את כל העקרונות שעושים אותך משקיע טוב. אנחנו פיתחנו כלי שממש מתבסס על התיאוריה של מוסאשי.
"קודם כל תדע במה אתה טוב. לכל אומן לחימה, המאסטר הגדול ביותר, יש שלושה תרגילים שאותם הוא עושה באופן מושלם. אז יכול להיות שהוא יודע 100 תרגילים, אבל בקרב הוא ישתמש בשלושה שבהם הוא המאסטר. בהשקעות אני מתנהל אותו דבר: אתה צריך להבין מה עובד לך הכי טוב, וזה חשוב במיוחד בזמן אמת, כשיש משבר - צריך להמשיך במה שאתה עושה הכי טוב".
איך משליכים מהספר לחיים?
כפיר: "צריך לקרוא את הספר בראייה של החיים שלך. במקרה שלי, זו ההתמודדות עם ההיסטריה בשווקים, והקרבות שאני מנהל כל הזמן".
במשך שנים כפיר מגיע לחברות בקשיים ומנסה להציל אותן. כפיר: "הייתי מעורב ברוב ההסדרים הגדולים במשק - איי־די־בי, אפריקה ישראל, אלביט - ומה שלמדתי תמיד הוא, שהמאסטרים הגדולים מתנהגים לפי אותם עקרונות. למשל", הוא מחייך, "יש אדם אחד ששמו וורן באפט (איל ההון והמשקיע הפרטי הגדול בעולם - א.ח), שאני לא יודע אם הוא קרא את הספר של מוסאשי, אבל קראתי מה הוא כתב, וזה מאוד דומה רק בהבדל של כמה מאות שנים. יש לבאפט אמרה מאוד ידועה, שלפיה, הדבר המרכזי שמבדיל משקיע טוב ממשקיע גרוע הוא הדרך שבה הוא מנהל את הרגשות שלו. למוסאשי יש משפט מאוד דומה. אז באפט הגיע לתובנות דומות בלי להיות סמוראי, אבל הוא מאסטר במה שהוא עושה, ואני מאמין שהתיאוריה הזו נכונה למי שרוצה להיות מאסטר".
בשבוע שבו נפגשנו חווה אברהמי משבר גדול בחברה שלו, וויקס, שמפתחת פלטפורמה לבניית אתרי אינטרנט ללא עלות וללא צורך ביידע קודם. וויקס היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בנאסד"ק, ולפני שנה הפכה לחברה הישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט, כשמנייתה נסחרה בשיא של כ־353 דולר, ששיקף שווי של כמעט 20 מיליארד דולר. אחרי שבתקופת הקורונה עסקים רבים עברו לאונליין ונזקקו לשירותים של וויקס, פירסמה החברה דוחות בחודש שעבר, שהראו ירידה במספר המשתמשים החדשים והמניה צנחה. כעת מחיר המניה הוא 89.1 דולר, ושווי החברה הוא 5.1 מיליארד דולר בלבד. חתיכת משבר. אז איזה שימוש עושה אברהמי בתורתו של מוסאשי כדי להתמודד עם הסערה?
אברהמי: "זה משפיע באופן כללי, לא נקודתית. המניה של וויקס ירדה מאוד למרות שגדלנו ב־70% בשנתיים, גידול מטורף. הרבעון האחרון של השנה שעברה היה מדהים, אבל בגלל הקורונה ולא בגללנו. ברבעון הנוכחי - לשם השוואה - נראה שגדלנו מעט, אבל בעצם גדלנו מאוד. בשני הרבעונים האלה יחד גדלנו ב־50%, וזה המון. אז עכשיו, אני יכול להתחיל להיכנס לאווירת משבר או - בדיוק כמו שמוסאשי אומר - לשמור על קור רוח, לחשוב מה אני צריך לחתוך, מה המשימה הבאה שלי, מהם הדברים שאני צריך להתפקס עליהם. וזה מה שאני עושה.
"יצאתי עכשיו מפגישה, שבה כינסתי את כל צוות ההנהלה שלי ואמרתי להם: 'תזכרו, המטרה שלנו היא להמשיך לגדול ולעשות את הדברים הספציפיים הבאים. כל השאר זה רעש לבן מסביב, שצריך לנקות אותו ולהישאר עם ראש נקי. אסור לתת להסחות האלה להפריע לנו'. זה ממש ציטוט מילה במילה מהספר. התוכן הוא שונה: שלא כמו הסמוראי - לי אין חרב, אני לא הורג אף אחד, אבל אני מתמודד בעזרת אותם כלים".
אברהמי אולי לא יאמר את זה על עצמו, אבל הוא מתנהל כמו סמוראי, על פי העקרונות של מוסאשי. בין העקרונות האלה: שמירה על קור רוח ועל תודעה נקייה, שמירה על מיקוד והמשך ביצוע מושלם של מה שהביא אותך להצליח. אם חוזרים 350 שנה אחורה, אלה עקרונות שמדריכים כיצד לנצח קרב לחיים ולמוות. כדי להגיע לכך יש להתמיד בתרגול של הפרקטיקות הקטנות כדי לשכלל אותן לדרגת שלמות, וכמובן להתנהל עם רוח לחימה.
יוסי שריף: "זה הדבר שמחבר לוחמים ומנכ"לים מעולים. זה הבסיס להכול והדרך להתמודד עם קושי. אתה עולה לקרב מול מישהו שבוודאות יותר חזק ממך. הקרב הזה הולך להיות כואב, ויש סיכוי שתיפצע. ההרגשה הזו מלווה אותך בהרבה מקומות בחיים, ומה שאתה לומד מהתרגול הוא, שאתה יכול לקום ולצאת לקרב גם כשהתנאים נגדך. זו רוח הלחימה".
אברהמי: "אני רואה מה הסמוראי היפני הגדול עשה בתחום שלו, ואיך הוא מנתח את זה, ואני לוקח מזה לתחום שלי, שהוא ניהול חברת היי-טק. אני חושב שזה יכול להתאים לכל מנהל".
אחד העקרונות החשובים בספר הוא להישאר במיקוד ולנטרל "רעשי רקע". אברהמי: "אני לוקח מזה הרבה. שואל את עצמי כל הזמן מה יקדם אותי ומה לא יקדם אותי, ולא מבזבז אנרגיה על מה שלא חשוב, ומה שלא יוביל אותי למטרה. זה נשמע פשוט, אבל זה דבר שקשה מאוד לבצע. להתעלם מהסחות הדעת, לא לבזבז אנרגיה ולהמשיך קדימה. תחשוב כמה תסכולים אדם חווה ביום. ובכל זאת, צריך לנטרל אותם ולהמשיך קדימה.
"אתן לך דוגמה: שאלתי פעם את מנכ"ל צ'קפוינט, גיל שוויד, איך הוא מתמודד עם כל היזמים שמגיעים אליו ומבקשים ממנו עזרה או השקעה, כי אנשים כמוהו מתמודדים כל הזמן עם אין-ספור בקשות ופניות של אנשים. והוא אמר: 'תקשיב, כשאני יכול - אני יכול, וכשאני לא יכול - יש לי עבודה, אני מתעסק בעבודה שלי, על זה משלמים לי'. זו נראית תשובה פשוטה ומשהו שקל לבצע, אבל בעיניי זה מדהים: זה אדם שיש לו יכולת להבין איפה המיקוד שלו. אם יש לו זמן להיות נדיב, מצוין. אבל הוא לא נותן להסחות להפריע או להזיז אותו מהמטרה האמיתית והחשובה שלו.
"לי, למשל, נורא קשה להגיד למישהו 'אין לי זמן' כשהוא שואל ומבקש 'מה, לא תשב איתי לקפה?', התשובה האמיתית היא שיש מצבים שאין לי זמן לשבת לקפה. הייתי מאוד רוצה, אבל אין לי. פתאום גיל סידר לי את זה בראש מאוד יפה. מאסטר צריך לדעת איפה הפוקוס שלו".
