בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי בלבד תביעה שהגישו רוכשי דירת יוקרה בלב העיר, שטענו ששילמו 21.5 מיליון שקל כדי לקבל פנטהאוז מרוהט ומאובזר, וקיבלו אותו באיחור ועם ליקויים רבים. השופט גרשון גונטובניק פסק להם פיצוי של 960 אלף שקל, אך חייב אותם בהוצאות משפט של יותר מחצי מיליון שקל.
בינואר 2013 חתמו הרוכשים וחברת "לנוקס השקעות" על הסכם מכר בנוגע לדירה היוקרתית שניצבת בפינת הרחובות נחמני ואחד העם בתל אביב. לדברי הרוכשים הוסכם על "מסירה מושלמת" של הדירה - דהיינו שהחברה תעביר להם אותה כשהיא מרוהטת ומאובזרת כך שיוכלו להיכנס אליה כמעט ללא ציוד נלווה ולגור בה. "עם מברשת שיניים בלבד", כלשונם.
אלא שלטענתם לא רק שהדירה נמסרה להם באיחור משמעותי, היא גם סבלה מליקויי בנייה רבים שלא אפשרו מגורים בה. כך למשל נטען כי הזכוכיות שהותקנו בחלונות הדירה לא מונעות חדירה של אור השמש כך שהחום השורר בה "בלתי נסבל". בתביעה שהגישו נגד החברה בפברואר 2017 טענו בין היתר שהם נאלצו לבצע על חשבונם עבודות לתיקון הליקויים, כדי להפוך את הדירה לראויה למגורים.
לנוכח הליקויים, ציינו, שווי הדירה בפועל נמוך מהמחיר ששילמו ועומד על כ-11 מיליון שקל בלבד – כך שעל החברה לפצות אותם בגין ההפרש. משיקולי אגרה הם העמידו את התביעה על 10 מיליון שקל. לטענתם, החברה דרשה מהם להוסיף 648,342 שקל עבור "שינויי דיירים ושדרוגים" שהם לא ביקשו, ושסוכם כי יהיו על חשבון החברה. הם נאלצו לשלם את הסכום תחת מחאה כדי לקבל את החזקה בדירה. בתביעה הם דרשו החזר של 356,590 שקל.
מנגד טענה החברה שהתביעה חסרת בסיס ויש לדחותה. לטענתה היא עמדה בכלל ההתחייבויות החוזיות שנטלה על עצמה, וגרסת הרוכשים בדבר "מסירה מושלמת" – לא הייתה ולא נבראה. היא ציינה שמחיר הדירה המקורי עמד על 24 מיליון שקל, כך שהרוכשים כבר זכו להנחה ותביעתם לפיצוי נוסף משוללת יסוד.
עו"ד אירם גלהשופט גונטובניק ציין שהרוכשים לכאורה סתרו את עצמם ביחס להיקף הליקויים. בעוד שבחוות דעת שמאית מטעמם שנערכה בסמוך למסירת הדירה, נטען שהליקויים מסתכמים בכ-50 אלף שקל, בתביעה הם עתרו לפיצוי גבוה פי 22.3 עבור הליקויים בלבד.
"הנה כי כן, קם לפנינו חוסר עקביות, לכאורי, בין הסכום הנתבע בתביעה ובין ההערכות הבדוקות בסמוך לבנייתה. חוסר עקביות זה, אומר דרשני", כתב. בסופו של דבר הוא אימץ את מסקנות חוות הדעת הראשונה מטעם התובעים ופסק להם בתוספת מע"מ כ-63 אלף שקל.
בהמשך קבע השופט שהחברה איחרה ב-16 חודשים עם מסירת הדירה, באופן המזכה את הרוכשים בדמי שכירות ראויים עבור תקופה זו. בהתאם לעמדת המומחה מטעם בית המשפט אותה אימץ השופט, החברה תשלם לרוכשים כ-35 אלף שקל עבור כל חודש איחור. עוד נקבע שהחברה לא הייתה זכאית לדרוש את תוספת התשלום עבור "שינויי דיירים" והיא חויבה לחזיר את הסכום שנתבע.
בתמונה הכללית זכו הרוכשים ב-960 אלף שקל - כעשירית בלבד מהסכום שתבעו. בנסיבות אלה חייב אותם השופט בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של יותר מחצי מיליון שקל. בסופו של דבר יקבלו התובעים כ-430 אלף שקל בלבד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד צליל וינשטיין
• ב"כ הנתבעים 3-1: עו"ד גל מנשה, עו"ד מירי מנשה ועו"ד ניבה דורסט
• ב"כ הנתבע 4: עו"ד ארז קריטי
• ב"כ הצד השלישי: עו"ד אייל סילמן ועו"ד דוד זיסמן
• עו"ד אירם גל עוסק במקרקעין ונדל"ן
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
