ניצחון לתושבי שכונת קריית ההגנה ברחובות – שהתנגדו להקמת בית כנסת בסמוך לביתם. בית המשפט העליון ביטל לאחרונה החלטה של עיריית רחובות ושל ועדת ההקצאות בעירייה להקצות שטח ציבורי בשכונה בעלת צביון חילוני לטובת בניית והפעלת בית כנסת של חב"ד. בית המשפט, בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים בהרכב של שלושה שופטים, קבע כי העירייה והוועדה לא עדכנו את השכנים שיוקם לידם בית כנסת, ולכן ביטל את ההחלטה להקימו.
מהפסיקה עולה כי העירייה החליטה על העתקת שטח ההקצאה להקמת בית הכנסת ממיקום אחד למיקום אחר – בסמוך לשכונה שבה רוב הציבור הוא חילוני. פסק הדין קובע כי ביצוע הקצאת שטחי ציבור מחייבת יידוע של התושבים הסמוכים לקרקע המוקצית לשטחי ציבור, ומדובר בזכות מהותית וחשובה, מאחר שמדובר בקרקעות ציבור.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עו"ד נדיר אביעד, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומימון נדל"ן במשרד עוה"ד יגאל בורוכובסקי ושות', מסביר כי רשויות מקומיות רשאיות להקצות שטחי ציבור – קרקעות ומבנים – בפטור ממכרז וללא תמורה, או בתמורה סמלית, לגופים או עמותות הפועלים למען הציבור. על מנת לאשר הקצאה כזו, הרשות נדרשת לעמוד בנוהל ההקצאות שפורסם על ידי משרד הפנים, במסגרתו קיימת חובה לפרסם הודעה בדבר הקצאת הקרקע לתושבים הגרים בסמיכות לאותה קרקע, ולוודא שההודעה תגיע לידיעת התושבים השכנים.
לדברי עו"ד אביעד, הסיבה לכך היא החשיבות של מקרקעי ציבור, ומאחר שלשכנים יש אינטרס ביחס לשימוש ולקרקע המוקצית, שכן הם הראשונים להרוויח או להיפגע מההקצאה הזו. על כן, חשוב שתהיה להם אפשרות להתנגד או אולי למצות את זכותם לבקש כי הקרקע תוקצה למטרה אחרת.
העבירו את ההקצאה משכונה אחרת בגלל שהשטח היה מעל מבנה של מעון
תחילת הפרשה בשנת 2015, אז הגישה עמותת "בית חב"ד שכונת היובל מקוב רחובות" בקשה לוועדת ההקצאות של העירייה להקים בית כנסת בשכונת מקוב בעיר. מדובר בעמותה שמקיימת מזה מספר שנים תפילות בבית ספר שז"ר הגובל בשלוש שכונות צמודות בעיר – קריית ההגנה, שכונת מקוב ושכונת היובל.
ביולי 2017 פתחה ועדת ההקצאות בהליך הקצאה של שטח בן 435 מ"ר על גגו של מבנה המשמש כמעון יום, למטרת הקמת בית כנסת לעמותה, לתקופה של 25 שנים. אלא שלאחר שהעירייה מצאה כי הקמתו של בית כנסת מעל מבנה מעון יום קיים, אינה אפשרית, הוחלט להקצות לעמותה שטח אחר במרחק של כ-270 מטר.
בינואר 2019 החליטה מועצת העיר לקבל את ההמלצה, לבטל את ההקצאה המקורית ולפתוח בהליכים לקידום ההקצאה השנייה. על כן, פרסמה העירייה הודעות בעיתונות בדבר האפשרות להקצאת קרקע במיקום המומלץ, תוך הזמנת הציבור להגיש בקשות להקצאת הקרקע לאותו שימוש או למטרות אחרות. משלא הוגשה כל התנגדות להקצאה, ביולי של אותה שנה אישרה מועצת העיר את ההקצאה האמורה.
תושבים משכונת קריית ההגנה עתרו לבית המשפט המחוזי בטענה כי בעוד שההקצאה המקורית הייתה בשכונת מקוב, כפי שביקשה העמותה, ההקצאה השנייה הייתה בשכונת קריית ההגנה, שכונה חילונית בעיקרה, שלעמותה אין בה קהילה ושרבים מתושביה מתנגדים להקמתו של בית הכנסת. עוד נטען שהעירייה לא ידעה את התושבים שמתגוררים בסמוך לקרקע בדבר ההקצאה.
לאחר שבית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה, תוך שקבע כי לא הוכחה עילה המצדיקה התערבות בהחלטת העירייה, הגישו השכנים ערעור לעליון. בית המשפט העליון פסק, כאמור, כי הליך הפרסום לא היה תקין והעירייה לא וידאה שהשכנים ידעו על הכוונה להקצות את השטח הציבורי לטובת בית כנסת. בעקבות זאת בוטלה החלטת ועדת ההקצאות, והדיון בעניין חזר לוועדה לשם קיום הליך פרסום תקין ודיון מחדש בבקשות ובהתנגדויות שיוגשו בעקבותיו, ככל שיוגשו.
"כאשר ההקצאה משליכה על תושבי השכונה, ויש בה כדי להשפיע על אורח חייהם ועל איכות חייהם, וכאשר יכול שישנם מעוניינים נוספים שבידם להציע הצעות לשימושים שונים בקרקע לצורכי ציבור או קרקע אחרת לצורך הפרויקט המוצע, יש לפרסם את עניין ההקצאה ולאפשר להם להשמיע ולומר דברם", מסביר עו"ד אביעד. "בהיעדר פרסום, נפגעת זכותם של בעלי עניין אחרים להגיש בקשות הקצאה חלופיות לקרקע המבוקשת, וכן זכותו של הציבור להעלות התנגדותו להקצאתה".
עו"ד נדיר אביעדצילום: ניר שמול לפי פסק הדין, "חובת היידוע והווידוא מחייבת שימוש בדרך פרסום אפקטיבית, המותאמת לתוכן הפרסום ולקהל היעד לו הוא מיועד, ולפיכך, ככלל, אין די בפרסום בעיתונות כדי יציאת חובת הפרסום. את דרישת היידוע והווידוא ניתן למלא בדרכים שונות, למשל באמצעות שליחת מכתבים לתושבים המתגוררים בסמוך לקרקע, תליית שלטים בולטים בקרקע המיועדת להקצאה או תליית מודעות באזור הרלוונטי – הכול על מנת להבטיח שהמידע בדבר ההקצאה שעל הפרק יגיע לתושבים הסמוכים לקרקע".
עו"ד אביעד מוסיף כי "ועדת ההקצאות לא עמדה בדרישה זו, והמערערים – כך על פי טענתם שלא נסתרה – גילו על דבר ההקצאה רק חודשים לאחר הפרסום בעיתונות, ולאחר שחלף המועד להגשת התנגדויות. למעשה, נוהל ההקצאות מכיר בשכנים הסמוכים לקרקע כמי שעשויים להיות במעגל המעוניינים להשפיע על אופן הקצאת הקרקע, או כמי שעלולים להיפגע מהקצאתה. לפיכך, הוא קובע חובת 'וידוא' מיוחדת בנוגע ליידוע התושבים השכנים על מנת לאפשר להם למצות את זכותם להגשת בקשה להקצאת השטח".
"רשות מקומית צריכה לוודא כי במקרקעי ציבור תהיה התאמה בין השימוש בפועל לבין צרכי התושבים באזור. למשל, אין כל תועלת בהקצאת קרקע למעון יום לאוכלוסייה המבוגרת בשכונה צעירה שבה קיים מחסור בגני ילדים. וודאי שיש לערוך איזון ראוי בין כלל צרכי תושבי העיר. הדברים נכונים ביחס להפקעות מקרקעין לצורכי ציבור, שבהליך זה בית המשפט מחייב את הרשות להוכיח, בין היתר, את הצורך הציבורי הממשי ביחס לקרקע המופקעת באופן ספציפי. רק כך, אנו נוכל לוודא כי השימוש במקרקעי ציבור יהיה יעיל ונכון – ולטובת הציבור", הוא מסכם.
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון לא הביע עמדתו בנוגע לעצם ההחלטה על ההקצאה, נהפוך הוא בית המשפט לא התערב בעצם ההחלטה. כל שבית המשפט קבע הוא כי בשל פגם טכני בפרסום ההקצאה, יש להחזיר את הנושא לוועדת ההקצאות על מנת שתבצע את הפרסום כנדרש".
