מליאת הכנסת אישרה הלילה (ג') בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון דיני העבודה הכוללת את העלאת שכר המינימום, הוספת יום חופשה והסדר להשלמת שעות חסרות. ברקע: ל-ynet נודע כי חברי הקואליציה שמתנגדים ל"הגדלות הרמטכ"ל" בתשלומי הפנסיה שמוביל גנץ שוקלים להסכים לפשרה בתמורה להעלאת שכר המינימום ב-200 שקל השנה במקום ב-100 שקל, כפי שנקבע בעסקת החבילה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
החוק אושר ברוב של 51 חברי כנסת שתמכו בהצעה אל מול 49 שהתנגדו. במקביל, אמש אושר גם חוק הפנסיות בקריאה ראשונה ברוב של 57 חברי כנסת אל מול 56 מתנגדים, אחרי הסכם שהושג ברגע האחרון בין שר הביטחון בני גנץ למפלגת העבודה וחבר הכנסת אביר קארה שהתנגדו לכך.
בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה גם את הגדלת נקודות הזיכוי ממס להורים לילדים בגילי 12-6. ההצעה אושרה בתמיכה שישה חברי כנסת, בעוד 3 חברי כנסת נמנעו.
בהתאם לסיכומים שנקבעו ב"עסקת החבילה", אמור שכר המינימום לעלות בעוד חודש וחמישה ימים ב-100 שקל, מ-5,300 שקל ל-5,400 שקל, ארבע שנים לאחר שעודכן לאחרונה. על העלאת שכר המינימום בשיעור כה נמוך, המהווה פחות מ-2% - כאשר האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים בלבד הגיעה כבר ל-3.1% - נמתחה ביקורת קשה. הן על ידי ארגונים חברתיים והן על ידי מפלגות בקואליציה, בעיקר ממפלגות העבודה, מרצ ורע"מ.
אולם, המשבר הקשה שנגרם בגין סירוב מפלגות בכנסת לתמוך במתווה של שינוי "הגדלות הרמטכ"ל" בתשלומי הפנסיה ליוצאי צה"ל, עשוי לגרום לשינוי גם במתווה שכר המינימום, חרף התנגדותם התקיפה של שר האוצר אבידור ליברמן וראשי משרדו וגם ראשי המגזר העסקי.
במגזר העסקי טוענים כי העסקים סבלו די והותר בשנתיים של קורונה ויהיה קשה להם לעמוד בהעלאת תשלום שכר המינימום כבר השנה בסכום גבוה מ-100 שקל, שעליו נחתם רק לפני שלושה חודשים ההסכם בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. העלאה כזאת "תמשוך" את כל השכר במשק כלפי מעלה, טוענים במגזר העסקי.
אולם, ל-ynet נודע כאמור כי מאחורי הקלעים התקיימו ביממה האחרונה מגעים במטרה לפתור את המחלוקת סביב המתווה, שיעלה להצבעה בכנסת ביום שני בכל מקרה, בשל הוראת בג"ץ לאשר מתווה חדש עד ל-28 בפברואר. המגעים מתנהלים הן על ידי פוליטיקאים והן על ידי הצדדים שחתמו על "עסקת החבילה".
העסקה שמתבשלת מאחורי הקלעים היא ששכר המינימום יועלה ב-1 באפריל ב-200 שקל, במקום שיעלה ב-100 שקל השנה וב-100 שקל נוספים בשנה הבאה, ובתמורה לכך יצביעו מתנגדי מתווה "הגדלות הרמטכ"ל" בעד המתווה ויחסלו את המשבר הממשלתי.
השרה מרב מיכאלי בריאיון: "מקווה שגנץ לא מתכוון להפיל את הממשלה"
(צילום: עידו ארז, נויל האריס)
בהתאם ל"עסקת החבילה" אמור שכר המינימום לעלות בהדרגה, בחמש פעימות עד לדצמבר 2025 לסכום של 6,000 שקל. יצוין שתנועות חברתיות וגם חברי מפלגות השמאל בכנסת תובעים להעלות את שכר המינימום לפחות ל-6,500 שקל ואף ל-7,000 שקל בתוך שלוש שנים וחצי. באוצר טוענים כי העלאה כזאת תגרום לאבטלה עמוקה ולהעלאות שכר בכל הרמות, מצב שאינו רצוי כמובן למשק.
ח"כ נעמה לזימי, אמרה במעמד ההצבעה: "יש 8% צמיחה, אבל צמיחה שהציבור לא מרגיש היא לא משהו להתהדר בו. אנחנו הולכות להילחם שהפעימה הראשונה תהיה פעימה מורגשת. הכנסת היא לא חותמת גומי. מי שחושב שיעביר פה עסקת חבילה שתצלח את הכנסת כאילו כלום, טועה ומטעה. ללא שינויים בוועדות, עדיף שעסקת החבילה הזו תיפול".
"עומדים ביחד", המובילה את קמפיין "מינימום 40": "אסור להתפשר שוב על דיל עלוב שלא מעלה באופן משמעותי את שכר המינימום. אנחנו קוראים לחברי הכנסת לא לקנות את הסיפורים של אנשי האוצר, אלא לעמוד על מתווה פעימות מדורג ומאוזן שייקח אותנו לשכר מינימום של 6,500 שקל בתוך שנתיים, ולמינימום 40 שקל לשעה - בעוד שלוש שנים".
