בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לאחרונה למשרד הפנים לבחון בשנית החלטה לביטול מעמד של פלסטינית כתושבת קבע בישראל, שניתן לה מכוח נישואיה לתושב קבע בישראל. המדינה טענה שלאחר שהתגלה שבעלה נשוי לאישה נוספת הוחלט לבטל את מעמדה בנימוק שקיבלה אותו על בסיס מצג שקר, אולם השופט אלי אברבנאל קבע שהטענות טרם הוכחו.
המערערת (67), תושבת יהודה ושומרון, נישאה ב-1981 לתושב קבע בישראל ונולדו להם שמונה ילדים. בעת נישואיהם היה בעלה נשוי לאישה אחרת, שממנה התגרש בשנת 1987. במהלך 1987 הגישו המערערת ובעלה בקשה לאיחוד משפחות במשרד הפנים ושנה לאחר מכן בקשתם התקבלה וניתן לה רישיון לישיבת קבע בישראל.
בינואר 2017 ביצע אחד מילדיה של המערערת, פאדי אל-קנבר, פיגוע דריסה בארמון הנציב בירושלים. הוא רצח ארבעה חיילים ופצע 18 בני אדם. בעקבות הפיגוע נבדק מעמדה של אמו אצל שר הפנים דאז, אריה דרעי, שם הוצגו נתונים שמהם עלה שהיא נמצאת במערכת יחסים ביגמית.
למערערת נשלחה הודעה שלפיה הענקת המעמד בישראל נעשתה על סמך הצהרות כוזבות שלה ובניגוד למדיניות שלא לאשר בקשות לאיחוד משפחות כאשר אחד מבני הזוג נשוי לאדם אחר. לכן, נכתב, כי נשקלת האפשרות לביטול מעמדה.
עוד באותו יום יצאה הודעה לתקשורת מטעם משרד הפנים, שלפיה השר שוקל לבטל את מעמדה של אימו של המחבל במטרה לייצר הרתעה מפני ביצוע פיגועים. ואכן, למערערת נערך שימוע והוחלט לבטל לה את המעמד בישראל.
בערעור שהגישה לבית הדין לעררים נדרש משרד הפנים לבחון את הנושא בשנית, ולאחר בחינה נוספת ההחלטה נותרה בעינה. ערר נוסף שהגישה נדחה והיא הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי.
משרד הפנים טען בדיון שההחלטה על ביטול הרישיון התקבלה לאחר שפקיד המשרד הגיע לבית המערערת, שם הוא נתקל באישה שמסרה לו שהיא אשתו השנייה של הבעל, ומתגוררת איתו ועם המערערת באותו בית. נטען שהפיגוע לא היה שיקול לביטול המעמד אלא נישואי הביגמיה שמכוחם לא ניתן לקבל מעמד בישראל, והעובדה ששיקרה כשביקשה את המעמד ב-1987.
עו"ד דודי מאורתומר שלוםהמערערת טענה מנגד שההחלטה ניתנה בעקבות הודעת משרד הפנים והתקבלה עוד לפני שנערך לה שימוע. לטענתה, האישה שפגש הפקיד היא גרושתו של בעלה ולא נשואה לו. לטענתה, דברי הגרושה אינם נכונים ונאמרו מתוך טינה אליה ובמטרה לפגוע בה.
השופט אברבנאל קיבל את הערעור והורה למשרד הפנים לבחון את ההחלטה לביטול הרישיון בשנית. השופט הסביר שההשלכות של ביטול הרישיון הן קשות, המערערת תאלץ לעזוב לאלתר את משפחתה ואת המדינה שבה חיה רוב חייה, ולבנות אותם מחדש בסביבה לא מוכרת.
לכן, ההחלטה על ביטול הרישיון צריכה להתקבל על בסיס ראיות מוצקות ולא די בדברי אותה אישה לפקיד. השופט הוסיף כי בקלות אפשר היה לאסוף ראיות נוספות בנוגע לשאלת נישואי הביגמיה.
נקבע שעל משרד הפנים לאסוף ראיות חזקות לשאלת נישואי הביגמיה ולבחון האם בזמן בו הוגשה הבקשה לאיחוד משפחות מדיניות משרד הפנים אסרה על נישואים מסוג זה. משרד-הפנים חויב בהוצאות בסך 4,000 שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד בנימין אחסתריבה
• ב"כ משרד הפנים: עו"ד אביגיל ואן וייק-שפיגלמן
• עו"ד דודי מאור עוסק בחוקתי ומנהלי
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
