עליית המחירים שביצעה רשת הגלידות גולדה (3% על גלידה במשקל) עוררה סערה והציפה את העובדה שגלידה גולדה נמכרת ב-18 שקל לכדור ו-108 שקל לק"ג. גם ברשתות המתחרות מחיר ק"ג נע בין 90 ל-110 שקל, לעומת 25 שקל בלבד למחיר ממוצע של ק"ג גלידה במארזי הגלידות המשפחתיות שנמכרות במקררי הסופר. מדובר בפער עצום במחירים בין הגלידות "התעשייתיות" לגלידריות. האם הפערים מוצדקים? בדקנו עם אחד מיצרני הגלידות הגדולים בארץ, שהעדיף לא להיחשף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עליית המחירים של גולדה הייתה מוצדקת?
"אין לי ספק שחלק ניכר מהשיקולים של גולדה לעליית המחירים נובעים מהעובדה שהרשת הפכה לאחד הלקוחות הגדולים של וולט. למעשה, מכל 108 שקל לק"ג גלידה שמשוגר לבית הלקוח דרך וולט, היא גובה כ-28 שקלים מהרשת. נפח המשלוחים של גולדה מסך המכירות שלה גדל מאוד בשנות הקורונה אבל הרווחיות כורסמה על ידי העמלה הגבוהה שגובה וולט. לא סתם הם העלו את המחיר רק לגלידות במשקל, ולא לכדורים שאוכלים במקום. מעבר לזה, נכון שגם חומרי הגלם התייקרו".
האם הפער בין גלידה בגלידריה לגלידה "תעשייתית" מצדיק הפרש של פי 4?
"אם להיות הוגנים, מדובר בשני מוצרים שונים. הגלידריות מוכרות גלידה טרייה עם אורך חיים מוגבל וכן עם חומרים טבעיים ברמה גבוהה יותר. למשל, בגלידריה טעם פיסטוק עשוי ממחית פיסטוקים שעלותה גבוהה ולא מחומרי טעם כמו בתעשייה. עוד טעות היא שצרכנים חושבים שליטר גלידה שווה לק"ג, וזה לא נכון: הגלידה התעשייתית מוקצפת ומלאה אוויר והגלידה הטרייה כמעט ללא אוויר ולכן דחוסה יותר. כשקונים ליטר גלידה בגלידריה היא שוקלת יותר מליטר גלידה תעשייתית.
"יחד עם זאת, איכות החומרים והעלות שלהם יכולה להביא את המחיר למקסימום עוד 50% מגלידה תעשייתית. שאר ההפרש הוא כבר בשל רכיבים אחרים כמו האריזה המוזהבת, עיצוב הסניפים, השכירות וכו'".
למה אנשים מוכנים לשלם 18 שקל לכדור בודד?
"כי גולדה מיצבה את עצמה כבילוי, אבל מעל הכל כי הצרכן הישראלי מחפש מוצרי פרימיום וריגושים, רואים את זה בכל קטגוריות המוצרים בסופר. כמו שהוא מוכן לשלם 15 שקל על כוס קפה כשבבית זה עולה לו רק שקל וחצי, כך הוא מוכן לשלם עבור החוויה בגולדה. לכן זאת שאלה שמתאימה יותר לפסיכולוג בכל הקשור להרגלי הקניות של הצרכנים הישראלים".
אם זה מה שמושך צרכנים, למה הגלידות התעשייתיות לא מייצרות יותר טעמים חדשים?
"קודם כל כי מדובר בטעמים נישתיים עם מכירות לא גבוהות שלא מצדיקות את הייצור שלהן. יש לנו שטח מדף נתון בסופרים, ולכן השימוש הנכון בשטח הזה הוא לשים עליו את המוצרים שהכי מוכרים. אם אני שם טעם חדשני נישתי זה מצמצם את שטח המכירה של "הלהיטים". בנוסף, בניגוד לגלידריות, עבורנו להשיק טעם חדש זה הליך מורכב ויקר כי אנחנו צריכים לייצר אריזות חדשות, לעשות שינוי בקו הייצור - ואם מדובר במכירות נישתיות זה לא שווה. העובדות מוכיחות שהטעמים הנישתיים שהשקנו לא שרדו יותר מעונה".
טרנד הגלידריות לא פוגע במכירות שלכם?
"כפי שאמרתי, אלה מוצרים שונים לגמרי. הגלידות התעשייתיות בנויות על קניות אימפולסיביות בעיקר, כאשר מארזי הגלידה בסופר תופסים רק כ-20% מכלל המכירות שלנו. אנחנו בעיקר מסתמכים על רכישות של שלגונים ומוצרי גלידה מחוץ לבית".
גולדה צמחה במהירות מטורפת, בהיקפים האלה אפשר לשמור על איכות הגלידה?
"לדעתי לא. כל רשת זכיינית בגדלים האלה מתקשה לשמור על האיכות והסטנדרטים".
