למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כבר לפני יותר משבוע לגבי התקציבים שניתנו במסגרת הכספים הקואליציוניים בתקציב 2023-2024 כי "חלק מהתקציבים כבר הוסטו והיתר יוסטו בהתאם למיפוי ולצורך", עד היום (שלישי) לא הועברה כל בקשה לממשלה או לוועדת הכספים של הכנסת לשנות את ייעוד הכספים הקואליציוניים לטובת המלחמה או הפיצויים לתושבים.
לפני חמישה חודשים אושרו 13.7 מיליארד שקלים במסגרת העברות הכספים בתקציב הדו שנתי, יותר ממחציתם למוסדות חרדיים ודתיים, והם גדלו לפני חגי תשרי בעוד קרוב למיליארד שקלים. למעט 2 מיליארד שקלים הכלולים בתקציב המדינה לשנת 2023 הועברו כבר רוב הכספים לשנה הנוכחית ליעוד שאישרו הממשלה והכנסת. אולם, כמחצית מהסכום הכלול בהסכמים לשנת 2024 עדיין מצויים בקופת המדינה.
מלשכת שר האוצר נמסר שוב ושוב בימים האחרונים וגם היום כי "בהתאם להחלטת שר האוצר אין שום העברה של כספים קואליציוניים למטרות שהן לא לצרכי מלחמה. כל התקציבים מנותבים אך ורק לצרכי המלחמה ולמשק בעת מלחמה. יש גב מלא לכל התקציב שנצרך לעת המלחמה. זאת הוראת שר האוצר ואף יצא בעניין זה מכתב מאגף התקציבים לכל משרדי הממשלה".
יחד עם זאת אמרו גורמים המקורבים למפלגות החרדיות, כי לא נתקבלה שום הוראה להחזיר כספים שכבר אושרו והתקבלו על פי ההסכמים הקואליציוניים, אולם כספים חדשים לא התקבלו מאז תחילת המלחמה.
יש לציין, על רוב הכספים הקואליציוניים ערערו בלא הצלחה באביב השנה בכירים במשרד האוצר, שטענו שבמצב של תקציב המדינה שהופך מעודף לגירעון אין מקום להעבירם, אולם הממשלה והכנסת אישרו את מלוא ההעברות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
בעוד שכספים קודמים טרם הוחזרו ואין לפי שעה דרישה לשנות יעוד של כספים שאושרו וטרם הועברו, ועדת הכספים דווקא קיבלה בקשות לאישור בימים הקרובים של עוד העברות, בין השאר למשרדים שבאגף התקציבים באוצר דרשו זה מכבר לסגור. הבקשות הן:
13.756 מיליון שקל יועברו למשרד התפוצות, 8.384 שקל יועברו למשרד המסורת ו-18.320 מיליון שקל מיועדים לעבור למשרד ההתיישבות עבור גרעינים תורניים. כמו כן הועברה ממש היום דרישה להעברת 3 מיליון שקלים לבתי הדין הרבניים, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. רוב של חברי ועדת הכספים כבר הודיעו שלא יתמכו בהעברות האלה ויעצרו אותן.
יו"ר ועדת הכספים: "בבקשות עודפים נדון בכל דבר לגופו"
בדיון שהתקיים היום בוועדה הובהר מצד יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, ומצד נציגי האוצר, כי כספים שיאושרו יגעו אך ורק לשימושים הכרחיים לפעילות התקינה של משרדי הממשלה או לפעילות הנוגעת למלחמה. באוצר הבהירו כי גם סעיפי עודפי תקציב שיאושרו מכורח החובה בחוק, יבחנו לגופם ויוקצו רק בהתאם לקריטריונים אלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "מאז שהחלה המלחמה אני עוסק רק במה שתומך לחימה, לא בשום דבר אחר. היו דיונים מה כן להביא ומה לא. אני חוזר על המציאות שבקשות עודפים זה נושאים שצריך לדון כל אחד לגופו, אלה נושאים שהתחייבו קודם, לא כולם תומכי לחימה אבל זה תפקוד של המשרדים שהתחייבו קודם לספקים, חוזים וקבלנים וכד', ונביא חלק מהם בתאום עם האוצר. קיבלתי מכתב מיוגב גרדוס, האחראי על התקציבים, שכותב שכדי לא לפגוע בתפקוד השוטף של משרדי הממשלה, הם מבקשים לאשר את כלל הפניות התקציביות. צריך שהוועדה תחליט, זה מבקש משרד האוצר כדי שהמשרדים יוכלו לתפקד. יש פניות חדשות, לא עודפים, בהן גם כסף קואליציוני, אבל כזה התומך לחימה, אבל נצטרך להחליט כן או לא. מה שכן יעלה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד הבריאות, שזה כסף קואליציוני תומך לחימה. אנחנו מתפללים לקב"ה שהמלחמה תסתיים והכל יהיה כמה שאפשר בשלום, עד אז כך ננהג".
תמר לוי בונה, רכזת מאקרו באגף תקציבים: "יש הרבה פניות עודפים, אנחנו מחויבים להעביר את העודפים לאותו סעיף שנוצרו, עם זאת, מה שלא עונה על ההגדרות של תמיכה בלחימה כולל העורף, מה שלא קשור בפעילות השוטפת ביותר של המשרד, וצמיחת המשק, כרגע מוקפא. לפי חוק אנחנו מחויבים להעביר את העודפים, אבל כל כסף לסעיף יבחן לפי הקריטריון הזה. יש פניות שנשלחו לשולחן הוועדה בטרם המלחמה, חלק מהכספים קריטיים למשרד, שאי אפשר לעצור, למשל ספקים שכבר התחייבו להם, כל השאר יבחנו לפי הקריטריונים האלה".
חברי האופוזיציה ביקשו על רקע הדברים לקבל נתונים לגבי הכספים הקואליציונים, מה מהם הועבר טרם המלחמה, ומה מהם הוקפא.
אלו הפניות התקציביות שכן אושרו היום בוועדה:
50 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהרשאה להתחייב למשרד האנרגיה והמים עבור פיתוח משק הגז הטבעי, ותחנות תדלוק לגז טבעי דחוס.
42 מיליון שקל למשרד החקלאות בהוצאה מותנית בהכנסה והכנסה מיועדת למשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לשינויים פנימיים בסעיפי המשרד.
כ-57 מיליון שקל עודפי משרד החקלאות משנת 2022 לשימוש בשנת 2023.
כמיליארד שקל למשרד לביטחון פנים – בנוסף כ-162 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, התקציב ברובו המכריע מיועד לשב"ס והמשטרה, עבור: התעצמות ורכש, האגף לרישוי כלי ירייה, החלטות ממשלה חברה דרוזית בדואית, רכש בשב"ס, היערכות לרעידות אדמה והפרות סדר, הוצאות שכר נלוות, כוח אדם, צרכים מבצעים, הצטיידות, אבטחת מוסדות חינוך, בינוי אגפים בבתי הסוהר.
כ-1.1 מיליארד שקל למשרד הבריאות – התקצוב עבור תוכניות העבודה של המשרד לפי קצב ביצוע, מימוש החלטות ממשלה ותוכניות חומש, לצד תקצוב תוכנית לבריאות לאומית: תוספת תקציב למד"א, הכשרת כוח אדם רפואי, רכש שירותי אשפוז גיראטרי, תקצוב מרכזי חוסן, חיסונים, תחזוקת מערכות מידע ועוד.
כ-101 מיליון שקל למשרד המשפטים – בנוסף כ-153 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, התקצוב נועד לפרויקטי מחשוב, בינוי ושיפוץ משרד המשפטים, תפעול הסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי, פיתוח מערכות מחשוב ברשות להלבנת הון, תשלומי מקדמות לנפגעי עבירה, ופעילות מחשוב ותפעול של רשות האכיפה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש שלא להעלות את הפנייה של משרד המשפטים להצבעה בתחילה, נוכח כך שהיא כוללת כ-3 מיליון שקל שנועדו לבתי הדין לממונות שהוגדרו כ"כסף קואליציוני", לאחר דין ודברים ולבקשת האופוזיציה, הועלתה הפניה להצבעה, תוך הבטחה מצד נציגי משרד האוצר כי הסכום הנוגע לבתי הדין יוקפא ולא יועבר, נוכח ההחלטה כאמור להעביר רק תקציבים הנצרכים לתפקוד שוטף של המשרדים או לצרכי לחימה.
