הלצה מוכרת מספרת על התעודה שקיבל תלמיד גרוע. כאשר הציג אותה לאביו, עבר זה על ציוני הנכשל בזה אחר זה - מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה, ספרות, מדעים. כל הציונים היו גרועים והאב שתק. לפתע הוא נתקל בציון "מצוין" ליד המקצוע "זמרה". עכשיו זעם האב ממש ונזף קשות בבנו. "אבל למה, אבא, אתה כועס דווקא מהציון הטוב היחיד שלי בתעודה?", שאל הבן הנעלב. "תגיד, אחרי תעודה כזאת יש לך עוד מצב רוח לשיר?"
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההלצה הזאת מזכירה את מצבה של ממשלת ישראל בתחום הכלכלי, אבל בדיוק הפוך.
2 צפייה בגלריה
סעיף הדיור הורס הכל. שר האוצר אביגדור ליברמן וראש הממשלה נפתלי בנט
(צילום: נעם ריבקין פנטון, אלכס קולומויסקי )
אחרי יותר מעשרה חודשים, אין כלל ספק שממשלת בנט-לפיד, עם שר האוצר אביגדור ליברמן, יכולה להיות גאה בהישגי המשק שלא נראו כאן כבר שנים. הציון הראוי לממשלה בתחום הכלכלי הוא, גם לדעת כלכלנים מובילים בעולם, מצוין.
הצמיחה, בשיעור של יותר מ-8%, מדרגת את ישראל בחמישייה הראשונה בעולם. הגירעון בתקציב המדינה, רק 1.4% מהתוצר, מציב את ישראל במעלה רשימת המדינות המפותחות בתבל.
ועוד: שיעור האבטלה הנמוך, 3.2%, עם רק 136 אלף מובטלים, הרבה פחות מאשר ערב משבר הקורונה, מציב את ישראל בצמרת העולמית בשיעור האבטלה הנמוך. זאת, לאחר שרק לפני שנתיים, עם 27.5 אחוזי אבטלה, צעדה ישראל במקום הראשון בעולם.
נכון, האינפלציה בישראל הרימה ראש בחודשים האחרונים, הגיעה ל-3.5% ב-12 החודשים האחרונים, ואף חצתה את היעד השנתי שהציבה הממשלה – 1% עד 3% לכל שנת 2022.
אולם, גם בתחום הזה ישראל מדורגת שלישית בעולם, כאשר לפניה מדורגות כיום רק שוויץ ויפן. רק כדי להבין את גודל ההישג: בארה"ב האינפלציה הגיעה כבר לשיא מזה 41 שנים – 8.5%, ובאירופה השיא הוא בן 30 שנה, יותר מ-7%. בישראל האינפלציה היא הגבוהה ביותר רק ב-13 השנים האחרונות.
בניגוד ל-40 מדינות בעולם, שדירוג האשראי שלהן הופחת בשל משבר הקורונה, כאשר חלקן גלשו במורד הטבלה ואיבדו אף כמה דרגות של דירוג, ישראל עשתה את הכיוון ההפוך: לא רק שדירוג האשראי לא נפגע מאז פרוץ משבר הקורונה החמור, אלא שבשל הנתונים הכלכליים המעולים שהוזכרו כאן, זכתה ישראל רק לפני ימים ספורים לתשבחות מחברת הדירוג הבינלאומית הנחשבת מודי'ס. כלכלני החברה הודיעו כי לישראל נקבעה תחזית המוגדרת "חיובית" להעלאת הדירוג הגבוה של המדינה (A1) בתוך שנתיים.
עכשיו, אילו הציגה המדינה את התעודה שלה בפני אותו אב, שזעם על בנו "הזמר" – הוא היה ודאי מתמוגג מנחת. אבל, ברגע אחד החיוך היה נמחק מפניו ושביעות הרצון הייתה מתחלפת בדאגה רבה ובכעס. גם במקרה הזה התעודה הכילה כעת ציון אחד - בסעיף הדיור - שקלקל את הכל. לשיר בטח לא נשאר מצב רוח.
הנתון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רגע לפני ליל הסדר, היה כה גרוע, שהוא כמעט וביטל את שלל הישגי הממשלה בהתאוששות המשק, שללא ספק נקשר למדיניותה: המשק נפתח כולו, כיוון שלא הונהגו עוד סגרים, כפי שכפתה הממשלה הקודמת שלוש פעמים. לכן הצמיחה זינקה לשיא שלא הכרנו זה שנים. שיעור האבטלה צנח כתוצאה מכך לשפל חדש. הגירעון הענק הפך לעודף מדהים של 24 מיליארד שקל בתקציב, ברבע שנה בלבד, אחרי שכל המענקים ותשלומי החל"ת הופסקו מחד, והכנסות המדינה ממיסים זינקו מאידך.
ואז הגיע, בהודעת הלשכה לסטטיסטיקה, תור נתוני מחירי הדירות העגומים, שזינקו תוך שנה ב-15.2%, כאשר מחירי החדשות שבהן זינקו אף בכ-18%. בה בשעה שההתייקרויות של המוצרים והשירותים במשק, ב-3.5% בשנה האחרונה, נמוכות בישראל בהשוואה לעולם בחודשים האחרונים (יוקר המחיה מצוי עמנו כבר שני עשורים), מחירי הדירות האמירו לשיאים חדשים ורשמו עליית שיא מאז ספטמבר 2010.
וכך קלקל סעיף אחד במצב המשק - נתוני מחירי הדירות – את כל התעודה הטובה שיצרה ממשלת ישראל ב-10 החודשים הראשונים לכהונתה.
צפו: מנכ"ל האוצר לשעבר, שי באב"ד, בריאיון על מחירי הנדל"ן
(צילום: נויל האריס)
שר האוצר ליברמן, שאצלו המצב הוא תמיד "גן עדן", חזה רק לאחרונה שמחירי הדירות יעלו אמנם גם השנה ב-7%, אולם העלייה תהיה צנועה בהרבה לעומת הזינוק ב-12% בשנת 2021. הנתון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שישי טרפה לליברמן את כל הקלפים. שערי גן עדן נעולים כרגע בתחום הדיור.
ולמה זה בעצם קורה לנו? את התשובה יכולים לספק, שלא בהתבטאויות בפרהסיה, כל פרנסי הציבור בעצם. האמת ניתנת להיאמר – אף גורם, חוץ ממי שמבקשים לקנות דירה, לא מעוניין כל כך שמחירי הדירות ייעצרו, ובוודאי לא שהם אפילו יירדו בהמשך הדרך.
ומי הם הגורמים "שוחרי הרע" הללו? אז הנה הרשימה:
הקבלנים והיזמים - מדוע שירוויחו לפתע פחות כסף קל ממכירת הדירות?
הבנקים - חוששים שגם בישראל תתרחש קטסטרופה כמו הסאב-פריים ושירידת ערך הדירות של נוטלי הלוואות עלולה תהיה לפגוע בהם קשות בעת משבר.
בנק ישראל – החושש לגורל הבנקים שתחת חסותו, אם מחירי הדירות יירדו לפתע.
רשות מקרקעי ישראל – החוששת שתאלץ בעתיד לשחרר קרקעות במחיר זול הרבה יותר.
הממשלה - ובעיקר רשות המיסים - שמכניסה הרבה מאוד כספי ממיסי נדל"ן לקופתה, כל עוד מחירי הדירות רק עולים. על 2.3 מיליון שקל לדירה בראשית 2022 משלמים הרבה יותר מס מאשר על 2 מיליון שקל על אותה הדירה בראשית 2021. וזאת רק תוצאת ההתייקרות של 15.2% בשנה האחרונה, כאשר כבר יש חזאים שצופים שהיא תגיע גם ל-20% התייקרות כבר בקרוב. אז למה לממשלה לגבות פחות מיסים?
ועוד עניין שמכשיל את הניסיונות, אם בכלל ישנם כאלה, לבלום את מחירי הדירות, הוא המצב הפוליטי. מחד, לממשלה אין כעת כבר כלל רוב להעביר את שלל תוכניות הדיור שלה בכנסת. ומאידך, האופוזיציה מתעניינת יותר בלהפיל את הממשלה מאשר בלהפחית את מחירי הדירות בנתיבות, בשלומי ובאור עקיבא.
אה, ועוד פרט קטן: אחד הפתרונות שהממשלה כבר יזמה ומבקשת כעת להמשיך בו הוא העלאת מס הרכישה על המשקיעים. ומה תהיה תוצאת מהלך כזה? עוד כספי מיסים שיזרמו לקופת משרד האוצר.
בקיץ 2011 יצאו 400 אלף ישראלים לרחובות. הם כעסו אז פעמיים על הקוטג' – פעם על הבית ופעם על הגבינה בשם הזהה.
הממשלה הנוכחית עלולה להינזק, כמו ממשלת נתניהו לפני יותר מעשור, מכעס המונים ברחובות. הם לא ייצאו להפגין כדי לומר לה מילה טובה על צמצום הגירעון והעלייה הצפויה בדירוג האשראי. מה אכפת לתושב נתיבות ולתושבת אור עקיבא מדירוג האשראי?
להם אכפת שהדירה שהם חולמים עליה כבר שנים רק הולכת ומתרחקת מהם. ועל כך הם יכעסו מאד על ממשלת בנט-לפיד-ליברמן. על שאר סעיפי התעודה הם פשוט ידלגו.
