מחקר חדש של בנק ישראל ושל האוניברסיטה העברית שפורסם היום (א') מראה כי ההשפעה של תזכורות SMS (מסרונים) על קבלת החלטות כלכליות היא חיובית, אולם משמעותית פחות כאשר מדובר בקבוצות מיעוט. מהמחקר עולה כי ההשפעה של הודעות SMS העלתה בממוצע את שיעור ההשתתפות האקטיבית בתוכנית "חיסכון לכל ילד" של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית ב-15%, את תוספת החיסכון ב-8% ואת הבחירה באמצעות טלפון נייד ב-6%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יחד עם זאת, המחקר הראה גם כי ההשפעה של הודעות ה-SMS על הציבור החרדי ועל הציבור הערבי היא פחות ממחצית מעל שאר האוכלוסיה: 6% בחירה כללית, 2% בחירה בתוספת חיסכון ו-1% בבחירה באמצעות טלפון נייד.
המחקר, אותו ערכו מאיה הרן רוזן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ופרופ' אורלי שדה מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, השתמש בהודעות טקסט שנשלחו למכשירים ניידים במסגרת כניסתה לתוקף של תוכנית "חיסכון לכל ילד" בשנת 2017 על מנת לבחון את ההשפעה של אותן הודעות על מגזרי אוכלוסייה שונים.
במסגרת "חיסכון לכל ילד", המדינה מפקידה לכל אזרח מתחת לגיל 18 בישראל כ-50 שקל בחודש לחשבון חיסכון על שמו, בו דמי הניהול מסובסדים עבור הילדים. במסגרת התוכנית, ההורים יכולים לבחור איפה ינוהלו הכספים (קופות גמל או בנקים), את אופן ניהולם והאם להפקיד כ-50 שקל נוספים בכל חודש לתוכנית מקצבת הילדים. כשהתוכנית נכנסה לתוקף ב-2017, הייתה חצי שנה בה ניתנה להורים אפשרות לבצע בחירה אקטיבית לפני שברירות מחדל נכנסו לתוקף.
ב-7-6 בפברואר 2017 הביטוח הלאומי שלח הודעת טקסט לטלפונים סלולריים (SMS) להורים המשוייכים לסניפי באר שבע ובני ברק שעוד לא ביצעו בחירה אקטיבית לגבי "חיסכון לכל ילד" כדי לעודד בחירה אקטיבית. ההתמקדות בסניפים אלו היא במטרה לתת מענה גדול יותר לאוכלוסיות הערביות והחרדיות בישראל. בתקופה זו נשלחו הודעות לכ-40 אלף הורים. במהלך שבועיים לאחר שליחת ההודעות לא נעשו שום פעולות נוספות על ידי הביטוח הלאומי, כך שנוצרה תקופה בה ניתן לבחון את ההשפעה של ההודעות בצורה ישירה.
ברקע למחקר נכתב: "מוסדות ורגולטורים מגדילים את השימוש בהודעות טקסט דיגיטליות על מנת להעלות מודעות לנושאים שונים או לעודד השתתפות בתוכניות ויוזמות. לשימוש בתשתית דיגיטלית להגברת מודעות יש אומנם פוטנציאל להקל על תהליכי קבלת החלטות של משקי בית, אך ייתכן והשימוש או הגישה לתשתית הדיגיטלית יוצרת אתגרים לחלק מהאוכלוסייה".
עורכות המחקר ציינו כי חלק מההשפעה השונה על מגזרי האוכלוסיות נובעת ממאפייני האוכלוסייה. בפרט נמצא שרמת האמון במוסדות הממשלה ואוריינות פיננסית (כפי שעולים מתוך סקר) משפיעים על האפקטיביות של ההודעה. הורים שענו על סקר ונמצא שיש להם אמון גבוה במוסדות הממשלה ושהם מאמינים שמוסדות הממשלה פועלים לטובתם הושפעו בצורה משמעותית יותר מההודעה, ואלו בעלי אוריינות פיננסית נמוכה (ביטחון עצמי בידע ו/או ידע פיננסי ברמה גבוהה) הושפעו בצורה פחותה משמעותית.
"מחקר זה מראה שתזכורות באמצעות הודעות טקסט מעלות את האקטיביות של הציבור בקבלת החלטות פיננסיות. עם זאת, יש פערים בין אוכלוסיות שונות ובפרט ההשפעה של ההודעות על בציבור החרדי והערבי חלשה יותר ונובעת בין השאר מרמת אוריינות פיננסית ורמת אמון נמוכה. על כן נראה כי יש ערך בהגברת רמת האוריינות הפיננסית והאמון של הציבור לצורך העלאת האפקטיביות של תוכניות רגולטוריות", נכתב בתוצאות המחקר.
עוד צויין כי "יש גם מקום לחשוב על שיטות אחרות הכוללות יותר אינטראקציה אנושית להעברת מידע על רגולציה פיננסית לאוכלוסיות בעלות אוריינות פיננסית נמוכה, כגון: הרצאות במוקדים קהילתיים או אפילו באמצעות סרטוני הסבר מפורטים".
ביטוח לאומי: "חיסכון לכל ילד מגדיל את אי-השוויון"
ברקע, כבר בשנת 2019 פורסם מחקר של הביטוח הלאומי ממנו עלה כי תוכנית "חיסכון לכל ילד" דווקא מגדילה את אי-השוויון הכלכלי במדינה.
2 צפייה בגלריה
"בעשירונים התחתונים ההורים לא מפרישים כסף נוסף לתוכנית - כי הם צריכים אותו לצורך מחיה שוטפת"
(צילום: shutterstock)
"התוכנית מיועדת מלכתחילה לעזור בעיקר לילדים ממשפחות מעוטות הכנסה לצבור נכסים, אולם במתכונתה הנוכחית היא תורמת לצבירת חיסכון גדול יותר דווקא בקרב ילדים להורים ממעמד כלכלי גבוה", כתבו אז מחברי המחקר, פרופ' דניאל גוטליב ואופיר פינטו.
לפי המחקר, יש שני גורמים עיקריים לתופעה הזו: הראשון הוא בחירת ההורים להפקיד כסף לתוכנית והשני נובע מבחירת מסלול ההשקעה של התוכנית. בשני הפרמטרים יש יתרון לשכבות הגבוהות יותר באוכלוסייה. החוקרים מציינים כי לילדים שעבורם יופקדו הפקדות מלאות במשך 18 שנים צפוי להצטבר חיסכון ממוצע של כ-24 אלף שקל, אולם ייתכנו הבדלים בחיסכון המצטבר, בהתאם להחלטת ההורים.
גורם ראשון שישפיע הוא האם ההורים מפרישים אף הם לתוכנית. במקרה זה יצטבר סכום כפול לילד. מנתוני הביטוח הלאומי עולה כי בחמישון התחתון (שני העשירונים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר), רק 31.7% מההורים מפרישים לתוכנית, ואילו בחמישון העליון שיעורם כפול ומגיע ל-64.6%. הסיבה המרכזית לפער היא שבעשירונים התחתונים ההורים זקוקים לכסף הזה לצורך מחיה שוטפת. סיבה אפשרית נוספת היא מודעות נמוכה לחשיבות החיסכון לעתיד.
צפו: מה צריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
גורם נוסף שמשפיע על הפער בכסף שיצטבר לילדי העשירונים העליונים לעומת התחתונים הוא מסלול ההשקעה. הכספים שמופרשים לתוכנית יכולים להיות מופקדים בשמונה מסלולים. אם ההורים לא בוחרים באיזה מסלול להפקיד, ברירת המחדל היא הפקדת הכספים בקופת גמל במסלול סולידי.
בבחירת מסלול השקעה אגרסיבי (השקעה מוגברת במניות ומכשירים דומים) ישנו סיכון, אולם כאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך, התשואה המצטברת גבוהה משמעותית לעומת השקעה במסלול סולידי: יותר מ-7% במסלול הגרסיבי לעומת 1.5% במסלולים הסולידיים.
לפי המחקר, רק 57% מההורים בחמישון התחתון בוחרים באיזה מסלול להשקיע את הכספים, כלומר אצל 43% הכסף מושקע במסלול ברירת מחדל הסולידי. לעומת זאת, בחמישון העליון 77% בוחרים אקטיבית באיזה מסלול להשקיע את הכספים, וסביר כי חלק משמעותי מהם בוחר במסלולים האגרסיביים.
בביטוח הלאומי הציעו כמה פתרונות שיצמצמו פערים בין הכספים הנצברים לילדי השכבות המבוססות לעומת החלשות: אפשרות ראשונה היא לדרבן הורים מהמעמד הנמוך להפקיד גם בעצמם כספים. למשל, להציע להם שעל כל סכום שיפקידו, המדינה תפקיד סכום נוסף דומה בעצמה. כלומר,בעוד מעמד הביניים ומעלה יכולים לצבור לילדים בסך הכל 100 שקל בחודש, למעמד הנמוך סכום זה יוכל להגיע ל-150 שקל. עלות תוכנית כזו מוערכת בסכום של 15-7 מיליון שקל (תלוי בהיענות ההורים).
אפשרות נוספת היא להגדיל באופן אוטומטי את הפרשות המדינה לילדי המשתייכים לשכבות הנמוכות ל-100 שקל בחודש לעומת 50 שקל כיום, ללא תלות בשאלה אם ההורה מפריש או לא. אלטרנטיבה זו תגדיל את הוצאות המדינה בכ-20 מיליון שקל בשנה וצפויה לשפר את החיסכון לכ-32 אלף ילדים.
אפשרות שלישית, שלא תעלה כסף נוסף למדינה, היא לשנות את הכללים בבחירת מסלול השקעה, ולקבוע שברירת המחדל תהיה המסלול האגרסיבי עד שהילד מגיע לגיל 15.
