לאומית שירותי בריאות גאה ברוב נשי בקרב מנהלי האזורים. כינסנו שלוש מנהלות לשיחה פתוחה על התפקיד, אתגרי המלחמה וכמובן, נשים ובריאותן.
אורנית אביטל, מנהלת אזור כנרת שמשתרע מטבריה ועד קריית שמונה בצפון, מבינה היטב את השפעות המלחמה. "אנחנו משפחה גדולה המונה שבעה אחים ואחיות, כולנו מתגוררים במושב רמות נפתלי. כבר בימים הראשונים המציאות שלנו השתנתה: הבן שלי יוצא סיירת מטכ"ל והאחיינים, כולם יוצאי יחידות קרביות, גויסו בצו 8, ואנחנו, כל האחים, עברנו למלון באזור הכנרת. אנחנו מפונים כבר כמעט חמישה חודשים", היא מספרת, "מתגעגעים מאוד הביתה, לשגרה ולכל ההרגלים היומיומיים. דווקא העבודה החזיקה אותי עם 'הרגליים על הקרקע'; הצורך לדאוג לאחרים ולהמשיך לתת שירות לכל המטופלים שסומכים עליי, סייע לעמעם במקצת את הדאגות האישיות לבנים שלוחמים בחזית. כצוות רפואי נדרשנו להסתגל למציאות חדשה: המשכנו לתת שירות בקריית שמונה במקלט מוגן לכל אלה שבחרו להישאר בעיר, ובמקביל הרופאים והאחיות נתנו שירות טלפוני מרחוק ללקוחות מפונים. היכולת שלנו לשתף פעולה ולהישאר רגועים תחת לחץ הייתה באמת מעוררת השראה".
1 צפייה בגלריה
שרית כהן, מנהלת אזור אשדוד לכיש. אורנית אביטל, מנהלת אזור כנרת. קארין זהבי, מנהלת אזור תל אביב-בני ברק
(צילום: רון יובל)
"להמשיך לתת שירות בכל מצב"
שרית כהן, מנהלת אזור אשדוד לכיש, מרחיבה על ההתמודדות בחודשים האחרונים: "לצערי, האזור שאני מנהלת, למוד לחימה וירי טילים. יחד עם זאת היה הבדל גדול במלחמה הנוכחית; חדירת המחבלים לעיר שדרות ויישובי העוטף זרעו אימה בקרב התושבים באזור ובכללם העובדים שלי, ובפעם הראשונה נאלצנו להתמודד גם עם השלכות פינוי התושבים משדרות וסגירת המרכזים הרפואיים בעיר. לצד המצב הביטחוני, כחודש מפרוץ המלחמה התגייס בני הבכור, בן, לסיירת הנח"ל. גיוס של ילד ליחידה קרבית היא אירוע מורכב ועל אחת כמה וכמה בתקופה כזו".
עם זאת, כאשר עובדים בארגון חיוני שמספק שירותי בריאות, ברור מאליו שחייבים להמשיך לתת שירות בכל מצב. "היינו חייבים לפעול מהר בהתאם לנסיבות", מספרת שרית, "כך למשל בשדרות דאגנו להעניק שירות רפואי גם לאחר סגירת המרכזים הרפואיים, באמצעות מגוון שירותי רפואה מרחוק, המרת התורים הפיזיים לטלפוניים והרחבת האפשרות להתכתב עם הרופאים. בתוך ימים ספורים הקמנו מרפאות עם שירותי רפואה מלאים, כולל מרפאת שיניים ניידת, בכל הריכוזים הגדולים שאליהם פונו תושבי העיר כדוגמת ים המלח, והרחבנו שירותים בירושלים ואילת. חשוב היה לנו לשמור על היחס האישי והאיכפתיות כלפי אותם לקוחות שנאלצו להתפנות ולגשר על הריחוק הפיזי שנוצר. הצוותים שלי, יחד עם צוות מוקד החירום שהוקם בלאומית, הצליחו לשוחח עם כלל המפונים, להתעניין בשלומם ולהבין האם יש משהו שאנחנו יכולים לסייע בו, וכמובן, לספק מידע רפואי חיוני וחיבוק גם מרחוק".
קארין זהבי, מנהלת אזור תל אביב-בני ברק, מספרת על התקופה מזווית נוספת: "עד גיל 28 הייתי קצינת רפואה בקבע. המעבר ללאומית שירותי בריאות הרגיש כמו המשך טבעי. בחרתי להיות חלק ממערך, שהחזון שלו להעניק את שירותי הבריאות האיכותיים ביותר בדרך האנושית ביותר. בחודשיים הראשונים שלי בתפקיד אבי נפטר, כאשר אושפז בבית החולים, שם נדבק בחיידק אלים. השהות בבית החולים וחוויות השירות הרפואי מזווית של מטופל, שלא תמיד הייתה טובה או מובנת, משמשת אותי עד היום כמנוע לשפר ולתת חוויה שונה למטופלים שאני פוגשת במסגרת תפקידי".
ב־7.10 הוקפצה קארין למילואים, לתפקיד קצינת רפואה חטמ"ר בנימין. "מצאתי את עצמי מנהלת שני מערכי חירום חשובים במקביל: פתיחת החמ"ל הרפואי בחטמ"ר, שנערך לגיוס וקליטה של צוותי רפואה, פעילות מבצעית ומתן מענה רפואי לכל פצוע, לצד ניהול 19 המרכזים הרפואיים באזור המרכז, שהמשיכו לתת מענה לכלל הלקוחות שלהם, נוסף על אלפי לקוחות מהצפון והדרום שפונו לאזור, תוך התמודדות עם מחסור בכוח אדם בקרב הצוות הרפואי שהם או בני זוגם גויסו בצו שמונה", היא מספרת ומונה אתגר נוסף שעימו התמודדו מנהלי האזורים: "ההתמודדות הנפשית הייתה מערכה חדשה. ההבנה שבעקבות האירועים עלינו לספק מענה לעובדים שבעצמם חווים חוויות קשות, לצד טיפול באוכלוסייה שעברה טראומה אישית, הביאה להרחבת השירות של שיחות טלפוניות עם פסיכולוגים, שסיפק מענה לעובדים וללקוחות כאחד. כל יום אני אומרת שזכיתי לעבוד בארגון כמו לאומית, שבכל אתגר מוכיח כמה מדובר בארגון אנושי, שרואה את האדם מאחורי כל עובד ולקוח".
"הסנדלרית הולכת יחפה"
כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה השיקה לאומית תפיסה אסטרטגית חדשה "קודם כל את", שמציבה את בריאות הנשים במרכז. על החשיבה שהובילה את המהלך מספרת אורנית: "האישה היא לרוב שרת הבריאות של הבית, דואגת לבריאות הילדים, בן הזוג ולא פעם גם לטיפול בהורים, אך גם כאן הסנדלרית הולכת יחפה, הוכחנו שנשים בכל הגילים והמגזרים לא מצליחות להציב את בריאותן במקום הראשון, אפילו ברמה הבסיסית של הגעה אחת לשנה לגינקולוג או ביצוע בדיקות מצילות חיים".
אורנית מציינת, שהתפיסה מגובה בשירותים ובמוצרים שיעזרו לכל אישה לשמור על בריאותה, החל מלאומית MOM - מוקד ייעודי לנשים בהיריון, עם מתאמות שירות שעוזרות בתיאום תורים ומעקב אחר ביצוע הבדיקות. "מעל 8,000 הריוניות נעזרו עד כה במוקד באופן קבוע, דרך בדיקות סקר לנשים בכל גיל שמאפשרות לבצע את כל הבדיקות החשובות בחצי יום מרוכז בבתי חולים מובילים בארץ וכמובן, בראש ובראשונה הרחבה של כל שירותי בריאות האישה: יותר מרפאות, יותר רופאי ורופאות נשים, מיון נשים ללא צורך בקביעת תור ועוד המון שירותים ייעודיים", מסבירה אורנית, ושרית מוסיפה: "גם ברמה המקומית אנו מקימים מגוון סדנאות וערבים מיוחדים לנשים, כשממש לאחרונה ערכנו ערב קידום בריאות לכ־300 נשים באשדוד בנושא רפואה מונעת וגילוי מוקדם".
ומה תאחלו לנשות ישראל ליום האישה?
שרית מסכמת בשם כולן: "אני מאחלת לעם ישראל כולו ימים שקטים וחזרה בשלום של כל החטופים והחיילים שלנו. ולנשות ישראל אני מאחלת לחיות בחירות ובביטחון, להיות מוקפות תמיד באהבה ובחופש לעשות כרצונן ולממש את עצמן. ולכל הנשים האהובות בחיי - זכרו שבכל יום, כל השנה – קודם כל את".
