המאבק של הקבלנים ברשויות המקומיות לחזור לעבודה באתרי הבנייה נמשך: שר הפנים, משה ארבל, שלח מכתב לראשי הרשויות ובו טען כי ההחלטה לסגור את אתרי הבנייה אינה בסמכותם: "אני מבקש להביא לתשומת לבכם שסגירת אתרי בנייה באופן גורך, במקום שאין הנחייה ביטחונית לעשות כן מצד פיקוד העורף או גורם מוסמך אחר, מעלה קשיים משפטיים משמעותיים בדבר סמכות העירייה וראש העיר לקבוע כן".
עוד כתב ארבל: "יתר על כן, להפסקת העבודות בימים אלו השלכות דרמטיות על המשק בשל הקפאת שוק הדיור ואיחור במסירת דירות, התרומה הצפויה ליוקר המחיה ולעלות הדיור והפגיעה הכלכלית הקשה הצפויה לחברות שונות ועשויה להוביל עד כדי קריסת חברות ופיטורי עובדים. אבקש שתיקחו דברים אלו לתשומת לבכם תוך הקפדה על פעולה במסגרת הסמכויות המוקנות לכם ותוך הימנעות מפעולות שיש בהן כדי לפגוע בפעילות המשק בתקופה קשה זו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
קדמה למכתב של ארבל, פנייה אליו מצד שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף, בבקשה להתערב מול הגורמים הרלוונטיים ברשויות המקומיות על מנת לאפשר פעילות סדירה עד כמה שניתן באתרי הבנייה, בכפוף להנחיות והוראות הבטיחות. במקביל, פנה השר גולדקנופף אל פיקוד העורף בבקשה לקבוע הוראות מיוחדות לעבודה באתרי בנייה, כפי שהיה בעבר בעתות חירום ומשבר.
במכתב לשר ארבל כתב גולדקנופף: "מפניות רבות שקיבלתי מקבלנים עולה כי רשויות מקומיות רבות מורות לקבלנים לסגור אתרי בנייה, וזאת על אף שהקבלנים פועלים בהתאם להוראות הדין, ונראה כי אין כל מקור חוקי להפסקת העבודות. כידוע, להפסקת העבודות בימים אלה השלכה דרמטית על המשק. קיפאון של שוק הדיור לתקופת זמן של שבועות או חודשים עלול להוביל לקריסה של חברות, איחור במסירת דירות לרוכשים והשפעה גדולה על הכנסות המדינה והריבית במשק".
שר השיכון הזכיר כי "במטרה להימנע מהשלכות אלה, רשם הקבלנים הנחה את ציבור הקבלנים לפעול באחריות בימים אלה, הן לגבי הציבור בכללותו והן לגבי עובדיהם. כך למשל, קבלנים חויבו למנות אחראי הגנה אזרחית אשר יהיה מחויב להטמיע את הוראות פיקוד העורף באתר הבנייה, ואסר עליהם להעסיק עובדים שאינם מורשים להיכנס לישראל".
במכתב לאל"מ רפי מילוא, מפקד פיקוד העורף, כתב שר השיכון: "חוסן המדינה מחייב כי גם פעילות המשק תימשך כסדרה, ככל הניתן. אבקש לפנות אליך בפנייה דחופה לעדכן את הוראות פיקוד העורף בכל הנוגע לעבודה באתרי בנייה. כידוע, שוק הדיור הוא אחד מהענפים המשמעותיים ביותר בכלכלה הישראלית. על אף האמור, בהתאם להגבלות שהוטלו על ידי פיקוד העורף, שוק הדיור אינו יכול להתנהל כבשגרה, וזאת בעוד שלגבי ענפים אחרים, כדוגמת תחבורה, נקבעו הוראות מקלות מיוחדות".
עוד כתב כי "גם בתקופת הקורונה קבעו הוראות מיוחדות לענף הבנייה, וזאת בשל החשיבות הרבה של ענף הבנייה וההשלכות שלו על כלל המשק. על מנת להימנע מהשלכות הרות אסון על המשק הישראלי, נבקש כי תכנס בהקדם ישיבה עם כל הגורמים הרלוונטיים לעניין, לשם קביעת הוראות מיוחדות לעבודה באתרי בנייה, באופן שיאפשר חזרה לעבודה סדירה ככל הניתן במשק חיוני זה".
בתוך כך, במשרד השיכון הוחלט הבוקר להגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים במטרה להגדיל את מכסות העובדים הזרים בבנייה; וכן להגדיל את מספר העובדים לחברות הביצוע הזרות לצורך העסקתם בפרויקטים של בנייה למגורים. בנוסף, ממשרד השיכון נמסר כי בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים פועלים שני המשרדים להארכת אשרות השהייה של העובדים הזרים בענף, אשר תוקף האשרה שלהם מתקרב לסיום, וכן פועלים לקדם את החתימה הסופית להסכם הבילטרלי עם הודו, שלדברי המשרד "נמצא בימים אלו בישורת אחרונה".
ממרכז השלטון המקומי נמסר: "הדבר הראשון שעומד לנגד עינינו זה ביטחונם של התושבים ותחושת הביטחון שלהם. כדי להמשיך להפעיל את המשק כסדרו, העברנו המלצות לרשויות המקומיות:
- רשאים לעבוד באתר הבנייה תושבי מדינת ישראל ועובדים זרים בלבד.
- על הקבלנים להעביר רשימות של כל מי שנמצא באתר ומנהל העבודה האחראי עליהם בכל אתר.
- על הקבלנים להעמיד מאבטח באתר הבנייה בהתאם לדרישת הרשות.
- יש לפעול על פי הנחיות פקע״ר בכל הנוגע למרחבים מוגנים.
אנו מבינים את חשיבות המשך פעילות ענף הבנייה, ועל ידי יישום המלצות אלו נוכל לשמור על הרצף התפקודי של המשק לצד החששות הקיימים".
חלק מאתרי הבנייה כבר חזרו לעבודה
בינתיים בחלק מהרשויות המקומיות חזרו לעבודה באתרי הבנייה כבר אתמול. בראש העין, למשל, פורסם ב-ynet כי פקח מטעם העירייה הגיע לאתר בנייה של חברת רייסדור והודיע: "ראש העיר הנחה שאין ערביי ישראל בתוך אתרי העבודה". מנהל החברה, יקי רייסנר, אמר בהקשר זה: "אין שאלה לגבי פלסטינים, אבל ערבי מלוד יכול לעבוד בסופר פארם ובאתר בנייה לא?". בעקבות זאת ראש העיר הבהיר: "אמירה לא מקובלת. עובדים ערבים הם כמו יהודים".
בהרצליה נראו הבוקר אתרי בנייה פעילים. מעיריית הרצליה נמסר במענה לפניית ynet: "מיד עם תחילת המלחמה, הנחה ראש העירייה, משה פדלון, לסגור מיידית את כל אתרי הבנייה בעיר. על אף עמדת הרשויות המקומיות, משרד השיכון הנחה להחזיר את פעילות הבנייה בערים. לכן עיריית הרצליה הציבה תנאים מחמירים וקפדניים לכל אתרי הבנייה בעיר. בין התנאים: אשרת ויזה לעובדים זרים מחו"ל, פיקוח של סיירת שיטור בתוך האתר, איסור לינת לילה ועוד. ביטחון התושבים עומד לנגד עינינו. אתר בנייה שלא יעמוד בהוראות הביטחון - ייסגר מיידית".
עיריית תל אביב הודיעה שאתרי הבנייה הפרטיים יורשו לחזור לפעול ביום ראשון הבא, "תוך הצבת תנאים נוקשים שתעמיד העירייה לקבלנים". לפי העירייה, כל הקבלנים שירצו להמשיך לעבוד יידרשו לחתום על הצהרה-מצ"ב, שכוללת הבטחה שכלל העובדים באתרים יהיו אזרחי ישראל בעלי תעודת זהות כחולה או עובדים זרים עם רישיון עבודה בתוקף, יהיה איסור על לינת הפועלים באתרי העבודה, לא ניתן יהיה לבצע עבודות לילה ועוד.
אתמול שלח ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז מכתב התראה לעיריית תל אביב-יפו, באמצעות משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר, לפני נקיטת הליכים משפטיים בגין "סגירה בלתי חוקית של אתרי הבנייה בעיר". במכתב דרש הארגון מהעירייה להודיע על ביטול ההנחיה לאסור עבודה באתרי הבנייה: "כל פעולת אכיפה שתבקשו לנקוט, חרף אי-החוקיות של הנחיותיכם כאמור, תהווה פעולה בלתי-חוקית אשר משמעותה חבות של העירייה בפיצוי הקבלנים הנפגעים כדי מלוא נזקיהם, אשר עומדים על עשרות מיליוני שקלים חדשים בכל יום בו ייוותרו אתרי הבנייה סגורים תחת צווים בלתי חוקיים אשר יוצאו, ככל שיוצאו, תחת ידיכם", נכתב.
שלשום, כאמור, שלח רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון, עמית גריידי, מכתב לציבור הקבלנים ובו קרא להם להפעיל את אתרי הבנייה, לאחר שבעקבות פתיחת מלחמת "חרבות ברזל" הורו מרבית הרשויות המקומיות ברחבי הארץ לסגור את האתרים, בין היתר בערים הרצליה, רמת השרון, תל אביב, פתח תקווה, רמת גן, בת ים, ראשון לציון, גבעתיים וקריית גת. בחלק מהערים בוצעו מעצרים של שוהים בלתי חוקיים, כמו בבת ים ובהרצליה.
החשש: קריסת חברות וירידה בהתחלות בנייה
החשש בענף הנדל"ן הוא שאם יעצרו לחלוטין העבודות באתרי הבנייה לתקופה ארוכה, וככל שיהיו חסרים פועלי בניין, הדבר יוביל לקריסה של חברות ביצוע בענף ולעיכובים נוספים בהתחלות הבנייה של דירות חדשות, שגם כך מצויות בירידה, ובעקבות זאת המחסור החמור בהיצע יחידות דיור ימשיך להעמיק, מה שיוביל בהכרח לעליות מחירים.
היזם שייקה נפחא, בעלי חברת הנדל"ן סלעית, אמר בשיחה עם ynet כי "מאז תחילת המלחמה, רשויות רבות החליטו לסגור את אתרי הבנייה, כאשר מי שמחליט זה ראש העיר ואין מדיניות ברורה. ענף הבנייה בישראל מעסיק כ-100 אלף פועלי בניין מיהודה ושומרון, וזאת בנוסף לפועלים ממדינות זרות. המחסור בפועלים פלסטינים הוא משמעותי ביותר, והשלכותיו על שוק הנדל"ן קשות. משך זמן הבנייה יתארך משמעותית, כל עוד לא יגיעו לארץ פועלים מהודו או ממדינות אחרות. כך שאם ראינו ירידה בהתחלות הבנייה בשנה האחרונה, כעת תהיה האטה נוספת בעקבות המחסור בכוח אדם".
פקח של עיריית ראש העין מגרש עובדים ערבים ישראליים מאתר בנייה
(צילום: חברת רייסדור)
נפחא הוסיף כי "צריך גם להבין שבנייה של אתר היא הדרגתית. פרויקט לא יכול להתקדם, כל עוד צוות מפרויקט אחר לא מסיים. בטווח הקצר אנו נראה ביקושים חזקים, מה שעלול לגרור עליית מחירים מיד לאחר המלחמה, ובטח אם הריבית תרד אפילו ב-0.1%. המדינה צריכה להקים גוף תחת משרד הבינוי והשיכון שיכלול נציג קבלנים, נציג הבנקים ונציג הרשויות המקומיות. חייבים כבר כעת לשבת לשולחן עגול כי מאוחר יותר זה יעלה פי כמה".
אתמול פנו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, ונשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר, לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ', וטענו כי "בכל יום ללא אפשרות לבנות במקומות שבהם פיקוד העורף אפשר זאת, המשק מפסיד 150 מיליון שקל", וקראו לו לפעול מיידית לחזרה לעבודה של ענף הנייה. "לא מדובר בפגיעה בקבלנים או בתעשיינים, לבדם. מדובר בפגיעה בכל בית בישראל, לאור תלות הציבור כולו בענף הזה", אמרו.
פורסם לראשונה: 10:56, 18.10.23
