נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, כינס הערב באופן חריג את הוועדה ליציבות פיננסית לדיון שלא מן המניין. הדיון נערך ברקע ההפיכה המשפטית והטלטלה בשוק המט"ח בשבועות האחרונים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הוועדה ליציבות פיננסית מורכבת משמונה חברים - הנגיד, המשנה לנגיד, מנכ"ל האוצר, החשכ"ל, המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, הממונה על פיקוח על מערכות תשלומים, ויו"ר רשות ניירות ערך, כאשר ראש המועצה הלאומית לכלכלה משמש כמשקיף. הנגיד המכהן כיו"ר הוועדה מחזיק בסמכות לכנס אותה לפי רצונו.
בשלב זה לא ברור מה היו נושאי הדיון בוועדה, אך סביר להניח כי הדיון נסב סביב היחלשות השקל ואולי גם סימנים פיננסיים אחרים המעידים כי מתפתח סיכון במערכת.
הוועדה ליציבות פיננסית מחזיקה בסמכות להתריע על סיכון ממשי במערכת הפיננסית. במקרים מסוימים על הוועדה להעביר את ההתרעה באופן מיידי לרשויות הפיקוח (רשות שוק ההון, והפיקוח על הבנקים) או לראש הממשלה ולשר האוצר. נכון לרגע זה, לא אמרו בבנק ישראל האם הוועדה העבירה התרעה כלשהי על סיכון מערכתי.
עצם החשיפה של הדיון בוועדה ליציבות פיננסית עשויה לגרום לאי יציבות מסוימת בשווקים, וזו הסיבה שבדרך כלל הוועדה לא חייבת לפרסם לציבור את ישיבותיה ולא את הנושאים שעלו בה לדיון. לכלכליסט נודע כי יש זעם רב בקרב חלק מהחברים בוועדה על כך שדבר התכנסותה פורסם בתקשורת, דבר העשוי להביא להגברת הסיכונים המערכתיים.
מנגד טוענים המבקרים, כי דווקא הסודיות המוגזמת סביב הוועדה, והמיצוב שלה כגוף המכונס בעת "חירום פיננסי", מביאים לפוטנציאל של אי יציבות בשווקים. הדרישות לסודיות הועלו מצד בנק ישראל במהלך חקיקת החוק להקמת הוועדה ב-2018.
הקמת הוועדה ליציבות פיננסית אושרה ב-2018 בידי הכנסת, ומטרתה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות, וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר. לוועדה ליציבות פיננסית תוקנה סמכות להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר היא מזהה סיכון מערכתי ממשי ולהמליץ על אמצעים למניעתו או להפחתתו והיא תדווח על כך לראש הממשלה ולשר האוצר.
