"התקציב שניתן מבוסס על מסגרת שלא נפרצה, והמסגרת היא איתנה ועדיין נותרו רזרבות כדי שאם חלילה וחס יקרה אירוע כזה או אחר, יהיה מאיפה לקחת אותם. אנחנו לא רואים קיצוץ רוחבי, את יודעת אלוהים גדול, אנחנו לא יכולים לחזות אותו אבל בוודאי ובוודאי עושים צעדים שקולים ואחראיים. גם התקציב וגם חוק ההסדרים שהעברנו הם טובים", כך טענה הבוקר (שלישי) סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר בראיון לתוכנית של שרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio, על רקע התוספות שקיבלו יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר והמפלגות החרדיות רגע לפני אישור התקציב - שאמורות להגיע מ"עודפי תקציב".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
מה הבשורה ליוקר המחיה, איפה בתקציב הזה יש טיפול ביוקר המחיה?
"יש דברים שהם בטווח הקצר, יש דברים שהם לטווח הארוך. בסופו של דבר כולנו בכיס מרגישים את עליות המחירים, אבל לצד עליות המחירים יש גם הסכמים ועוד יהיו הסכמים עם ההסתדרות ועם העובדים במדינת ישראל כדי שהמשכורות שלהם יעלו ויהיו גבוהות יותר כך שירוויחו יותר כסף ויהיה להם יותר עבור אותה התייקרות, ואפילו אני מקווה מעבר לכך".
אבל אם יהיה להם יותר כסף הם ימשיכו לקנות והאינפלציה רק תעלה, אז זה לא עוזר.
"אנחנו כן רוצים שיהיה לאנשים יותר כסף כדי לספוג את העלייה של המחירים. המאבק ביוקר המחיה הוא מאבק עם כמה וכמה זרועות, אתה לא עושה את זה בצורה מאוד מאוד מקצועית ושקולה ואחראית עם אנשי מקצוע, ואנחנו יושבים שעות עד השעות הקטנות של הלילה כדי באמת לתכנן את המאבק הזה".
תני לנו דוגמה למהלך שבתוך התקציב יכול להילחם ביוקר המחיה?
"קודם כל יש את החינוך לגיל הרך, שבהחלט הבאנו בשורה, וזה בתחילת התהליך".
אבל מה עם רמת המחירים, לחימה אמיתית בהתייקרויות?
"חינוך חינם מגיל לידה ועד גיל שלוש בהחלט משפיע על יוקר המחיה מבחינת האדם הפרטי איך הוא היום הולך לכלכל את משפחתו כשיש בתוך המשפחה גם ילדים מגיל לידה ועד שלוש. זה בהחלט עוזר ומשפר את האפשרות שלו לחיות ולהתנהל כשורה. לגבי יוקר המחיה עצמו יש לנו בתוך חוק ההסדרים גם את הנושא של פתיחת השוק לייבוא, גם פירות וירקות, גם עופות גם בשרים קפואים. יש לנו בהחלט מנועי צמיחה שיובילו להורדת יוקר המחיה בצורה שוב ישירה ומיידית, וחלקה תשפיע לטווח הארוך כמו חוק התשתיות שעבדנו עליו קשה, וברוך השם גם הוא עבר, שיגרום בסופו של דבר שנוכל לבנות בקצב מהיר יותר כבישים, רכבות וגם את הנושא של האנרגיה הסולרית, דברים שיביאו להפחתה של יוקר המחיה".
שלשום נערך במשרד האוצר טקס הפרידה מהכלכלנית הראשית שירה גרינברג. אחד הנואמים בטקס היה מנכ"ל המשרד לשעבר, רם בלניקוב, שביקר בחריפות את העובדה כשלא מתייחסים לדבריה של גרינברג נגד המהפכה המשפטית, שיובילו לפגיעה בכלכלה. "קולה המקצועי של גרינברג נשמע בימים אלו, והוא רועם יותר על רקע שתיקת הכבשים, וחבל שכך", אמר בלניקוב.
ב"כאן" דווח כי וולדיגר עזבה את החדר במחאה ואמרה: "לא יכול להיות שהאיש הזה יזלזל ככה באנשי מקצוע שנותנים כאן את הנשמה". על כך אמרה סגנית השר: "לא דיברתי ולא צעקתי, יצאתי כי בהחלט הפריע לי העניין כי אני לא אהבתי את הביקורת. אני בעד ביקורת, אני חושבת שביקורת היא דבר חיוני, דבר נכון, זה רק מחדד ורק מדייק יותר, ואין שום בעיה עם ויכוח. אם לא נתווכח ולא יהיו לנו מחלוקות אנחנו באמת נתנוון בסופו של דבר. השאלה היא איך אומרים את הדברים והאם במסיבת פרידה אתה צריך להשפיל ולרמוס בצורה כל כך גסה ומעליבה לאנשי מקצוע, שמי כמוך יודע שעובדים לילות וימים".
אבל כשהכלכלנית מרגישה שסיפור הכספים הקואליציוניים, מתן הקצבאות לחרדים, מזיק לכלכלה הישראלית היא צריכה להגיד מה שעל ליבה ויש לה מספיק ניסיון מקצועי. היא צריכה לצנזר את זה?
"בוודאי שהיא יכולה להביע את דעתה. אני חושבת שהיא יכולה להביע את דעתה בחדרים שבהם היא צריכה להביע אותה ובסופו של דבר מול דעתה יש עוד דעות. בסוף הגורם המחליט הוא השר, ועליו האחריות והסמכות. כל הספין הזה של 14 מיליארד שקל לחרדים לא היה ולא יהיה".
גרינברג: "לא צריכים לייצר סיכונים עם ההסכמים הקואליציוניים"
יומיים לפני סיום תפקידה באופן רשמי, הכלכלנית הראשית גרינברג, דיברה היום בכנס אלי הורוביץ ה-30 לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, והתייחסה לתקציב המדינה: "יש המון אי ודאות כלכלית. במצב כזה בוודאי לא צריכים לייצר סיכונים בנושא ההסכמים הקואליציוניים. הגדלת הקצבאות וסיוע בחלוקת תלושי מזון באופן שאינם תלויים בהשתלבות בתעסוקה מייצרים תמריצים שליליים להשתלבות בשוק התעסוקה ויגרמו לאיבוד הכנסות משמעותי, ובהתאם לכך שינויים לרעה בהכרח ברמת החיים".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, דיבר על פריון העבודה: "אם ניקח את מאפייני פריון העבודה ונחשב אותם לפי הרכב האוכלוסייה, רמת החיים בישראל תהיה דומה לזו של מזרח אירופה. הפער נובע מפריון ילודה גבוה ופריון עבודה נמוך. לכן שיפור רמת הכישורים צפויה להיות אחד המנועים להעלאת רמת החיים של כולנו.
"הכלל השני לשיפור רמת החיים הוא שיפור מערכת החינוך. מחקרים מראים שכמעט בלתי אפשרי לצמצם את הפערים שהצטברו במערכת החינוך. השקעת תקציבי ענק הוכיחה את עצמה כלא יעילה, לא בציבורי ולא במערכת החינוך החרדי שאינה מפוקחת. הגדלת שכר או תוספת שעות לבדן לא יפתרו את הבעיה. החינוך חייב להיות איכותי ורלוונטי לשוק התעסוקה. המשבר הדמוגרפי הוא כבר עובדה שלא תלויה בשום הצבעה בכנסת. הכיוון אליו תפנה מערכת החינוך יכתיב את הכיוון אלך תלך המדינה. יש צורך לבצע שינוי עמוק במערכת כדי שלא נלך אחורה".
