זה שפוליטיקאים לא תמיד מדייקים בנתונים שהם מציגים - כבר הפנמנו מזמן. אולם, לשנות את מגמת הנתונים - זה כבר פחות מקובל. למשל: לטעון ששיעור האבטלה ממשיך לרדת. כדאי שהממשלה תבחן בימים אלה כיצד פותרים את הבעיה הכלכלית החמורה ביותר הקיימת עקב משבר הקורונה בישראל - שיעור האבטלה שנתקע וממאן להמשיך לרדת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הן מעל לבימת האו"ם והן בתדריך לכתבים טענו בימים האחרונים ראש הממשלה נפתלי בנט בניו יורק, ושר האוצר אביגדור ליברמן בירושלים, כי אנו מצויים בעיצומו של תהליך מבורך של ירידה באבטלה.
"כשהמדינה פתוחה - האבטלה יורדת", בישר בנט לאחר פרסום נתוני האבטלה האחרונים. על במת האו"ם התגאה בכך ש"הבוסטר עובד, וישראל נמצאת במסלול לצלול את הגל הרביעי ללא סגר, ללא נזק נוסף לכלכלה שלנו".
אז נכון, שיעורי האבטלה המפחידים מ-2020 ועד היציאה בחודש פברואר השנה מהסגר השלישי - היו גבוהים ומדאיגים מאוד והם פחתו בשיעור ניכר עד לראשית לסוף האביב. אולם, דווקא בעיצומו של קיץ 2021 - בואו של "האביב" בתחום האבטלה דוווקא מתרחק.
מתברר, מנתוני הממשלה עצמה, שהאור בקצה מנהרת האבטלה עודנו חיוור מאוד ועל פי הנתונים האחרונים המדינה הייתה "תקועה" בסוף חודש אוגוסט עם כ-333 אלף מחוסרי עבודה, יותר מכפול מכ-160 אלף מחפשי העבודה ערב פרוץ משבר הקורונה.
בדקנו ומתברר שאין כמעט מדינות בעולם שאפילו מתקרבות בימים אלה ל-8% אבטלה. בסוף יולי מספר המובטלים בישראל היה דווקא קטן בכ-11 אלף מאשר בסוף אוגוסט. המשמעות: שיעור האבטלה דווקא עלה.
ראוי כמובן לציין שחלק מהעלייה נזקפת לעובדה שהמשק נפתח ויותר אנשים מחפשים עבודה, אך מתברר מעבר לכל ספק שהמשק כלל לא ערוך לקלוט 333 אלף מחוסרי עבודה, גם אם מספר המשרות הפנויות מגיע לכ-133 אלף - 200 אלף פחות מהדרוש - ואף אלה לא מאויישות.
ארגון ה-OECD חזה לאחרונה שישראל תהיה המדינה האחרונה (!) מבין מדינות הארגון (בן 34 המדינות) שתחזור רק ב-2025 לשיעורי האבטלה להם הורגלנו בארץ עד למשבר הקורונה, בין 3.5% ל-4.0%.
ברוב מדינות הארגון שיעור האבטלה מתקרב כבר עכשיו לזה שהיה נהוג ערב המשבר והחזרה שלהן לנתוני תחילת שנת 2020, ערב המשבר הגדול, תתרחש, לפי כלכלני ארגון המדינות המפותחות בעולם, כבר במהלך שנת 2023 - הרבה לפני שישראל תחלץ ממשבר האבטלה הקשה.
אז מדוע דוקא תחום האבטלה בישראל כל כך מפגר בהתאוששות, לעומת העלייה בצמיחה והירידה הנאה לאחרונה בגירעון העצום שהיה בתקציב המדינה?
העובדות מדברות בעד עצמן: עולם העבודה משתנה בקצב מסחרר אחרי התמורות הנובעות מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בעולם ב-90 השנים האחרונות. יש מקצועות שאינם דרושים עוד. יש ענפים שלמים שבהם עובדים מהבית והמצב מושך עובדים להתעניין באלה הרבה יותר מאשר למלצר במסעדה או לנהוג באוטובוס ולהתעמת מדי יום עם נוסעים מחוסרי מסיכה.
בה בשעה הממשלה לא יוזמת שום מהלך משמעותי שיעודד מובטלים, למרות השינויים המתרחשים בשוק העבודה, להתייצב בחברות האוטובוסים או לעבוד במטבחי המסעדות, שם שכר המינימום ממש לא מושך עובדים בעת שמשבר קורונה מתמשך והולך. בנוסף, לא נעשות פעולות של ממש להכשיר עשרות אלפי ישראלים לעבוד בענפי ההייטק המשגשגים.
ועוד: הממשלה אמנם יוזמת פה ושם קורסים בודדים של הכשרות מקצועיות, אולם היקפם מגוחך, נוכח הדרישה להסבות מקצוע במשק. כך, למשל, התגאתה הממשלה לאחרונה שהקציבה חמישה מיליון שקלים (זאת לא טעות. לא נשמטו שום אפסים) להכשרות למפעלי התעשייה. חמישה מיליון שקלים מתוך תקציב מדינה של 438 מיליארד שקל, דומה בשיעור בערך להקצבה ראשונה של אלף שקל על ידי אדם המבקש לקנות דירה שעולה מיליון וחצי.
נכון, בחודשים האחרונים התבשרנו גם על הקצבה של 16 מיליון שקל להכשרות - אחרי שאפילו הכשרה אחת לא בוצעה כדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי בשנת 2020 - אולם מדובר בהכשרה בקורסים לא קצרים של כמה מאות עובדים בלבד. ומה יהיה בינתיים על 200 אלף העובדים שאפילו משרות פנויות לא קיימות עבורם?
שר האוצר אביגדור ליברמן היה משוכנע עם הקמת ממשלת השינוי שהפסקת תשלומי דמי האבטלה למאות אלפי שוהים בחל"ת תזניק אותם למקומות המציעים עבודה. הפעם מתברר שליברמן ממש טעה. שוק מחפשי העבודה עבר שינוי גדול ומאות האלפים, שחלקם התפנקו שנה שלמה וגם יותר בבית וקיבלו דמי אבטלה, כבר לא מוכנים להתפשר על כל מקום עבודה פנוי במשק.
חלק מהצעירים חזרו לגור עם ההורים, כדי לקצץ בצד ההוצאות, אחרים, גם לדעת רשות המיסים, עברו לעבוד בשחור, ויש אלפים רבים שמחכים שייפתחו עבורם יותר ממאה אלף הכשרות מקצועיות שהממשלות, הקודמת הנוכחית, הבטיחו. ההבטחות נותרו בינתיים על הנייר.
נראה שבחודשים הקרובים, בוודאי עד לסוף שנת 2021, שיעורי האבטלה לא יצנחו לפתע, והעובדה ששליש מיליון ישראלים ימשיכו לשבת בבית, רובם הגדול מבלי קבל עוד שקל דמי אבטלה, חייבת להטריד מאוד את מקבלי ההחלטות במדינה - דווקא בימים שלקראת אישור תקציב המדינה בעוד 45 ימים.