ראש הממשלה, שר האוצר ושרת החדשנות סיכמו היום (ד') על סל הטבות משמעותי לקידום ענף ההייטק הישראלי. משרד האוצר פרסם את תזכיר החוק להערות הציבור, שנועד לחזק ולקדם את תעשיית ההייטק כמנוע צמיחה מרכזי במשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך כך, הממשלה תקדם שלושה תיקוני חקיקה, ביניהם "חוק האנג'לים", הכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס ועידוד הלוואות.
"חוק האנג'לים" משמעו מתן זיכוי מס למשקיע בחברת סטארט-אפ. זאת, בראש ובראשונה על מנת לעודד השקעות בסבבים ראשונים ("pre seed" ו"seed") בחברות הזנק, אשר מאופיינות בסיכון הגבוה ביותר, בכדי להבטיח שיוקמו בישראל חברות שיהוו את עתיד הענף.
מטרת ההטבה לעודד השקעה בחברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, אשר לא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. זאת, במקביל לכך שעלויות הקמת סטארט-אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף, מה שמגדיל את סכומי ההשקעה הדרושים לחברות בשלבים אלה.
ההטבה תתבטא במספר מרכיבים ביניהם, הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק (ביטול צורך באישור מקדמי), הרחבת הגדרת ההשקעה להשקעה באמצעות הקצאת מניות, הגבלת ההשקעה המזכה על ידי משקיע לסכום של 3.5 מיליון שקל לחברה ושינוי במנגנון אחריות הדיווח. כמו כן, כחלופה למסלול הזיכוי, מוצע לאפשר ליחיד דחייה של תשלום מס על רווח הון על רווח שהופק ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה בחברה בשלבים מוקדמים, במטרה לעודד גורמים מתחום ההייטק בעלי יכולת לתת ערך מוסף לחברה מושא ההשקעה, להחזיר את הכסף לתוך התעשייה בעבור הנבטת חברות חדשות.
תיקון חקיקה נוסף עוסק בהכרה ברכישת חברה כהוצאה מוכרת במס: הטבת מס לחברת הייטק אשר רוכשת חברת הייטק אחרת. זאת, על מנת לעודד חברות ישראליות השוקלות רכישה או מיזוג, להשאיר את הקניין הרוחני בישראל ולהשאיר את ישראל כבסיס החברה המאוחדת. פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, ובמקביל, על מנת לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות מוצע להרחיב את ההטבה גם עבור רכישת חברות הייטק זרות לעידוד הישארות החברות הצומחות בארץ.
עוד תיקון חקיקה עוסק בעידוד הלוואות - פטור ממס למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות. זאת, על מנת לגוון את מקורות המימון העומדים בפני חברות הייטק, ולאפשר לחברות ישראליות לגייס חוב מקומי כחלופי לגיוס חוב בחו"ל או לגייס הון תוך דילול האחזקות של הגורמים הישראלים בחברות, לטובת משקיעים זרים.
לפיכך, מוצע להקנות למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. חברות הייטק ישראליות גדולות, המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים ומתן הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית, וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים.
ראש הממשלה, נפתלי בנט: "חבילת הצעדים נועדה לעודד צמיחה של חברות הייטק ישראליות באמצעות הסרת חסמים ורגולציה מיותרת. אני מאמין כי צעדים חשובים אלה יקדמו את הסביבה העסקית בענף ויתמכו בשימור מרכז פעילות חברות ההיי-טק הישראליות בארץ כך שימשיכו לפתח את כלכלת ישראל.
"ענף ההייטק הוא ראש החץ של המשק הישראלי וככזה יש לו תפקיד אסטרטגי. החדשנות הישראלית היא מקור לגאווה לאומית. כראש ממשלת ישראל, וכמי שמכיר את הענף מקרוב, אמשיך לקדם צעדים שיאפשרו לענף להתקדם, ולשמר את ישראל כאומת "הסטארט-אפ".
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "לענף ההייטק חשיבות אסטרטגית לאיתנות של כלכלת ישראל, אשר באה לידי ביטוי, ביתר שאת, בשנה וחצי האחרונות. במהלך תקופת הקורונה הענף חווה תמורות משמעותיות אשר הובילו להתבגרות מהירה של החברות בו. החוק נועד לנצל באופן המירבי את הגאות הנוכחית בענף ההייטק לטובת מיצוי הערך הכלכלי הטמון בה".
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן: ״היום פרסמנו תזכיר חקיקה חשוב שקידמנו בממשלה לטובת תעשיית ההי טק בישראל בערב התקציב. התיקונים הללו חשובים לתעשיית ההי טק המשגשגת של ישראל, הקטר של המשק בישראל ביציאה ממשבר הקורונה. החקיקה תסיר עוד חסמים לתעשיית ההי טק הישראלית: היא תעודד השקעות בתחום, תעודד הקמה של חברות הי טק חדשות ותתרום להישארותן בישראל. צעד זה מצטרף לשורת צעדים שנקטתי לחיזוק הענף ולהגעה ליעד לאומי של 15 אחוז תעסוקה בהי טק. אני מחויבת להמשיך ולחזק ענף חשוב זה שפועל מול תחרות עולמית קשה ולרתום את השגשוג שלו לטובת הציבור".
יו״ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, מריאן כהן, אמר בתגובה להחלטה לגבש סל הטבות להייטק הישראלי: "אני מודה לשר האוצר ולשרת החדשנות והמדע ששמעו את קריאותנו והבינו שההיי-טק הישראלי בצומת דרכים. דווקא בימים אלו שהדולר החלש מאיים לפורר את ההיי-טק ומחסור חמור בעובדים, סל ההטבות שגובש הוא בבחינת סל התרופות לתעשיית ההיי-טק הישראלית.
"שלוש ההטבות שגובשו יאפשרו ליותר חברות להתפתח, להמשיך לקיים את עשייתם באופן מלא ושלם תוך שמירה על הימצאותם של הפיתוח הייצור והמטה בישראל ובכך להמשיך לפתח את המשק הישראלי. אני שמח שמקבלי ההחלטות מבינים את חשיבותו של ההייטק לקידום הכלכלה והחברה בישראל. כעת יש לשנס מותניים ולטפל במשבר כוח האדם ולגבש חבילת פתרונות לסיוע לחברות שהתחרותיות שלהן נפגעת בעקבות משבר הדולר".
