"תביעה ייצוגית היא סוג של מיזם עסקי ויש בו רכיב אופורטוניסטי. על זה הייצוגיות בנויות בארץ ובמדינות אחרות בעולם ואם לא היה את התגמול הזה (לתובע ולעו"ד - ד"ר), אפשר לקחת כל תביעה ולזרוק אותה לארכיון". כך אמר השבוע עו"ד רנן גרשט, מומחה בליטיגציה כלכלית מורכבת, בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דבריו של גרשט, אשר התראיין גם בסדרה התיעודית של ynet Original, "נוכל. רוצח. מיליונר", מגיעים ברקע הסיפור הייחודי של אילן טסלר שרצח את אשתו במטרה לזכות בכספי הביטוח, מרצה כעת מאסר ממושך בישראל ומנהל תביעות ייצוגיות מתוך כותלי הכלא, בין היתר נגד ענקית הסיגריות פיליפ מוריס.
התביעה של טסלר נגד פיליפ מוריס טוענת כי החברה מוכרת טבק במחיר מופרז בישראל. גרשט, אשר הגיש ב-2016 תביעה אחרת כנגד החברה המרכזית למשקאות בגין מחיר מופרז של קוקה קולה 1.5 ליטר, הסביר מהו "מחיר מופרז" בעיני החוק: "כאשר מדובר במונופול מוכרז ששולט בתחום מסוים, אסור לו לעשות שימוש לרעה בכוחו כדי להשלות צרכנים. מותר לו להרוויח הרבה, אבל אסור לו לגבות מחיר מופרז. כאן תמיד עולה השאלה איפה עובר קו הגבול בין מופרז ללא מופרז.
"כדי לבדוק זאת, יש כמה מבחנים בדין לבדיקת מחיר מופרז. לדוגמה, מבחן העלות: כמה עולה לייצר את המוצר לעומת באיזה מחיר הוא נמכר לקמעונאי. ככל שיש פער גדול יותר, כך יש אינדיקציה אפשרית למחיר מופרז. מבחן נוספת הוא השוואה של מחיר המוצר בתקופות שונות, בהשוואה למוצרים דומים אחרים או בהשוואה לאותו המוצר במדינה אחרת.
"אם אותו מוצר נמכר במחיר הרבה יותר גבוה מכפי שהוא נמכר מעבר לים ואין לכך הסבר כלכלי, זה יכול להעיד על כך שהמחיר מופרז. בדרך כלל, המונופולים בישראל תולים את פערי המחירים בכשרות ובכך שאי-אפשר לעבוד בשבת - זה לרוב לא נכון", טוען גרשט.
נוכל. רוצח. מיליונר. – פרק 3
((תחקיר ובימוי: מיטל שבתאי))
אינדיקציה נוספת שעשויה להעיד על "מחיר מופרז" לדברי גרשט היא רווחיות גבוהה במיוחד במוצר מסוים. "נניח שחברה מרוויחה בממוצע 12%-14% על המוצרים שלה ואתה מזהה שבמוצר מסוים היא מרוויחה 100%-200% מעבר לרווחיות הרגילה שלה, ואז אתה מגלה שבמוצר הזה ספציפית היא מונופול והיא משתמשת בזה לרעה כבכדי לנצל את הציבור", הוא הסביר.
"אם לא יהיו ייצוגית, מי שגורם עוול ימשיך להתעשר"
על הפער שבין סכומי העתק שלעיתים התובעים ועורכי דינם מקבלים לעומת הפיצויים הקטנים יחסית שמרבית חברי הקבוצה אותם הם לכאורה מייצגים מקבלים, אמר גרשט כי "כל עולם התביעות הייצוגיות הוא אופורטוניסטי, כי הוא לא יביא להתעשרות של כל חבר בקבוצה. אבל, מלכתחילה מה שמתאים לתביעות ייצוגיות הן תביעות שאין בהן אינטרס בעילה פרטנית. אם עשקו אותך בחצי שקל, אתה לא תתבע. למעשה, אחד מתנאי הסף לתביעה ייצוגית היא שזו תביעה שאי-אפשר לתבוע באופן ישיר.
"מי שתוקף את התביעות הייצוגיות בעצם מקעקע את הבסיס לתובענות ייצוגיות בכלל. אם לא יהיו תביעות ייצוגיות, אנחנו משאירים רק דרך שמי שגורם את העוול ימשיך להתעשר וזו בטח לא תוצאה רצויה", הוא אמר והוסיף: "תביעה ייצוגית כוללת רכיב יזמי של אדם שמוכן להקדיש מזמנו ולשלם הוצאות במידת הצורך, לשבת בבית המשפט, לשבת עם עורך דין ולתקן עוולה רחבה יותר על מנת שבית המשפט בסוף ישלם גם לו".
לדבריו, "אף אחד לא עושה מיליונים מתביעות ייצוגיות. בית המשפט נותן גמול מדוד - זה יכול להיות מאות אלפים, אבל מיליונים זה לא ועל זה עוד משלמים 50% מס. לא יוצאים מזה מיליונרים ויש גם סיכון, אם התביעה נדחית או אם רוצים להגיש ערעור לעליון - זה כסף. לא כל אדם היה מוכן לעשות את זה".
האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן בפתח הכתבה.
