כמה מכם יודעים מה דירוג האשראי שלכם? כנראה שלא הרבה. חלק גדול מאיתנו כלל לא יודע מהו בכלל דירוג אשראי או איך הוא משפיע עלינו. זאת, על אף שהמשמעות שלו לעיתים קרובות יכולה להיות חיסכון (הוא הוצאה) של הרבה מאוד כסף.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל הוקם לפני כשלוש שנים בעקבות חקיקה של הכנסת במטרה לקדם תחרות בענף הפיננסים. דירוג האשראי, אשר נקבע על בסיס ההתנהלות הפיננסית שלנו (החזרי הלוואות, צ'קים, תשלומים וכד'), משתנה ויכול להוביל לכך שהבנקים וגופי האשראי יתנו לנו הלוואות בתנאים טובים יותר או פחות, בהתאם לדירוג שלנו.
בריאיון ל"כסף חדש" ב-ynet radio, הסבירה חן הולצמן, ראשת המטה הממונה על שיתוף בנתוני אשראי בבנק ישראל, את משמעות המאגר וכיצד הוא עובד: "זה לא סוד ששוק האשראי בישראל הוא ריכוזי. מטרת המערכת היא להגביר את התחרות. טרם הקמתה, היה חסם במידע: נותן האשראי שבו ניהלת את החשבון ואת ההלוואות שלך היה יודע עלייך הכל ואם היית רוצה ללכת לנותן אשראי אחר, הוא לא יודע עלייך כלום ואתה מבחינתו 'חתול בשק'.
"בנוסף, לפני שקמה המערכת, היית הולך לנותן אשראי שלא מכיר אותך והוא היה מחפש עלייך מידע בדרך כלל במקורות ציבוריים שליליים, כמו הוצאה לפועל או האם יש לך הליך פשיטת רגל. כיום, המערכת נותנת גם את הנתונים האלה, אבל היא גם נותנת את הנתונים החיוביים. למשל, אם אתה לוקח משכנתא ומחזיר אותה בזמן, או אם הצ'קים שלך יורדים בכל חודש.
"כל זה משפיע על דירוג האשראי שלך וברגע שרואים שאתה לקוח טוב נותנים לך ריבית מותאמת כי רואים שהסיכון שלך הוא נמוך. בעבר זה משהו שלא ידעו".
זה לא עלול להגדיל את הפערים? מי שיש לו דירוג טוב יקבל הלוואות בתנאים טובים ומי שלא ימשיך להתקשות בהחזרי התשלומים והדירוג שלו ימשיך להדרדר.
"ראשית, הרוב המוחלט של האזרחים במדינת הישראל, למעלה מ-90%, הם לקוחות עם דירוג אשראי טוב. שנית, כאשר אנשים מודעים למצב שלהם הם יכולים לשפר אותו".
איך אפשר לשפר את דירוג האשראי?
"קודם כל, כאמור, צריך לדעת מהו. לפני שהולכים לבנק לבקש הלוואה, תיכנסו למערכת נתוני האשראי ותוציאו את הדוח - הוא בחינם פעם בשנה. אחרי שהוצאתם את הדוח, תראו אם יש דברים שכדאי לתקן ותקנו אותם. למשל, הקפידו לפרוע את ההתחייבויות שלכם במלואן ובזמן ואם אתה רואים שהחודש תהייה לכם בעיה לשלם אז תקדימו תרופה למכה, דברו עם נותן האשראי ונסו להגיע להסביר כדי שלא תגיעו למצב של פיגורים. בנוסף, חשוב מאוד להתאים את מסגרת האשראי בחשבון או בכרטיס לרמת הצריכה שלכם".
צפו: איך לפתוח חשבון בנק?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
הדוח באמת קריא ובהיר, גם למי שלא מבין בתחום?
"החוק מחייב אותנו לכתוב נתונים מסויימים ולכן תמיד יש את השיקול של איזון בין כמה אנחנו רוצים לשקף ללקוח את המידע ומהצד השני שזה גם יהיה מובן. בתחילת הדוח יש פרק שנותן את ריכוז הנתונים העיקריים ולאחר מכן יש פירוט שאולי יש אנשים שפחות ידעו להבין אותו, אבל גם פה אפשר לבקש ייעוץ מאנשי מקצוע או לפנות אלינו לפניות הציבור של בנק ישראל. אנחנו עוזרים גם בלהבין את הדוח, ויש גם את האתר שלנו שבו יש סרטונים והסברים".
ואם בכל זאת אני לא מעוניין להיות חלק מהמאגר, יש לי אפשרות לצאת ממנו?
"יש אפשרות כזו, אלא אם אתה מוגבל למשל בהליכים משפטיים. יחד עם זאת, אני לא ממליצה לצאת מהמערכת כי יכול להיות שזה ידליק דגל אדום (אצל נותני האשראי - ד"ר) ויחשבו 'מה ניסית להסתיר?'. במקום לצאת מהמערכת, יש לנו אפשרות להגביל את המסירה של הנתונים. כלומר, הנתונים ישמור בבנק ישראל אבל אף אחד לא יקבל אותם אלא לפי שיקול דעתך. זה הרבה יותר מומלץ כי על פי החוק, ברגע שיצאת מהמערכת כל הנתונים נמחקים ואז אם תרצה לחזור צריך להתחיל מהתחלה ואין לך שום היסטוריית אשראי".
לאחרונה הוצאתם את דוח פניות הציבור ל-2021, מה עלה ממנו?
"בשנה שעברה טיפלנו ב-26 אלף פניות. חלקן הם פניות לתיקון מידע. למשל, אנשים שהוציאו את הדוח, ראו שיש איזו טעות כמו למשל הלוואה שכבר הסתיימה אבל בדוח לא סגרו אותה, ואז הם פונים אלינו ואנחנו מחוייבים בתוך 14 יום לספק תשובה. הרוב המוחלט של הפניות לא מוצדקות ולא מצאנו נכון לתקן, אבל יש כאלה מוצדקות שמצריכות טיפול. כמעט 20% מהפניות הן בקשות מידע, אם למשל לא יודעים נתון מסוים ורוצים לדעת איך למצוא אותו. יש גם קצת תלונות על נותני האשראי או מקורות המידע, אבל לא הרבה".
