הורים לתאומים בני 4.5 שנולדו עם הפרעה גנטית הגורמת לפיגור שכלי, תובעים את שירותי בריאות כללית בדין רשלנות בפענוח בדיקות סקר גנטיות, שהראו כי האם אינה לוקה בתסמונת.
בכתב התביעה שהוגש באמצעות עו"ד סיוון לאונר ממשרד גוטמן-אמיר סיפרו ההורים כי ב-2014 הופנתה האישה על ידי קופת החולים לביצוע בדיקות סקר גנטיות, וביניהן גם בדיקת "ה-X השביר". הוסבר כי מדובר בתסמונת נוירו-התפתחותית המהווה את הגורם השני בשכיחותו לפיגור שכלי באוכלוסייה, והיא מתבטאת בין היתר בהפרעות התנהגותיות אוטיסטיות קשות ובפרכוסים.
1 צפייה בגלריה
דיכאון בהיריון
דיכאון בהיריון
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
ההורים סיפרו כי תוצאות הבדיקות דווחו כתקינות והם ניסו להיכנס להריון, אלא שאחרי כשנתיים של ניסיונות לא מוצלחים – הופנו לטיפולי הפריה חוץ גופית, שמהם נולדו ביוני 2019 התאומים. נטען כי בשלב מסוים הם הבחינו באיחור התפתחותי אצל בנם ופנו לייעוץ גנטי, שבסופו גילו כי האם ובנה לוקים בתסמונת. זאת, בניגוד גמור לתוצאות הסקר הגנטי מ-2014 שדווחו כאמור כתקינות. על פי התביעה, בספטמבר האחרון אובחנה גם בתם כלוקה בתסמונת הקשה, ולדברי ההורים "השמיים נפלו עליהם בפעם השלישית".
לתביעה צורפה חוות דעת של מומחית לגנטיקה קלינית, שלפיה הפענוח השגוי של הבדיקות מ-2014 מהווה רשלנות רפואית. המומחית הדגישה כי הבדיקה בוצעה תוך שימוש בערכה מאותו סוג שבו נעזר בית החולים שאבחן את התסמונת, כאשר רק מחדל בפענוח הבדיקה, בקריאתה או בהבנת משמעות תוצאותיה – הביא לתשובה מוטעית שהבדיקה תקינה. לדברי המומחית, רשלנות זו היא שגרמה להולדת התאומים כשהם חולים במחלה.
התובעים הדגישו כי העובדה שנכנסו להיריון באמצעות הפריה חוץ גופית רק מעצימה את הרשלנות, שכן ניתן היה בקלות למנוע את הולדת התאומים על ידי אבחון טרום השרשתי (PGD) המאפשר להם להחזיר עובר בריא לרחם, וכל זאת במימון מלא של משרד הבריאות.
במלים אחרות, אלמלא המחדל בפענוח הבדיקה הייתה האם יודעת שהיא לוקה בתסמונת וכי ישנו סיכון של 50% כי צאצאיה יחלו במחלה, ומשכך בכל הריון עתידי עליה לבצע בדיקת PGD ולבחור להחזיר לרחם רק עוברים בריאים. אלא שהדבר לא נעשה, וחייהם של התובעים התהפכו מן הקצה אל הקצה.
כיום סובלים התאומים ממוגבלות שכלית התפתחותית ומהפרעה על הספקטרום האוטיסטי. בנוסף, הבן כלל אינו מדבר בעוד אחותו אומרת מלים בודדות תוך הבנה שפתית נמוכה. לדברי ההורים, בשל הרשלנות הנטענת נגזר על ילדיהם לחיות חיי מצוקה וסבל, כשהם נזקקים לעזרת אחרים ולהשגחתם הצמודה והמלאה כל ימי חייהם. בנוסף, התאומים נעדרים יכולת עתידית לרכוש לעצמם השכלה ולפרנס את עצמם.
בנסיבות אלה נטען שעל הכללית לפצות את ההורים במיליוני שקלים, בין היתר עבור אבדן השתכרות התאומים, הוצאות רפואיות, התאמת דיור וכאב וסבל. משירותי בריאות כללית לא נמסרה תגובה לכתבה נכון למועד פרסומה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד סיוון לאונר ממשרד עורכי הדין גוטמן-אמיר • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין