"התחושה היא שאין אבא ואין אמא. יש מצב מלחמה בצפון, הגליל סגור, ואף אחד לא מטפל בנו", כך אמרה נטע אגסי (40), תושבת שדה נחמיה, בשיחה עם אולפן ynet, על המצב הקשה בו תושבי הצפון, בעיקר אלה שלא פונו על ידי המדינה, נמצאים בו.
אגסי, אם לשניים, שעובדת בחנות בקריית שמונה, היא דוגמה למי שלא מתגורר בקו הפינוי, ואין לו פרנסה מכיוון שכל האיזור הפסיק לעבוד בעקבות המלחמה, כשהמדינה הפסיקה לשלם לה חל"ת מאז מרץ.
"החנות סגורה, הלקוחות מפונים. אין לנו שום מרחב מוגן, אז אין היגיון בלפתוח אותה. העובדים מהעיר עדיין בחל"ת, אבל בגלל שאני גרה ביישוב שהוא לא בקו הפינוי, אני לא מקבלת חל"ת", היא מספרת.
אין לך שום הכנסה כרגע?
"כבר חודשיים שאני בלי הכנסה. אני מחפשת עבודה, הגעתי למצב שאין לי כבר ברירה אני רוצה לחזור לעבודה שלי אבל לפי מה שביבי אמר גם בספטמבר זה אולי לא יקרה. אני לא יכולה לחכות למדינה אז אני מחפשת, אבל הכל פה סגור".
וכשפונים למדינה בשאלות למה עצרו לך את החל"ת, יש תשובות?
"דיברתי עם הביטוח הלאומי ועם המועצה האיזורית גליל עליון, עם כל מי שאפשר. מה שמשרד האוצר מציג לממשלה זה מתווה שהוא בנה שאומר לעסקים הסגורים תחזירו את העובדים לעבודה ותקבלו על זה פיצוי. בפועל אף אחד מהעסקים פה לא מוכן לקחת חזרה עובדים כי הוא סגור".
עוד אמרה אגסי בנושא: "משיחות שעשיתי עם המועצה שלנו הם אמרו לי שכבר מנובמבר, כשהעריכו את הפינוי עד יולי, הם התחילו לפעול בנושא של החל"ת ולא היה שום מענה. בסופו של דבר מה שקרה זה שהחל"ת נגמר כשהממשלה יצאה לפגרה, ואנחנו נשארנו בלי הכנסה".
"מתייחסים אלינו כאילו יש פה שגרה"
חופית ספקטור (39), אם לשלושה ילדים, נמצאת במצב זהה לאגסי. היא מתגוררת בקיבוץ גונן ועובדת בענף התיירות כמנהלת מכירות בקייקי כפר בלום, שלא פעיל מאז ה-7 באוקטובר. "אז באמת הצפון נסגר כמו הדרום והוצאנו את כל העובדים לחל"ת, כולל אותנו, ומאז אין תיירות בגליל העליון. כל העובדים שיצאו באוקטובר לחל"ת, במרץ-אפריל הסתיים להם החל"ת והם לא מקבלים שום מענה מהמדינה. נשארנו ביישובי קו עימות, שהם תחת מלחמה יום יומית, יישובים שמקום העבודה נסגר בהם והמדינה לא נותנת לנו שום מענה", היא מספרת.
בעלה של ספקטור מגויס למילואים מאז אותה שבת נוראית באוקטובר, והיא מצאה את עצמה לבד עם שלושת ילדיה. על השאלה ממה מתפרנסים? היא אמרה: "זו שאלה טובה. אנחנו שואלים את השרים בממשלה כבר המון זמן, כולם אומרים שהנושא מטופל, אבל כלום לא מטופל".
מישהו אמר לכם מה הצפי לחזרה לשגרה?
"אין צפי. מתייחסים אלינו, לקיבוצים בגליל העליון, כאילו אנחנו בשגרה מלאה, כשבפועל אנחנו עם אותן הגבלות שיש על קריית שמונה. זו לא שגרה לילדים שלומדים בחצאי ימים ונוסעים באוטובוסים לאיזורי ירי".
ממך מצפים פשוט לחזור לעבודה שלך בתיירות?
"אני מאוד אשמח לחזור למקום עבודה שלי אבל מקומות העבודה שלנו סגורים".
מהביטוח הלאומי נמסר: "הביטוח הלאומי מתריע מזה חודשים כי יש צורך בהארכת סיוע למי שאיבד את עבודתו כתוצאה מהמלחמה, ולא רק ליישובים מפונים. לצערנו, דעת הביטוח הלאומי לא התקבלה ומשרד האוצר האריך בחקיקה את הסיוע ליישובים מפונים בלבד".