זה תקופה ארוכה שבמשק מעניקים לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, את התואר המכובד של "המבוגר האחראי". בעת שהממשלה נוהגת ממש בחוסר אחריות, לעתים במשהו שמזכיר יותר התנהגות ילדותית של שרים שכאילו מצהירים "אנחנו הכי חכמים", "אנחנו נחלק כמה כספים שרק מתחשק לנו" ו"אנחנו כבר נראה להם את מי אנחנו מעדיפים", דבק בפרופסור לכלכלה תואר המבוגר. אולם, נאומו היום (ב') אחר הצהרים, כאשר הסביר מדוע החליט להיות חלוץ הנגידים בעולם בהפחתת הריבית במשק, ראוי שיזכה את אמיר ירון בתואר חדש - "המטיף הלאומי".
ושלא תהיה כאן שום טעות: נגיד בנק ישראל הימר הערב על הפחתת ריבית מפתיעה ואמיצה למדי, בתנאים קשים. ברקע שוררת עדיין אינפלציה שחורגת מהיעד, קיימים איומים ממש מהיומיים האחרונים של יבואנים להעלות מחירים של מוצרים רבים, החות'ים מסכנים ומייקרים את היבוא לישראל, והממשלה עושה סימנים שממש לא בוער לה לייצר תקציב חדש, מלווה בקיצוץ בהוצאות ובמיסים חדשים, שמותאם לימי מלחמה וגירעון עצום שהולך וגדל מיום ליום בתקציב המדינה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
וכך, בעוד שבמשך 12 ימים חילק שר האוצר יותר משמונה מיליארד שקלים מכספי המדינה, בעיקר למי שהוא חפץ ביקרם, חבט במשך דקות ארוכות לפנות ערב היום הנגיד בממשלת ישראל. הפרופסור ירון העמיד את חבריה במקומם והטיף להם כיצד יש לנהוג בעת הקשה הזאת - מלחמה - שמעבר למחיר היקר מאוד של הרוגים ונפגעים שהיא גובה, היא מאיימת בשל מדיניות הממשלה הכושלת בתחום הכלכלי גם על יציבות כלכלת המדינה.
וכך הטיף הפרופסור ירון את משנתו הסדורה בממשלה, שחילקה בימים האחרונים מיליארדי שקלים לצרכים בלתי חיוניים, שאין בינם ולמלחמה כל קשר, ובעת שראש הממשלה ושר האוצר לא מגלים עד כה כל נכונות לייצר תקציב חדש, עדכני ואמיץ לעת מלחמה לשנת 2024:
"על הממשלה לנווט את מדיניותה כדי לשמר אמינות של מדיניות תקציבית בעיני השווקים והציבור ולכן יש לבצע חלק ניכר מההתאמות הן בצד ההוצאות (קרי: קיצוצים בתקציב, ג.ל) והן בצד ההכנסות (קרי: העלאות מיסים, ג.ל) כבר בתקציב 2024. זהו גם חלק מ'מס הרצינות' שנכון לשדר לשווקים בעת הזו", אמר הנגיד.
ואם האדונים נתניהו וסמוטריץ', שהנגיד רמז בדרכו שמדיניותם אינה רצינית דיה לפי שעה, עדיין לא הבינו את מה שאמר, הבהיר הפרופסור ירון זאת במילים מפורשות עוד יותר:
"מה שחשוב אינו רק כמה יהיה הגירעון ב-2024 עצמה, אלא מה השווקים יסיקו ממנו ומהחלטות הממשלה בתחום התקציב, לגבי תוואי החוב העתידי. תפיסה של השווקים שישראל צועדת לעבר תוואי חוב עולה באופן מתמשך עלולה לגרור עליית תשואות, פיחות, אינפלציה ולחייב ריבית גבוהה יותר".
ומי שעדיין לא הבין - הנגיד יותר מרומז שדירוג האשראי של ישראל עלול לרדת כתוצאה מהמדיניות חסרת האחריות של הממשלה, כאשר מיליארדים ממשיכים לזרום למשרדי הממשלה ההזויים שהקימה הממשלה הזאת.
הפרופסור ירון הסביר במילים ברורות מאוד: "קשה לנבא מתי תתרחש נקודת הפיתול שבה השווקים יתמחרו מחדש את הסיכון, אך ככל שההתאמות הללו לא קורות - ההסתברות לכך גדלה".
וכדי להבהיר סופית למה כוונתו, אם יש מי שטרם הבינו את האזהרות החמורות, אמר הנגיד: "אי התמודדות כעת בהתאמת התקציב עם קיצוצים בהוצאות ובמשרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צרכי המלחמה - עלולה לעלות למשק הרבה יותר בהמשך. אין 'ארוחות חינם'. חוב מדינה חייב להיות ממומן בהקטנת הוצאות, הגדלת הכנסות, מס בתצורה של ריבית על החוב או מס אינפלציה. מה שדוחים לעתיד - בסוף עולה יותר ומצריך מאמץ וכאב גדול יותר. לכן צו השעה הוא תקציב אחראי המחייב התאמות והחלטות לא קלות של תעדופים".
השליפות של האוצר ברגע האחרון
אמרנו שהחלטת הנגיד להפחית את הריבית היא מעשה אמיץ, שהפתיעה את רוב החזאים, כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות. לא בפעם הראשונה מפתיע הנגיד בהחלטת ריבית ואם בעת היציאה האינפלציונית ממשבר הקורונה עשה כן בכיוון ההפוך, בהעלאות ריבית מעבר למצופה, הפעם נטל הנגיד את המושכות והיה לחלוץ העולמי בהפחתת ריבית, לאחר שנתיים של זינוקה בכל העולם. אין ספק שנגידים בעולם משקיפים בהערכה על הנגיד הישראלי האמיץ בעת הקשה הזאת.
ואת זה עושה הפרופסור ירון מול שר אוצר, שלא מגלה עדיין אחריות מספקת להציל את המשק ממאורעות המלחמה בכלכלת ישראל. מול הנגיד עומד שר אוצר שמעדיף לחלק כספים להגברת הזהות היהודית, תפקיד שהחמאס נטל על עצמו זה מכבר, שממתין - בניגוד גמור לנגיד - בכל החלטה שלו ממש לרגע האחרון.
ההוכחות האחרונות: פעמיים הביאו אנשי האוצר החלטות להעברת מאות מיליוני שקלים נוספים לאישור ועדת הכספים 5 דקות בלבד לפני כינוס הישיבה. חברי הכנסת מחו – אך השר ניצח. ההעברות אושרו.
בנוסף, אתמול בערב לא ידעו במשרד האנרגיה, ממש עד לרגע האחרון, מתי יחתום השר סמוטריץ' על צו חדש בעניין שיעור המס על הדלק. השר לא חתם ובאופן אוטומטי למעשה פקעה הוראת השעה ומחיר הדלק בתחנות עלה ב-28 אגורות. שר האוצר יכול היה להודיע על כך בניחותא יום מראש, או באותו הבוקר. אבל השר, שהעיד בעצמו ש"דבר לא מזיז לו את הפופיק", כדבריו, בחר להותיר גם אם בכירי משרדו במתח.
הנגיד צריך אומץ רב להוריד את הריבית ולסמוך על כך שדווקא שר האוצר הזה יקשיב להטפותיו, יתעשת ויבצע את המהלכים הנכונים בתקציב חדש שיגבש לשנת 2024.
הסיכויים שהשר סמוטריץ' ייענה להצעות הנגיד (ואגף התקציבים באוצר) לסגור משרדי ממשלה, לבצע קיצוצים כואבים בתקציב המדינה ולהעלות מיסים, דומים לסיכויים שיודיע יומיים מראש לשר האנרגיה החדש, אלי כהן, על החלטתו בעניין מחירי הדלק בחודש הבא.