קשיים בגיבוש תקציב שנת 2024 במשרד האוצר. מחד דורשים בכירי האגפים באוצר לקצץ בשורת הוצאות בלתי חיוניות ומאידך מסרבים ראש הממשלה ושר האוצר לבטל את כל הכספים הקואליציוניים, לסגור משרדי ממשלה מיותרים ולבצע קיצוצים בתקציבים שאין להם מקום בעת מלחמה.
תקציב השנה הקרובה אושר בסוף חודש מאי השנה במסגרת התקציב הדו-שנתי לשנים 2023-2024, אולם התקציב של 514 מיליארד שקל שתוכנן לשנה הקרובה למעשה יעבור מן העולם לחלוטין.
2 צפייה בגלריה
מתנגדים לבטל את כל הכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'
(צילום: עמית שאבי )
תקציב שנת 2024 יהיה הגבוה בתולדות המדינה, מעל ל-600 מיליארד שקל. זאת, בעת שההכנסות ממיסים צפויות לצנוח ביותר מ-10% בשל שיתוק חלק מהמשק בגין גיוס מאות אלפי חיילי מילואים, הפסקת עבודה וירידה בה במפעלים, בעיקר בקרבת גבולות הדרום והצפון, וירידה משמעותית בצריכה, בתחום הנדל"ן ובהכנסת מס הכנסה מהשכר, בשל הגידול באבטלה.
כפי שנודע, הגירעון שייקבע בתקציב יהיה כ-5%. עדיין לא הוחלט באוצר סופית אם יהיו ב-2024 "קופסאות תקציב", כפי שהונהגו בעת משבר הקורונה. ההחלטה תהיה קשורה גם לחשש שתקציבים גדולים מדי, גם במסגרת "ישראבלוף" כמו יצירת "קופסאות תקציב", שיחייבו הלוואות ענק של הממשלה בריבית גבוהה, יביאו להורדת דירוג האשראי של ישראל. הורדה כזאת גרועה במיוחד בעת הזאת שכן היא תגרום מיד לגביית ריבית גבוהה עוד יותר בתשלומי ההלוואות של המדינה, החברות והיחידים.
התקציב החדש יתבסס על תחזית אינפלציה לשנה הבאה בשיעור של כ-3%. הצמיחה תהיה קרובה לאפס אחוזים (0.5% לכל היותר) ותירשם, לפי התחזית הפסימית יותר, צמיחה שלילית לנפש של 1.5%-2.0%. לפי התחזית האופטימית תהיה צמיחה שלילית לנפש "רק" של כ-0.5%, המהווה צמיחה נמוכה של 1.5% במשק בשנה הקרובה.
פרקים שלמים בתקציב צפויים להתבטל ובמקומם יוכנסו תקציבי ענק למימון המלחמה, בעיקר תוספות עצומות לצה"ל, לזרועות הביטחון, תקציבים לפיצויים לעסקים שנפגעו מהמלחמה, למענקים לאזרחים ותשלומים בסכומים גבוהים לבתי המלון ולאתרים שייקבעו בהמשך השנה, שבהם ישהו חלק גדול מהמפונים כנראה עוד תקופה ארוכה.
כמו כן תמומן במיליארדי שקלים מינהלת התקומה לשיקום ישובי עוטף עזה וימומנו מיליארדי שקלים לפיצוי על ירי הטילים והריסת בתים בישובי העוטף ונזקים שנגרמו למבנים ולרכוש בכל רחבי הארץ.
על פי הערכות זהירות, עלות המלחמה בכל התחומים - לצה"ל עבור גיוס המילואים, התחמושת והפעילות המבצעית, השיקום בתחום האזרחי, התמיכה במשק וסיוע לאזרחים - תגיע בשנה הקרובה ליותר מ-150 מיליארד שקל. זאת, מעבר לעלות המלחמה בשלושת החודשים האחרונים של 2023, מאז תחילתה ב-7 באוקטובר, והפגיעה בתוצר (ירידה בצמיחה) שצפויה להיפגע על פי התחזיות ב-3%-4%.
בעוד שיהיו תקציבים שיגדלו משמעותית - עבור צה"ל, המשטרה, הבריאות, הרווחה וכמובן מענקי הפיצויים לחברות, לבתי העסק ולאזרחים - באגפי האוצר ובעיקר באגפי התקציבים, הכלכלן הראשי והחשב הכללי, מציעים כאמור קיצוצים משמעותיים בתקציבים קיימים.
הקיצוצים העיקריים שאותם דורשים באגף התקציבים נתקלים בקשיים מרובים, משום ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתנגד נמרצות לרבים מהם. כך דורשים באגף, בראשות יוגב גרדוס, לבטל כליל את העברת 7 מיליארד השקלים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים לשנת 2024, והשר סמוטריץ' מוכן לקצץ רק כ-5 מיליארד שקלים מהם. זאת, כאשר רוב הכספים למגזר החרדי ולמשרדים הבלתי נחוצים שבהם מכהנים שרים ממפלגת הציונות הדתית והמפלגות החרדיות לא יקוצצו.
ממליצים לסגור שישה משרדי ממשלה
באגף התקציבים ממליצים לסגור לחלוטין שישה משרדי ממשלה ובראשם משרד התפוצות, משרד ירושלים והמסורת ("יש ראש עיר לירושלים"), משרד המורשת, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ("לא ידוע על שום משימות שהוא מבצע"), המשרד לשיתוף פעולה אזורי ("אין בו כעת כל צורך") והמשרד לשוויון חברתי.
כמו כן ממליצים בצמרת משרד האוצר לקצץ משמעותית בתקציבי משרדי המודיעין ("כל הסבר מיותר אחרי ה-7 באוקטובר"), משרד התיירות ("לא תהיה כאן תיירות עוד זמן רב") ומשרדים כמו איכות הסביבה ומשרד הנגב והגליל, שמשימותיו מחולקות בין משרדי הממשלה האחרים.
גם היועצת המשפטית לממשלה, מבקר המדינה ונגיד בנק ישראל לוחצים לבטל או לקצץ דרסטית בהסכמים הקואליציוניים.
בסוף השבוע טען סמוטריץ' בראיון בערוץ 12 כי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, לא היה מודע כלל למסמך שחיברו בכירי הבנק המרכזי בעניין הצורך בקיצוץ הכספים הקואליציוניים. בתוך זמן קצר יצאה לכך הכחשה נמרצת, נדירה מסוגה, מלשכת הנגיד, שהיה בכנס בחו"ל, והבהיר כי כל מסמך ומכתב בבנק ישראל בנושאים מסוג זה יוצאים רק באישורו.
כמו כן, בכירים במשרד האוצר זועמים על השר, לאחר שהתבטא כי החלטה של היועץ המשפטי של המשרד, עו"ד אסי מסינג, להקמת "צוות משימה לניהול התקציב" בראשות מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, אינה חוקית. השר הגיב על כך באומרו כי "זה מעניין לי את קצה הפופיק".
היועץ המשפטי של משרד האוצר קבע כי יש בהקמת צוות בראשות המנכ"ל בענייני תקציב, שבו חברים החשב הכללי וראש אגף התקציבים - והפיכתם ל"משרות אמון" - מעשה בלתי חוקי. זאת כאשר בראש הצוות נקבע לעמוד מנכ"ל האוצר שרק הוא מונה כ"משרת אמון", ובלתי אפשרי שהוא יוכל לקבוע ולאשר או לא לאשר לאגף התקציבים המקצועי עניינים של תקציב המדינה.
על פי חוק, יש לאשר את תקציבי המדינה לשנת תקציב חדשה עד ה-31 בדצמבר. אולם, מאחר שכבר אושר השנה תקציב לשנת 2024, הרי שהתקציב לשנה הקרובה רק ישונה באופן מהותי ולכן חוק התקציב לא יגביל את הזמן לאישורו הסופי בכנסת. למרות זאת צופים באוצר שהתקציב יובא לאישור ראש הממשלה ומליאת הממשלה עוד החודש או בראשית חודש דצמבר ויאושר בכנסת עד ל-31 בדצמבר השנה.
