"רמת העמידות של המבנה בפני רעידות אדמה היא בהתאם לתקן לפיו הוא נבנה. כל בניין שהוצא לו היתר בנייה לפני ינואר 1980, בסבירות גבוהה מאוד אינו עמיד בתקן לרעידות אדמה". כך מזהיר יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, בשיחה עם ynet בעקבות רעידת האדמה בטורקיה שגבתה את חייהם של אלפי בני אדם והותירה אלפי פצועים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
דיקמן מסביר כיצד דייר יכול לדעת מה רמת הסיכון בבניין בו הוא מתגורר. "המבנים שתוכננו לאחר כניסת התקן החדש אמורים להיות עמידים בפני רעידות אדמה, בהתאם לחוק", הוא אומר. "אם בניין ישן לא עומד בתקן, ההמלצה היא להרוס אותו ולבנות מחדש במסגרת התחדשות עירונית. לשם כך, על הדייר להתקשר עם יזם שיבצע את העבודות. אם אין ברירה, אז יש לחזק את היסודות, העמודים והקירות ולהוסיף ממ"דים".
יאיר דיקמן, מהנדס מבנים ומ"מ יו"ר תא מבנים באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיותצילום: יח"צדיקמן מוסיף כי כיום דייר יכול לבדוק את תוכנית המבנה, את גיל הבניין וכי לכל אחד יש גישה לתיק הבניין. עם זאת, הוא מדגיש כי "ביקור בתדירות קבועה של מהנדס מבנים קונסטרוקטור חשובה במידה של בחינת המבנה, לוודא שאינו מסוכן - אך חסר ערך בכל הנוגע לעמידה בתקן לרעידת אדמה".
המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מזהיר כי "רעידת אדמה שתהיה קרובה אלינו, שמקורה בשבר הסורי-אפריקני, תביא להרס אדיר של מבנים ותשתיות. יש עשרות אלפי מבנים בישראל שאינם ערוכים לעמוד ברעידת אדמה. הנושא נדחק לשוליים, למרות שהוא בנפשנו".
לדבריו, "רמת העמידות של מבנים שנבנו לפני בניית הממ"דים בשנת 1990 היא אפסית, ורמת התחזוקה של המבנים בישראל היא נמוכה מאוד, במיוחד לאורך החופים, שם יש ריקבון של מבנים בעקבות קורוזיה. מעבר להתמוטטות מבנים שתביא לנפגעים רבים, ישנה סכנה של פגיעה חמורה בתשתיות כמו מים, חשמל, גז, ביוב, כבישים, תקשורת ועוד שישתקו את החיים".
ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיותצילום: יח"צעוד מציין דוד כי "הפתרון הוא בעיקר קידום פינוי בינוי, שמאפשר בניית מבנים בתקנים חדשים שמקנים עמידות רבה יותר בפני רעידות אדמה, אולם למרות מגמה של התחדשות עירונית, הקצב עדיין לא מהיר מספיק, והתחדשות עירונית נעשית בעיקר באזורי ביקוש ובהתאם למודעות וליכולת של ראשי הערים".
5.5 מיליון תושבים לא ממוגנים
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בישראל יש כיום כ-1.6 מיליון דירות לא ממוגנות, שבהן מתגוררים כ-5.5 מיליון תושבים, נכון ליוני 2022. מנתוני התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה כי למעשה יותר ממחצית הדירות בישראל הן ללא ממ"ד, כאשר ירושלים, תל אביב וחיפה מובילות במספר הדירות הלא ממוגנות בשטחן.
על פי דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2022, כמעט 5,000 מבנים ברחבי הארץ הוגדרו מסוכנים ועלולים לקרוס על יושביהן, בהם כ-610 אלף יחידות דיור, שככל הנראה אינן עומדות בתקן של רעידת אדמה. עוד קבע המבקר כי למשרדי הממשלה אין תמונת מצב עדכנית ואין מושג איפה יכול לקרוס הבניין הבא, בזמן שהרשויות המקומיות טוענות שאין להן משאבים להתמודד עם האתגר.
רעידת האדמה בטורקיה
לדברי ישי רוט, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת שובל, דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם אשתקד מעלה כי לפי הערכות משרד הבינוי והשיכון, בישראל ישנם כ-80 אלף מבנים בני 3 קומות ומעלה הטעונים חיזוק, ובהם כ-810 אלף דירות, כאשר לפי הערכות ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידת אדמה, סך המבנים לחיזוק בעשר ערים הנמצאות באזורים המועדים להיפגע מרעידת אדמה הוא כמעט 2,000 מבנים, ובהם למעלה מ-36 אלף דירות, הדורשים חיזוק מפני רעידת אדמה וכן מיגון מפני טילים. עד היום חוזקו ומוגנו פחות מ-2% מהמבנים, רובם במחוזות תל אביב והמרכז.
"ישראל משקיעה מיליארדים בהיערכות למלחמות, אבל לא מכניסה את היד לכיס בכל הנוגע לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה", טוען רוט. "ההערכות מדברות על סדר גודל של 9 מיליארד שקלים הנדרשים בעיקר לסייע לרשויות המקומיות לאפשר בנייה וקליטה של פרויקטים חדשים מבחינת מבני ציבור, תשתיות תחבורה ועוד".
הפתרון – בידי המדינה, השלטון המקומי או התושבים
בינתיים בענף חוששים מפני תרחישי אימה שעלולים להוביל לקריסת אלפי מבנים ולפגיעות בנפש, ומפנים אצבע מאשימה לממשלה, שלא מצליחה לקדם מיגון מבנים באזורים שזקוקים לכך. לדברי צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, "למרות הסכנה האסטרטגית והנזק הפוטנציאלי לרכוש ולחיי אדם, מדינת ישראל אינה משקיעה די בנושא ומפקירה מאות אלפי אזרחים. התוכניות השונות שהוצגו עד כה לחיזוק מפני רעידות אדמה, התגלו כתוכניות נדל"ן שהעשירו קבלנים ויזמים במרכז הארץ, אך לא טיפלו בבעיה שמרוכזת ברצועות הסיסמיות המועדות לפורענות בקרבת השבר הסורי-אפריקני, ובתוכן הערים קריית שמונה, טבריה, צפת, בית שאן, אילת, אזור ים המלח ועוד".
ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ציין כי "ההערכה, לפיה בישראל תתרחש בשנים הקרובות רעידת אדמה קטלנית שהמדינה לא מוכנה לה, מדווחת בכל דיון עם אנשי מקצוע ודוחות מבקר המדינה מעל לעשור. הדרך היחידה להיערך לאירוע כזה היא באמצעות הסרת חסמים שמונעים התחדשות עירונית בכלל ובפריפריה בפרט. הממשלה הקודמת החליטה על ביטול תמ"א 38, שהיא כעת האופציה הישימה המרכזית לביצוע המוני של הגנה על בתים מרעידת אדמה. לכן הממשלה הנוכחית חייבת להאריך את תמ"א 38 ולכלול את התוכנית שהצענו בהליכי חקיקה, ובראשם בחוק התקציב הקרוב. מדובר בהצלת חיים".
"הממשלה הייתה צריכה לקבל החלטה להקדיש תקציב של מאות מיליוני שקלים מדי שנה בחיזוק המבנים", מוסיף יוסי בר דוד, יו"ר משותף בוועדת התחדשות עירונית בארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז ומנכ"ל ובעלי Ybdi Group. לדבריו, "המפתח הכלכלי והרגולטורי נמצא בידיה. חקיקה תומכת יזמות בהתחדשות עירונית ורגולציה מעודדת ברשויות המקומיות היא הפתרון הנכון והמיידי. ככל שזה יקרה, ניתן יהיה לבנות דירה חדשה עם ממ"ד, מחוזקת בפני רעידות אדמה, בתוך 24 חודשים מיום פינוי הדיירים בפרויקט התחדשות עירונית מסוג הריסה ובנייה מחדש - כולל תכנון, בנייה ואכלוס, וזאת בתנאי שהרשויות המקומיות ירתמו להוצאת היתר בנייה להתחדשות עירונית בתוך 90 ימים".
איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת אזורים, מסביר כי "פרויקטים רבים של פינוי בינוי בפריפריה נתקלים בבעיית המכפילים (היחס בין מספר הדירות המתוכננות לעומת אלה הקיימות – ה.צ), בין השאר כי ערכי הקרקע נמוכים ביחס למרכז. כדי שפרויקט התחדשות עירונית יהיה כלכלי, יש צורך במכפילים שיאפשרו ליזם לממן את כל ההוצאות הכרוכות בהוצאתו לפועל של הפרויקט, דבר שלא תמיד ניתן ליישם בתא השטח של הפרויקט. אחד הפתרונות לכך הוא הקצאת קרקע משלימה, אשר מאפשרת ליזם לקבל יחידות דיור נוספות ושבאמצעותן ניתן לגשר על הפער הכלכלי שתא השטח המקורי מוגבל בו".
עם זאת, מודה טישל כי "יישום מתן קרקע משלימה מחייב את הירתמותם של גורמים רבים, בהם היזם, הרשות המקומית, מנהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) – דבר שהוביל לכך שמרבית הפרויקטים שחייבו קרקע משלימה לא התקדמו. במסגרת ניהול הסיכונים שמנהלת המדינה עבור אזרחיה ותושביה, פתרון אפשרי למימון קרקע משלימה יכול לבוא באמצעות מימון ביניים על ידי המדינה, שיוחזר בהמשך מהכנסות המיסים, המע"מ והארנונה לאחר שיושלם הפרויקט".
ניב רום, מנכ"ל כנען התחדשות עירונית, מחזק את הדברים וסבור שהבעיה בקידום פרויקטים של מיגון מבנים נעוצה לא רק בממשלה אלא גם בשלטון המקומי: "לא מעט רשויות מקומיות, שאמורות לדאוג לביטחון התושבים, תוקעות את קידום הליכי התכנון לפרויקטים של פינוי בינוי עבור אוכלוסייה שזועקת כבר שנים לשינוי המצב. לממשלה החדשה יש הזדמנות לבצע רפורמה מהותית ואמיצה בתחום, בין היתר באמצעות שינוי במעמדם של גורמי התכנון המקומי כדי לקדם במהירות הליכי התחדשות ולפעול ממניעים מקצועיים בלבד".
רפי צרפתי, מנכ"ל משותף בצרפתי צבי ובניו, אומר כי "כל הבניינים שנבנו לפני שנות ה-80 של המאה הקודמת ואין להם תקן לרעידות אדמה נמצאים בסכנה גדולה. בנוסף, הוא מרחיב כי "יש שלושה גורמים משמעותיים שמהווים חסם להתחדשות עירונית מהירה: הרשויות המקומיות, משרד הבינוי והשיכון שעוסק בביטול תמ"א 38 ללא תוכנית חלופית ודיירים שמעכבים פרויקטים כי הם מנסים למקסם את התמורות שיקבלו. כל אלה מובילים לכאוס גדול, גרירת רגליים וזמן רב עד שפרויקט יוצא לפועל. כבר קרה שבחלק מהפרויקטים שאנחנו מקדמים קיבלו צו מבנה מסוכן, שכן מדובר בבניינים ישנים מתפוררים ומסוכנים, שבמקרה של רעידת אדמה יהפכו למלכודת מוות".
רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה התחדשות עירוניתצילום: ענבל מרמרירונית אשד לוי, מנכ"לית חברת אפריקה התחדשות עירונית, מסכימה עם הטענה שהכוח לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית נמצא גם אצל הדיירים עצמם: "כדי לממש פרויקטים כאלה מהר ככל הניתן, צריך להסיר חסמים ולקצר את הליכי הבירוקרטיה שעומדים בדרך, ובמרכזם הליכי הרישוי הארוכים. העיכובים הרגולטוריים הסבוכים עלולים לסכן חיים, אבל גם בידי הדיירים יש כוח שיכול לחסוך זמן משמעותי – אם יאחדו את השורות וישתפו פעולה לקידום הפרויקט בבניין שלהם".
גיא נני, המהנדס הראשי של החברות פוליביד ואייקונקס, המייצרות תבניות בנייה לשיטת ICF, טוען כי כי דרך התמודדות נוספת עם רעידות אדמה היא מעבר לשיטת בנייה זו הנחשבת לעמידה בפני רעידות אדמה. "ביפן ובמדינות המועדות לרעידות אדמה באירופה – בעיקר בצפון איטליה וצרפת - הבינו שיש שיטות בנייה חדשניות, כמו ICF, שיודעות להתמודד עם רעידות אדמה", הוא אומר. "בניינים בני 2-8 קומות נבנו בשיטה הקונבנציונלית: שלד של עמודים וקורות מבטון, וביניהם בלוקים מסוגים שונים. מטבע הדברים, הם פחות חזקים מבניינים הבנויים מבטון מלא, כי רק חדר המדרגות והממ"דים שם עטופים בטון. במקרה שעוברים ל-ICF, כל הבניין הופך לממ"ד אחד גדול".
נני מסביר כי "שיטת ICF הומצאה לפני כ-30 שנה על ידי המהנדס ההולנדי הנק מנסן. בבסיסה תבניות מפוליסטרן מוקצף – קלות מאוד – שמיוצרות במפעל ומשונעות לאתר הבנייה. שם בונים אותן אחת על השנייה, כמו לגו, מרכיבים בתוכן מוטת פלדה ויוצקים לתוכן בטון מזוין. בסיום היציקה לא מסירים את תבניות ה-ICF, וכך הן יוצרות גם בידוד פנימי וחיצוני אקוסטי וטרמי מצוין. התוצאה היא קיר בטון ללא סדקים וללא חרכים (פרט לחלונות ולדלתות)".
