בית המשפט למשפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה שבן 63 זכאי לרשת חלק מהעיזבון של מי שהיה בעלה של אימו וגידל אותו מילדות, אף שמעולם לא אימץ אותו באופן רשמי. אחת מבנותיו הביולוגיות של המנוח התנגדה לכך, אבל השופטת נאוה גדיש קבעה שבהתאם לנוהג באותה תקופה – הרי שאפשר לקבוע שהאב אימץ אותו.
התובע נולד בפולין ב-1961 כשזהות אביו הביולוגי לא ידועה. הוא עלה לישראל עם אימו, שהתחתנה בארץ ב-1967 והביאה לעולם שלושה ילדים נוספים. אחרי מותה נשאר בנה הבכור, שהיה אז חייל, לגור עם המשפחה.
אחרי מות האב ב-2019 התעוררה מחלוקת לעניין זכאות הבן החורג לרשת אותו. שניים מהילדים הביולוגים הסכימו שיש לחלק את העיזבון לארבעה ולכלול את אחיהם החורג, ואילו השלישית התנגדה וטענה שיש לחלק את הרכוש רק בין השלושה.
את התביעה הגיש הבן החורג יחד עם שניים מאחיו, והם ביקשו להצהיר שהבן אומץ כדין - מה שמבסס את זכותו לרשת. לדבריהם, בין המנוח לבין הבן החורג היו יחסי אב-בן לכל דבר ועניין. הם צירפו תמונות רבות שמהן עלה הקשר המשפחתי האמיץ בין השניים, כולל תיעוד של האב מלוווה את הבן לחופו וחותם על הכתובה.
הם ציינו כי בשנות ה-60 של המאה הקודמת, הליך אימוץ התבצע על ידי הוספת שם המשפחה של ההורה הלא ביולוגי לשמו של הילד החורג, כפי שנעשה במקרה זה, ודי בכך כדי לקבוע שהוא אומץ כדין.
עו"ד ארתור גורביץמנגד התעקשה האחות שהאח החורג לא היה חלק מהמשפחה, שהוא לא גדל איתה ועם אחיה וכי האב לא ראה בו כבנו. היא הוסיפה כי טיב הקשר כלל לא רלוונטי שכן הבן לא אומץ רשמית, כך שהוא לא זכאי לרשת אותו.
השופטת נאוה גדיש הבהירה שההתייחסות בחוק הירושה לזכות לרשת היא לילדים ביולוגיים ולכאלה שאומצו כדין. היא ציינה כי השתכנעה שאכן היה במקרה זה אימוץ בפועל של התובע על ידי המנוח, ושמהמסמכים והתמונות שהוצגו במשפט עולה במפורש שהאב ראה בתובע בן לכל דבר ועניין.
היא הוסיפה כי לפי הפסיקה לא די באימוץ בפועל כדי להקנות זכויות ירושה. עם זאת, מתיקו האישי של התובע במשרד הפנים עולה כי ההורים המנוחים ביקשו לפעול כדי שהוא ייחשב כבנו של האב, ומשרד הפנים הנחה אותם להוסיף לשמו של הילד את שם המשפחה כדי שהאימוץ ייכנס לתוקף. "יש לראות בפעולה זו משום אימוץ כדין, כפי שהיה באותה עת", כתבה.
יתר על כן, ברישומי משרד הפנים נכתב שמו של המנוח כאביו של התובע. לפיכך קבעה השופטת שהמנוח אימץ את התובע באימוץ כדין. האחות הנתבעת חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד אור גל-און, עו"ד עפרי קידר
• ב"כ הבת: עו"ד רונן ליבוביץ, עו"ד מילי שמרון
• ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז תל אביב
• עו"ד ארתור גורביץ עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
