השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר אתמול (ג') לבקשה שהגיש הנאמן לנכסי מייק בן ארי, החשוד בהונאת משקיעים, והורה להוציא צו איסור דיספוזיציה ביחס לנכסיה של גרושתו של החשוד, ורד כלש בן ארי. משמעות הצו היא שורד לא תוכל לבצע פעילות או העברה בנכסיה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השופט קבע כי "על מנת לאפשר לנאמן להתחקות אחר מלוא רכושה של ורד כלש בן ארי והאופן שבו זה הגיע לידיה, יש גם מקום להורות למשיבה (ורד - ל.ד) למסור לנאמן תצהיר מפורט ביחס לכלל נכסיה, לרבות מקורות המימון שלהם, תוך 15 יום. צו איסור הדיספוזיציה הארעי יהפוך לצו זמני ויעמוד בשלב זה בעינו למשך 90 יום מן המועד בו תתייצב המשיבה לחקירה נוספת אצל הנאמן".
ורד היא גרושתו של בן ארי מאז שנת 2008. בן ארי חשוד בהונאת משקיעים בהיקף של כ-550 מיליון שקל שבוצעה כביכול כלפי למעלה מ-700 משקיעים שאיבדו את כספי ההשקעה שלהם. כנגד בן ארי יש הליך פלילי וכן מתנהל נגדו הליך של פשיטת רגל במישור האזרחי במסגרתו מונה נאמן לנכסיו.
גרושתו של בן ארי: "אני קורבן"
החלטת בית המשפט ניתנה בהמשך לבקשה שהגיש הנאמן לנכסי בן ארי, עו"ד ליאור דגן, שטען כי לפי ממצאים ראשונים שגיבש מייק בן ארי העביר לגרושתו ורד במרוצת השנים סכומי עתק שלהערכתו מסתכמים בסך כולל של כ-25 מיליון שקל.
ורד טוענת מנגד, באמצעות עוה"ד עמית חרחס ויגאל קלדס, כי היא עצמה נמנית על קורבנותיו של מייק בן ארי. לדבריה, היא השקיעה סכום של כ-4.5 מיליון שקל בקרן בלו ריבר של החייב, כפי שכלל נושיו של החייב השקיעו כספים בקרן זו, מבלי שתהיה מודעת כלל לכך שהחייב מועל בכספים ואיננו משתמש בהם למטרה לשמה נמסרו לידיו. עוד טענה כי הכספים שקיבלה ממייק בן ארי במרוצת השנים היו תשואות על השקעותיה.
יתר על כן, טענה ורד כי לבקשת מייק בן ארי, היא אף נטלה הלוואות ושעבדה את דירתה וכספי ההלוואות הועברו למייק. הסכמתה לנהוג כך מעידה לדבריה לטענתה על תום ליבה, שכן לו היתה יודעת שעסקינן בנוכל, היא לא היתה ממשכנת את ביתה לצורך העברת כספיים למייק בן ארי.
השופט ברנר קבע בהחלטתו כי "נוכח העובדה כי מדובר בממצאים ראשוניים בלבד והחקירה נמצאת עדיין בעיצומה, לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלה האם המשיבה (ורד - ל.ד) היא בעצם קורבן נוסף מני קורבנות רבים של החייב, או שמא מדובר במי ששיתפה פעולה בהברחת רכוש.
"כך גם לא ניתן עדיין לשלול על הסף אפשרות עקרונית שגם מי שקיבל בתום לב כספים מהחייב, מבלי שיידע כי הכספים שהוא מקבל הם כספי מעילה שמקורם בקורבנות אחרים של החייב, עלול להידרש להשיבם לקופת ההליך, בשם עקרון השיוויון בין הנושים. מה שברור הוא שיש לאפשר לנאמן פרק זמן סביר נוסף כדי לגבש מסקנות וממצאים מבוססים יותר".
לבסוף, קבע השופט כי "באשר למאזן הנוחות, הרי שגם הוא נוטה לטובתו של הנאמן, משום שהמשיבה כלל לא טרחה להסביר במסגרת תצהירה, מדוע מכירת הדירה בהרצליה אכן דרושה לה למחייתה. המשיבה גם לא הסבירה ממה היא מתקיימת מאז בריחתו של החייב לחו"ל וכיצד היא מממנת את המשך מגוריה בדירת היוקרה ברמת אביב.
"לעומת זאת, ישנו חשש ממשי שבלא צו איסור דיספוזיציה על הנכסים, יקשה על הנאמן לגבות בעתיד כספים מן המשיבה, אם יתברר בהמשך שישנה עילה להטלת חיוב כספי עליה".
ורד כלש בן ארי בחרה שלא להגיב לידיעה.
