"האתגרים למשק הישראלי התחדדו. הנטל הביטחוני הכבד, שצפוי להיות מושת על הציבור בשל המלחמה, ידרוש משאבים ציבוריים לא מבוטלים והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים של ישראל מגדילה את עלויות המימון. לנוכח זאת על הממשלה לוודא שהתקציבים בשנים הקרובות יהיו מוכוונים לצרכים החשובים ביותר הניצבים בפני המשק. יתר על כן, חשוב לצמצם תקציבים שעלולים יהיו לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה ובמטרות ארוכות טווח נוספות".
את האזהרה הזאת מדגישים כלכלני בנק ישראל בדוח השנתי של הבנק המרכזי המתפרסם היום (ראשון) ושכולל סקירה נרחבת על המשק הישראלי לפני המלחמה ובמהלכה ומונה בעיקר את הפעולות הרבות והמיידיות שעל הממשלה יהיה לבצע אחריה, כדי לייצב את המשק הישראלי אחרי משבר המלחמה הקשה שנכפתה על ישראל בשבעה באוקטובר.
בבנק ישראל מדגישים את הצורך הדחוף לשוויון בנטל הביטחוני, תוך גיוס החרדים לצבא, כדי להפחית את המעמסה על שאר הציבור ולצמצם את הפגיעה הקשה במשק כתוצאה מהארכת השירות הסדיר ושירות המילואים. בנק ישראל מתריע באופן חד משמעי שיש לשלב לאלתר לימודי ליבה בישיבות, כדי שתלמידיהן יוכלו לרכוש מקצוע ולהשתלב בשוק העבודה. זאת, כאשר גם הנשים הערביות וגם הגברים החרדיים חייבים להשתלב בעבודה בישראל באחוזים גבוהים בהרבה.
בהקדמה לדוח, שהוגש היום (א') כחוק לממשלת ישראל, קובע נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כי "מלחמת 'חרבות ברזל' נתנה את אותותיה גם בכלכלת ישראל ויצרה הבחנה חדה בין ההתפתחויות במשק ובמדיניות הכלכלית בשלושה הרבעים הראשונים של שנת 2023 לאלו ברביע האחרון".
הנגיד מדגיש כי המשק הישראלי נכנס למלחמה עם תנאי בסיס כלכליים טובים. אולם, כבר בתקופה שלפני המלחמה הושפעו המשק והחברה הישראלית מההתפתחויות הקשורות לתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט. "השפעות אלו הורגשו בשווקים הפיננסיים, שם הן התבטאו בעיקר בהיחלשות השקל ובביצועי חסר של שוק ההון ביחס למדינות אחרות, וגם פורסמו אזהרות מאת גופים בינלאומיים וחברות דירוג האשראי מפני סיכונים ארוכי טווח שעלולים לעלות מתוך תהליכים אלו", קובע הנגיד בדוח.
פרופ' ירון מדגיש כי פגיעתה של המלחמה בכלכלה ניכרה במישורים רבים. הפגיעה ברביע האחרון של השנה הייתה קשה: "התוצר התכווץ, הצריכה הפרטית, ובייחוד ההשקעה, ירדו ירידה חדה והיצוא ירד בקצב מתון יותר. הפגיעה בענפי הבנייה והחקלאות, שסבלו ממחסור חמור בעובדים לא-ישראלים, וכן בענף התיירות, הייתה חמורה במיוחד. בסיכומה של השנה צמח התוצר ב-2% בלבד, משמע שהתוצר לנפש לא גדל כלל".
עוד מציין נגיד בנק ישראל כי הגירעון בתקציב המדינה האמיר ב-2023 ל-4.1 אחוזי תוצר, לעומת עודף קטן ב-2022. בהמשך השנה ההוצאות הגבוהות והאטת הפעילות בתקופת המלחמה גרמו לגידול עצום בגירעון ולעליית יחס החוב הציבורי לתוצר מ-60.5 אחוזי תוצר ל-61.9 אחוזי תוצר. הנגיד מציין כי טרם נפתרה בעיה קשה מאוד של המשק - המחסור הגדול בעובדים בענף הבנייה, בעיקר כתוצאה מהאיסור על העסקת עובדים פלסטינים מאז תחילת המלחמה לצד משך הזמן הרב שנדרש כבר להבאת עובדים זרים שיוכלו להחליף אותם.
הנגיד קובע, כי "בהסתכלות קדימה המשק ניצב בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהמלחמה, נוסף על אתגרים מבניים, הנוגעים לבעיות יסוד שלו, הקיימות מזה זמן". הנגיד קורא "להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים, שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כל ההשלכות על המשק".
אולם, הנגיד מזהיר גם כי אם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון, מעבר למה שכבר סוכם, היא חייבת לבנות מלווה בהתאמות תקציביות (קרי: קיצוצים בתקציבים אחרים – ג.ל.) "אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב הציבורי לתוצר לאורך זמן".
עוד מציין הנגיד ירון, בפנייתו לממשלת ישראל, כי "אתגרי היסוד של המשק מתבטאים בפריון עבודה נמוך ובמיומנויות בסיס נמוכות של הקבוצות החלשות באוכלוסייה, לעומת המקובל במדינות המפותחות, וכן בשיעורי עוני גבוה בהרבה מזה השורר בהן".
פרופ' ירון מדגיש את שיעורי התעסוקה "הנמוכים במיוחד" של גברים חרדים ונשים ערביות "והיעדר לימודי ליבה בבתי ספר במגזר החרדי, שמונע מגברים חרדים ידע הנחוץ להשתלבות בשוק העבודה".
עוד מציין הנגיד, כי נדרש שדרוג של ממש של היקף התשתיות במשק ושל איכותן, בייחוד תשתיות תחבורה להסעת המונים. "הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה מעצים את האתגרים הנוגעים להיקף התשתיות וכן לאספקת שירותים ציבוריים ובראשם חינוך איכותי".
ההתאוששות המאתגרת מהמלחמה
בדוח מוקדש פרק מיוחד וחשוב ביותר לאתגרים העומדים בפני המשק לאחר המלחמה, כאשר הבעיה העיקרית היא עלויות מתמשכות בשל מלחמה, שהיא אירוע ביטחוני בסדר גודל שונה לחלוטין מכל סבבי המלחמה הקודמים בשני העשורים האחרונים גם בצד הכלכלי.
כלכלני בנק ישראל מנתחים את המצב באופן מפורט מאוד ומציינים כי "המלחמה בעזה היא משבר ייחודי לישראל, ולכן השווקים הגלובליים פחות סבלניים לעלייה בחוב של ישראל מאשר בתקופת הקורונה, שבה כל המדינות נקטו במדיניות תקציבית מרחיבה מאוד, למשל בהתייחסות חברות דירוג האשראי להתפתחויות בישראל".
בנק ישראל מתריע במיוחד, כי "למשבר הנוכחי צפויות להיות השלכות מהותיות גם לטווח הבינוני-ארוך, מה שהופך את ההתאוששות למאתגרת יותר, בפרט על רקע השסע החברתי בישראל, בתקופה שקדמה למלחמה, והשלכותיו על היכולת לנהל מדיניות בראייה ארוכת טווח".
האיומים המרכזיים על כלכלת ישראל
בדוח בנק ישראל מציינים כלכלניו את ההשלכות המתמשכות בכלכלת ישראל, בעיקר על צד ההיצע, ומזהירים מהנזקים שעלולים להיגרם לכלכלת ישראל אם לא תהיה הקפדה בנושאים מהותיים:
•שינוי בתפיסת הביטחון, יביא לגידול משמעותי של תקציב הביטחון והתקציבים הנלווים אליו. חשוב יהיה לבחון את היקף ההגדלה של תקציב הביטחון באופן קבוע גם מול משמעויותיה האזרחיות והכלכליות, הזמניות והקבועות. תוספת הוצאה ביטחונית תחייב את הגדלת מקורות ההכנסה של הממשלה (קרי: העלאות מיסים – ג.ל.) או פגיעה בהוצאה האזרחית בישראל (קרי: קיצוצים בתקציב – ג.ל.), שהיא מלכתחילה נמוכה מאוד בהשוואה בין-לאומית. שני הדברים עלולים להעיב על פוטנציאל הצמיחה של המשק. עצירה של מיזמי תשתיות ציבוריים אזרחיים כרורה בפגיעה ארוכת טווח בפריון במשק. קיצוץ תוכנית החומש של המגזר הערבי יפגע בחינוך ובתשתיות בישובי החברה הערבית ובהכנסה הלאומית, הארכת השירות הסדיר מעכבת את היציאה של המשוחררים לעבודה והגדלת מספר ימי המילואים פוגעת גם היא בהציע העבודה במגזר העסקי.
•מציאת תחליפים הולמים לעובדים הפלסטינים, שמהווים כיום כשליש מהמועסקים בענף הבנייה בישראל, הזקוק לפתרון תחליפי הולם. בנק ישראל מתריע שנוכחות של עשרות אלפי עובדים זרים חדשים מצריכה משאבים מקומיים לפתרונות דיור ובריאות לעובדעם הללו ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. "לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלסטינית".
•הצורך לאפשר את חזרת התושבים באזורי העימות לבתיהם ולשקם את הבתים והתשתיות שנפגעו, תוך שדרוג השירותים. ככל שתהליך זה יוקדם, כך ייטב לתושבים וייקל עליהם יותר להשתלב בצורה טובה במקומות העבודה שבהם הועסקו לפני המלחמה.
•העלייה בצורכי כוח האדם של הצבא תכביד מאוד את הנטל שייפול על אלה המשרתים. הארכת השירות הצבאי של הפרט, בין בחובה ובין במילואים, תפגע בתפוקתו המשקית האזרחית ופגיעה זו מתעצמת במידה גוברת והולכת ככל שמשך השירות שלו מתארך. שירות מילואים ממושך יפגע גם בתעסוקת בנות ובני הזוג של המשרתים. לפיכך, מדגישים כלכלני בנק ישראל חד משמעית, "ככל שהגדלת נטל השירות תתחלק על פני מספר משרתים גדול יותר, מבין המיועדים לשירות ביטחון, כך תפחת הפגיעה הכלכלית בכל אחד מהם וכן הפגיעה המצרפית במשק".
בנק ישראל מבהיר היטב את עמדתו בנושא הנתון כעת המחלוקת גדולה במדינה, ואומר באופן ברור כי "הרחבת מעגל המשרתים בצבא - בכלל זה מקרב האוכלוסייה החרדית - במסגרת מתחוה מוסכם לגבי אופי התהליך, תאפשר אפוא לענות על צורכי הביטחון הגדלים, תוך מיתון הפגיעה במשרתים ובמשק". המדובר באמירה ברורה וחדה בנושא הטעון הזה, מצד בנק ישראל, הנחשב לגורם עצמאי ונייטרלי, הפועל אך ורק מתוך ראיה של טובת המשק הישראלי והמדינה.
