איך מתמודדים עם משבר הקורונה, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בטחיש אבו-עוואד, מהיישוב בוקעתא שברמת הגולן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: בסאם (41), סמאח (37).
הבית? פרטי צמוד קרקע על שטח של המשפחה. גרים בו חמש שנים. עלות הבנייה: 400 אלף שקל. בסאם: "ככה זה עולה פה. אצלכם זה עולה יותר כי יודעים שיש לכם כסף".
בוקעתא? סמאח: "גרנו בשכירות ברמת-גן, אבל כשהתחילה הקורונה הבנו שאין טעם לשלם שכירות כי אין עבודה ואין כלום, אז חזרנו לכאן וכבר נשארנו בבוקעתא. עכשיו אני מתחילה לרהט ולהכניס דברים, אבל הסלון יישאר ככה, מזרנים על הרצפה. ככה זה בבתים הדרוזיים. זה נוח לשבת, נעים ובריא".
איך הכרתם? בסאם: "הכרתי אותה בתל-חי. היא למדה שם ולקחתי אותה טרמפ". סמאח: "הוא רצה להתחיל איתי ואמרתי לו 'לא'. כשהוא הוריד אותי הוא אמר, 'אני אתקשר אלייך בשמונה בערב, ואם זה מתאים לך - סבבה'. התחלנו לדבר. לא שיניתי את שם המשפחה אחרי החתונה, כי יש לי דעות וזהות משלי. התחתנתי בגיל 32, אז בגלל שהתחתנתי ביום אחד אני הופכת לאישה אחרת? לא הרגשתי עם זה נוח והחלטתי להשאיר את שם המשפחה שלי ולהוסיף את השם של בעלי".
מה אתם עושים? בסאם: "אני עובד בענף הבנייה במנופים בחברת עומר הנדסה. אני כבר 18 שנים איתם. אני כל השבוע במרכז, שוכרים לי דירה בפתח-תקווה וחוזר בסופי שבוע לרמת הגולן. זו העבודה, אין הרבה ברירות".
סמאח: "אני מעצבת תכשיטים ויורדת הרבה למרכז, יש לי שם לקוחות, אז כשאני שם אני איתו. התכנון שלנו הוא לבנות את החיים שלנו כאן, כי אנחנו מחוברים למשפחות שלנו. אני אוהבת את הכפר כי החיים שקטים, אנשים אוהבים אחד את השני ועוזרים. אבל מה שחסר לי כאן יש לי שם, כי פה אין לקוחות לדברים שאני עושה. קשה לי לבחור, כי אני אוהבת את העיר. למדתי שם ויש לי חברים שם. העובדה שאני דרוזית אף פעם לא שינתה לי. אנחנו לא מסתכלים על דרוזים, נוצרים או יהודים אלא על בני אדם, ונותנים כבוד לכולם".
עיצוב תכשיטים? סמאח: "למדתי צורפות בתל-חי בגיל 19. לא כל הבנות הולכות ללמוד, אבל מאוד רציתי ובגלל שזה קרוב יחסית הרשו לי. אחרי תל-חי נרשמתי לשנקר ועשיתי תואר ראשון ושני. גרתי עם חברה עד שהתחתנו. אני אוהבת לעבוד עם הידיים וליצור. ההשראה שלי מגיעה מהחיים שלי, והכל סביב הזהות שלי".
הזהות הדרוזית בגולן? סמאח: "קשה לי להגדיר אם אני יותר סורית או יותר ישראלית. אני תקועה בין לבין. יש לנו תעודת זהות כחולה, אבל אין לנו אזרחות, כי ב-1981, כשסיפחו את הגולן, אנשי הדת שלנו סירבו לקבל אזרחות. אני עושה תכשיטים שמדברים על הכאב הזה, על המצב הזה של בין לבין. אנחנו חיים כאן חיים טובים ואוהבים את ישראל, אבל אני לא יכולה להגיד שאני ישראלית לגמרי ואני לא סורית לגמרי".
בסאם: "נולדנו פה, אבל אנחנו לא יכולים להתנתק מהעם שלנו לגמרי. אמא שלי נולדה בסוריה, וכשהיא רואה מה קורה שם היא בוכה. אנחנו מכבדים את סוריה ומכבדים את ישראל. זה לא פשוט לאף אחד, בטח למבוגרים שחיו שם, ואי-אפשר להגיד להם תשכחו הכל".
התכשיטים? סמאח: "הערך של להיות בין לבין הוא דבר בפני עצמו, ובעל זכות קיום. התכשיטים מספרים את סיפורה של האישה הדרוזית שחייה מתחלקים בין זהותה הסורית השורשית לבין היותה חלק לא נטוע במדינת ישראל לאחר כיבוש 67'. אלה השאלות שמלוות אותי מאז שאני מכירה את עצמי. האם אני יותר סורית או יותר ישראלית? האם אני מי שאני בלי אחת מהשתיים? הבחירה רק באחד הצדדים היא בלתי אפשרית, ובכל בחירה יש כאב כלשהו, ביטול עצמי ומוות חלקי. אני עומדת משני צידי הגדר, הזהות החצויה שלי מכילה את שני הצדדים, ויש לה קיום רק בעמק הביניים הזה. אני חיה במרווח – אני לא כאן ולא שם, וגם כאן וגם שם".
התכשיטים פרובוקטיביים, זה מצריך אומץ. סמאח: "עברתי כבר את שלב הפחד. אני לא רוצה לשתוק ומרגישה שצריך לדבר על הדברים האלה כמו זהות, או מעמד האישה בחברה הדרוזית, ולמזלי בסאם תמך בי ועזר לי מאוד". בסאם: "ללמוד ולהתקדם זה טוב. להתפרנס בכבוד זה טוב. המשפחה שלי לא מתערבת בדברים האלה, כי זה עניין שלי. היא צריכה להגיד את האמת, ולא לחשוב מה אומרים עליה".
איפה אפשר למצוא את התכשיטים? סמאח: "אלה תכשיטים שהם יותר קונספט, ואני מציגה אותם בתערוכות, אבל אני עושה כמובן גם תכשיטים יותר פרקטיים לנשים ומוכרת לפי הזמנה דרך חשבון האינסטגרם שלי, samah.bat".
מינוס? סמאח: "אנחנו חיים ממה שיש. אין לנו חובות, אבל כמו לכולם יש הלוואות".
הייתם רוצים לבקר בסוריה? סמאח: "מאוד". בסאם: "יש לנו עדיין משפחה שם וזה קשה". סמאח: "היום מתקשרים דרך הוואטסאפ".
חופשה אחרונה? סמאח: "השכרנו וילה בנהריה יחד עם אחותי ובעלה. היה כיף".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
