לזה לא ציפה איש. היום שאחרי חגי תשרי יתחיל מחר (ראשון) בשיבושים רבים בשוק העבודה, היעדרות אלפי עובדים ממקום עבודתם ונזק גדול נוסף ולא צפוי למשק. בין השאר צפוי גידול משמעותי בתקציב הביטחון, הן לצרכי מימון גיוס מילואים והן בשל שימוש בתחמושת ובאמצעים צבאיים יקרים.
בשל האירועים, קיים חשש במערכת הכלכלית שהמסחר בבורסה יפתח מחר בבוקר בירידות שערים וביום שני השקל יפחת עוד מול הדולר, האירו והמטבעות הזרים האחרים. ייקור נוסף של היבוא לארץ יחייב כנראה את הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להעלות את הריבית ברבע אחוז ל-5% ב-23 בחודש.
אם הלחימה תימשך מעבר לימים ספורים צפויה גם פגיעה נוספת בצמיחה, שלפי שעה צפויה להיות השנה כנראה פחות מ-3% לעומת 6%-8% בשנתיים הקודמות. בנוסף, אירועים מלחמתיים משמעותיים עלולים להעלות את הסיכוי להורדת תחזית דירוג האשראי על ידי חברת מודיס ביום שישי הקרוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
עוד לפני המתקפה שהתרחשה היום (שבת), השבועות הקרובים בכלכלה היו צפויים להיות צפופים ומכריעים. בין השאר יתבררו גובה הגירעון העדכני בתקציב המדינה, שיעור האינפלציה, מחירי הדירות ושכר הדירה, גובה הריבית במשק וצפוי גם פרסום דוח חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס למדינת ישראל. בנוסף, אחת משאלות המפתח תהיה האם יהיה לישראל נגיד בנק מרכזי חדש או שמא ברגע האחרון יחליט ראש הממשלה שזאת לא העת להדיח נגיד ויאריך את כהונתו לקדנציה שנייה. ynet עושה סדר במגוון האירועים הצפויים שישפיעו על הכיס של כולנו.
הגירעון יגדל עוד?
ב-12 בחודש יפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, את נתוני תקציב המדינה לחודש ספטמבר שיכללו את גובה הגירעון המעודכן ב-12 החודשים האחרונים ביחס לתוצר, שעומד כעת כבר על 1.1%. אירועי הסלמה קיצוניים או מלחמה כוללת של ממש מעמיקים בדרך כלל במידה מסוימת את הגירעון, שגם ככה כאמור עמוק יותר מהתחזיות הקודמות.
כפי שפרסמנו השבוע, באוצר העריכו עוד לפני ההסלמה כי לא יהיה מנוס מביצוע קיצוץ משמעותי של מיליארדי שקלים בתקציב המדינה כבר בחודשים הקרובים, בשל ירידה משמעותית מתמשכת בהכנסות המדינה ממיסים וגידול מעבר לצפוי של הוצאות הממשלה, שאמור להימשך.
בעוד שבועות אחדים יעודכנו תחזיות הנומרטור של האוצר, ומנתונים שנודעו ל-ynet עולה כי על פי הדיונים האחרונים, ובטרם גיבוש התחזית הסופית, הגירעון בתקציב על פי התחזית החדשה ינוע בין 2% ל-2.2%, שהם סביב 35-40 מיליארד שקל, לעומת 20.6 מיליארד שקל כפי שהעריכו באוצר בחוק התקציב.
הדוח שיבשר על עתיד עגום?
למחרת, ביום שישי בלילה, תפרסם חברת דירוג האשראי הבינלאומית הנחשבת מודי'ס את הדוח שלה על כלכלת ישראל. לפי שעה עדיין קיימת השאלה האם החברה תוריד את הדירוג, אולם ההערכות שלפני המתקפה של שבת היו שהיא תמנע מכך בשלב זה. עם זאת, גוברים הסיכויים למהלך משמעותי נוסף של הורדת תחזית הדירוג.
מודי'ס היא היחידה שהורידה כבר את תחזית דירוג החוב של מדינת ישראל מחיובית ליציבה באמצע חודש אפריל השנה, וכבר אז הזהירה מהשלכות הרפורמה המשפטית. גורמים שנועדו עם כלכלני החברה בחודש האחרון התרשמו כי במודי'ס עלולים להוריד שוב את התחזית ב-13 באוקטובר הקרוב מיציבה לשלילית, או לפחות להזהיר מכוונה כזאת ב-2024.
כלכלני חברת מודי'ס קיימו בספטמבר שורת פגישות עם בכירי המשק בישראל וגילו עניין מיוחד במספר נושאים עיקריים: המצב המתדרדר בהייטק, משיכת כספים מהבנקים, אי שילוב מספיק של המגזרים החרדי והערבי בשוק העבודה וההיחלשות הרבה של השקל.
האינפלציה ומחירי הדירות
ב-15 בחודש תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ועל פי התחזיות שיעור האינפלציה השנתי יעלה עוד, מעבר לשיעור השנתי הנוכחי של 4.1% שנקבע בספטמבר. התחזיות נכון לעכשיו למדד ספטמבר הן לעלייה של 0.4%, מה שיביא את האינפלציה השנתית ל-4.3%.
המדד עלה בחודש אוגוסט 2023 ב-0.5%, מעל התחזיות, שהיו בין 0.3% ל-0.4%. סעיף שכר דירה ללא שכירות ציבורית עלה ב-0.7%. יצוין כי בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 3.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 8.4%.
באותו היום תפרסם הלמ"ס גם את מחירי הדירות שירדו לאחרונה בשל הקיפאון שנוצר בשוק הנדל"ן בשל עליית הריבית על המשכנתאות. בחודש שעבר קצב התייקרות הדירות השנתי ירד ל-3.2%. מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים יוני-יולי 2023 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני 2023, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.1%.
הריבית תעלה שוב?
ב-23 בחודש יפרסם בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, את גובה הריבית הבסיסית במשק והחשש הוא שהיא תעלה בעוד רבע אחוז, בשל האינפלציה הגבוהה, לשיעור שנתי של 5% שהם 6.5% ריבית פריים.
כלכלנים בבנקים ובבתי ההשקעות לא מוציאים מכלל אפשרות שכמו שבוצעו כבר בארה"ב יהיו בישראל אפילו שתי העלאות ריבית עד סוף שנת 2023 - ההערכה שעשויה להתחזק בעקבות שרשרת האירועים הכלכליים שצפויים בעקבות המלחמה.
הסיבה: מאחר שמדד ספטמבר אשתקד עלה רק ב-0.2% וההתייקרויות בחודש הנוכחי גבוהות בהרבה על פי ההערכות, ומאחר שמחיר הנפט בעולם מזנק כעת וחומרי גלם שוב מתייקרים - האינפלציה עלולה לעלות עוד.
אם נוסיף לזה את המצב הביטחוני, מצב הרוח הרע במשק, נוכח אי הוודאות סביב חקיקת המהפכה המשפטית, וצפי להתגברות הקרע בעם חלילה על רקע פסיקת בג"ץ בנושא ביטול עילת הסבירות - ייתכן שאת שנת 2023 נסיים עם ריבית פריים של 6.5% עד 6.75%, מצב שיקשה על עשרות אלפי נוטלי משכנתאות לעמוד בהחזרים החודשיים של הלוואותיהם.
בחירתו של הנגיד
מיד אחרי החגים צפויה גם החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגיד בנק ישראל ירון האם כהונתו תוארך בחודש דצמבר לקדנציה שנייה בת חמש שנים.
נתניהו נפגש עם ירון לפני כחודש בנוגע להמשך כהונתו, והשניים סיכמו כי יקבלו החלטה בנושא בסוף חגי תשרי. פגישה נוספת בין השניים נקבעה ב-15 באוקטובר.
מבנק ישראל נמסר לאחר הפגישה כי "הנגיד ירון חזר וביקש מראש הממשלה, ערב ראש השנה, להוביל להסכמה ציבורית רחבה כדי לשמור על, ואף לקדם, את עוצמות הכלכלה".
בחודש שעבר, אחרי ההודעה כי הריבית במשק תישאר 4.75%, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון התראיין ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, והבהיר על רקע הפרסומים וההערכות שרה"מ בנימין נתניהו לא יציע לו להאריך את כהונתו בתפקיד שמסתיימת בדצמבר: "אני מתכוון להקדיש את החגים להחלטה על המשך דרכי. יש עדיין מספר רב של אתגרים וכמובן גם את השינויים החוקתיים ברקע, אך בתחום שלנו של האינפלציה ויוקר המחייה - המלאכה לא תמה".
לפי מקורבים לראש הממשלה, אם ירון יגיד שהוא מעוניין להמשיך לכהונה שנייה, נתניהו ישקול את העניין. אם ירון יגיד שהוא לא מעוניין - נתניהו יתחיל לקדם את מינויו של הכלכלן פרופ' אפרים (אפי) בנמלך, שהגיע לישראל בספטמבר כדי להפגש עם מקורבים לראש הממשלה והסכים לקבל את המינוי אם אכן יוצע לו רשמית.
עוד העברות כספים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים
לקראת סוף החודש מתוכננות עוד העברות תקציביות שיביא משרד האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת, שתחל את מושב החורף, ולדברי גורמים במפלגות החרדיות צפויה עוד העברת כספים שטרם בוצעה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
במהלך חודש ספטמבר בוצעו העברות של מאות מיליוני שקלים למוסדות ולגופים חרדיים שאושרו על ידי הממשלה במסגרת הכבפים הקואליציוניים, לצד קיצוץ בתקציבי רווחה, בריאות ועוד - מה שהרתיח את חברי האופוזיציה, שאף פנו לשר האוצר ליועצת המשפטית לממשלה בטענה שמדובר בהעברות ללא גיבוי תקציבי שאושרו באופן לא תקין.
השקל ימשיך להיחלש מול הדולר?
הדולר הגיע השבוע לשיאים חדשים - לא רק מול השקל כפי שהתרגלנו לשמוע בחודשים האחרונים, אלא מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם, ונראה כי המגמה יכולה להימשך גם בשבועות הקרובים, בעיקר לאור האירועים הביטחוניים כאמור. נועם שפלטר, מומחה בנושאי כלכלה מאקרו, יוקר המחיה ומרצה במכללה האקדמית ת"א-יפו, הסביר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "הדולר מגיע לשיאים של שנים, ושער של ארבעה שקלים הוא כבר לא מילה גסה".
שפלטר הסביר כי "בארה"ב השבוע פרסמו בשורה מצוינת שלמעשה יצרה גם בשורה גרועה לשוק האמריקני. פורסמו נתוני המשרות החדשות שנפתחו בחודש אוגוסט, ומספרן חצה את ה-9.6 מיליון משרות חדשות. התחזיות היו ל-8.8 מיליון, כלומר מדובר פה על ניפוץ של הציפיות שמראה על דבר אחד בלבד - שהכלכלה האמריקנית חזקה הרבה מעבר לציפיות.
"בנוסף, גם השכר הממוצע עולה. הנתונים האלה מאוד מהותיים, כי מצד אחד זו בשורה טובה שהכלכלה חזקה וצומחת והכול טוב. מצד שני זו בשורה רעה, כי זה אומר שהאינפלציה תימשך - זה אומר שעוד אנשים יקבלו משכורות, עוד אנשים יבזבזו כסף, וזה אומר שהכלכלה מצליחה לעמוד בריבית הגבוהה. לכולם היה ברור שתהיה עוד העלאת ריבית לפחות עד סוף שנה, אבל להערכתי, הולכות להיות עוד שתי העלאות ריבית לפחות עד סוף שנה, מה שאומר שהמצב הולך להיות גרוע יותר לפני שהוא יהיה טוב יותר. כי כשאנחנו מסתכלים על ההשפעות של הטווח הקצר, העלאת ריבית היא מצוינת לריסון האינפלציה. לטווח הארוך קצת פחות. זו אחת הסיבות העיקריות להתחזקות של הדולר".
פורסם לראשונה: 08:21, 06.10.23
