ימים ספורים לאחר שבנק ישראל מיתן את תחזיותיו לשנה החדשה, עשתה כך גם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, שצופה כעת כי הצמיחה בישראל תגיע השנה ל-4.9%, ובשנת 2023 רק ל-3.5%. זאת לאחר שעם התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה, שיעור הצמיחה זינק ברבעון האחרון של 2021 לשיא מזה שנים - 8.2% - אך ברבעון הראשון של 2022 הצמיחה הייתה שלילית בשיעור ניכר של 1.9%, בצמוד להתפשטות זן האומיקרון.
גרינברג ציינה במיוחד את הירידה באבטלה בישראל, יותר ממדינות רבות בעולם, כאשר שיעורה צנח כבר עד ל-3.5% בחודש מאי, ושוק העבודה חזר לרמות תעסוקה דומות לאלה שנרשמו טרום משבר הקורונה.
תחזית הכנסות המדינה העדכנית של אגף הכלכלנית הראשית באוצר - הכוללת בעיקר הכנסות ממסים והכנסות אחרות - לשנת 2022, בהתבסס על תמונת המאקרו וכן על ההכנסות ממסים שהתקבלו במהלך 2021 ובמחצית הראשונה של 2022 - עומדת על 456.6 מיליארד שקל, 45.5 מיליארד שקל מעל התחזית שפורסמה באוקטובר 2021, וכ-35 מיליארד שקל מעל תוספת ההכנסות לתחזית שהוצגה לממשלה בסמוך לגביית המסים בינואר 2022.
עוד ציינה הכלכלנית הראשית כי המשק הישראלי הושפע ממדיניות של ריבית נמוכה ושל הגדלה תקציבית מצד הממשלה, מה שהמריץ את הביקושים המקומיים וסייע ליציאה מהירה ממשבר הקורונה. יחד עם זאת, מובעת דאגה בדוח מכך שהאינפלציה במשק חצתה את הגבול העליון של טווח היעד של בנק ישראל (1% עד 3%) בתחילת השנה והגיעה לרמה של 4.1% במאי. עדיין, האינפלציה הזאת, מציינת גרינברג, נמוכה מממוצע ה-OECD.
בדוח מודגש כי בעקבות מגפת הקורונה הכלכלה העולמית חוותה ב-2020 את ההתכווצות החדה ביותר מזה מספר עשורים, ולאחר מכן ב-2021 השתפרה באופן ניכר הסביבה המאקרו כלכלית. בפברואר 2022 פרצה המלחמה באוקראינה, ובתגובה הוטלו על רוסיה סנקציות כבדות מצד המערב והמלחמה היא שהביאה ברחבי העולם לעליות מחירים ניכרות, ובעקבותיה עודכנה כלפי מטה תחזית הצמיחה העולמית של קרן המטבע הבינלאומית וארגון ה-OECD.
לכן, מדגישה גרינברג, על מנת לא להיכנס לסחרור אינפלציוני, ועל רקע שוק עבודה הדוק, הבנקים המרכזיים - כולל בנק ישראל - החלו להעלות את הריבית. האירועים הללו, ובפרט עליות הריבית, גרמו לירידות נרחבות בשוקי ההון.
על רקע ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם במחצית הראשונה של השנה, הועלתה תחזית האינפלציה של אגף הכלכלנית הראשית באוצר לשנת 2022 ל-4.2%, אך הכלכלנית צופה גם שכבר במהלך 2023 קצב האינפלציה יתמתן מאוד ויעמוד על קצה הרף העליון של היעד - 3%. הדוח מציין כי האינפלציה כעת בעולם גבוהה בהרבה מאשר בישראל: 16% בצ'כיה, 9.1% באנגליה, 8.6% בארה"ב, 8.1% בגוש האירו, 7.9% בגרמניה, ו-5.4% בדרום קוריאה.
הכלכלנית הראשית מעריכה כי למרות המשבר בהייטק, הענף ימשיך להוביל את הייצוא הישראלי ואת הצמיחה במשק תוביל הצריכה הפרטית הגבוהה שתעלה השנה ב-6.4%, לאחר עלייה של 11.6% בשנת 2021.
