השוואת מחירים קלה יותר: אמזון חברה לרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן כדי לשפר את שקיפות המחירים ברשתות השיווק והפארם. בינתיים, לציבור לא תהיה נגישות למאגר, אך ברשות שוקלים נגישות כזאת בהמשך.
הפרויקט של הרשות ואמזון נקרא "פרויקט שקיפות המחירים" ומטרתו היא הקמת מערכת שתשמש מאגר נתונים שקוף ומתקדם של קובצי המחירים והמבצעים שהקמעונאים הגדולים מפרסמים, בכפוף לחובת שקיפות המחירים שבחוק המזון.
מטרת המערכת היא שיפור שקיפות הנתונים, שיפור זרימת המידע, אכיפה טובה יותר מול קמעונאים וספקים, יכולת יותר טובה לאגור ולנתח נתונים ומציאת הפרות אוטומטיות ברמת המוצר הבודד. המערכת גם תסייע לייצר תוצרים מחקריים שיבחנו שאלות של עליות מחיר לאורך זמן או בדיקת תוצאות של יבוא, ובניית מודלים מחקריים.
כיום הרשות מקבלת קבצי מחירים מכל רשתות השיווק הגדולות מדי שעה, אך נדרשת עבודה רבה לחלץ מידע מחקרי ופיקוחי מהקבצים. בנוסף הנתונים הנשלחים לעיתים שגויים. אמזון הקימה מאגר שיכיל בין היתר נתונים מדויקים, התראות על שגיאות מחירים, על עליות מחירים ועל איחור במשלוח. עד כה הרשות ערכה מחקרים מהקבצים הנשלחים על ידי הרשתות, או באמצעות סטורנקסט.
באוקטובר 2023 החל שלב הפיתוח של הפרויקט, שצפוי להסתיים בדצמבר. מטרת הפרויקט היא הקמת מערכת (Dedicated web crawlers) שתשמש מאגר נתונים שקוף ומתקדם של קובצי המחירים והמבצעים שהקמעונאים הגדולים מחויבים לפרסם.
הנתונים ייאספו אוטומטית על ידי המערכת ויישמרו בתשתיות של מסדי נתונים שנמצאים בענן. המידע שייאסף יטויב ויאוחסן באופן יעיל וחסכוני שהגישה אליו תתאפשר באמצעות מערכות שונות (ATHENA, SQL ו-Access).
הצרכנים ממעטים להשתמש באפליקציות כדי להשוות מחירים
לפי חוק קידום התחרות בענף המזון, על קמעונאי גדול (רשתות שמגלגלות מחזור מכירות גדול מ-250 מיליון שקל בשנה) מוטלת חובה לשלוח לאתר הרשות להגנת הצרכן קבצים של מחירי כל המוצרים שנמכרים בכל חנויותיו ואת מכלול המבצעים הקיימים בחנויותיו, כדי לאפשר לצרכן לגשת לנתונים בחינם, להשוות מחירים ולכלכל את צעדיו בצורה מושכלת טרם הקנייה.
הקבצים לא מאוד קריאים עבור צרכנים ולכן כיום פועלות בשוק שתי אפליקציות (ואתרים) להשוואת מחירים: CHP ופרייסז. בעבר פעלה בו גם מיי סופרמרקט. האפליקציות האלה מציגות את המידע באופן מונגש והן היו אמורות לשמש בעיקר צרכנים. בפועל, רוב מי שמשתמש בהן הם הקמעונאים כדי לתצפת על המתחרים, וכלי התקשורת כדי להשוות מחירי סלי מוצרים וקטגוריות מוצרים.
כיוון שהמידע חינמי על פי חוק, האפליקטורים לא מרוויחים כסף ממספר הצרכנים שמשתמשים באפליקציות שלהם, אלא מפרסומות וממכירת מידע ושירותי ניתוחי מידע לרשתות הקמעונאיות, שמצידן מצאו כך דרך לתאם מחירים. במקום להגיע לסניפי המתחרים ולבדוק מחירים, הן עושות זאת דרך האפליקציה, שעבור שירותי ה-BI בתשלום שלה יש אפשרויות להתראות שינויי מחיר וניתוחי מידע מתקדמים כמו השוואה בין תאריכים שונים, מחיר אפקטיבי ומחיר נפוץ למוצר.
עקב כך, המידע עדיין לא מספיק נגיש לציבור, או ליתר דיוק: הציבור לא מספיק משתמש במידע הזה כדי להשוות מחירים. כך למשל לאחרונה פורסם כי יש תוסף שמציג השוואת מחירים מול סופר-פארם. התוסף הזה עושה עבודה דומה לאפליקציות השוואות המחירים שפועלות כך כבר שנים, אך המודעות של הציבור אליהן נמוכה.
בעבר הרשות פרסמה תשדירים לעידוד שימוש באפליקציות, אבל רוב הציבור לא משתמש בהן באופן תדיר או בכלל כדי להשוות מחירים באזור שלו או בכל הארץ, לא יוצר בהן רשימת קניות (אופציה שקיימת בהן) ולא ממש בודק את עדכוני המחיר בהן.
ברשות בוחנים גישה למאגר הנתונים החדש עבור צרכנים, אך לא בשלב הראשון. הגישה כן תינתן לרווחת הרבה מאוד גופים, שיוכלו בתורם להגדיל את השימוש באפליקציות ואולי לייצר אפליקציות משלהם.
אולי יוקמו אפליקציות חדשות לצרכנים שיתבססו על המאגר החדש
הרשות, משרד הכלכלה ומטה ישראל דיגיטלית, ניסו להגדיל את מספר האפליקטורים כדי למשוך צרכנים להשתמש בהן. הם פרסמו קול קורא לתמיכה של עד 1.95 מיליון שקל לאפליקטור חדש שיציע חוויית משתמש טובה לצרכנים והקצו 5.85 מיליון שקל לפיתוח אפליקציות ואתרי אינטרנט חדשים להשוואות מחירים בתחום המזון והפארם. המיזם כשל משום שלא הוגשה שום הצעה.
בתחילת 2023, בעקבות כישלון המיזם, הגישה הרשות להגנת הצרכן לשר הכלכלה ניר ברקת הצעה אחרת להנגיש את השוואות המחירים לצרכנים - מודל הרמזור. על פי ההצעה, תפורסם לציבור מפה שבה מסומנים כל סניפי רשתות השיווק. כל סניף יסומן בצבע שמסמל את רמת המחירים בו - אדום לסניף יקר וירוק לסניף זול. רמות המחירים ייקבעו על פי מודל שהוגדר על ידי הרשות, שימדוד את מחירי סל המוצרים הנמכרים ביותר במשק מתוך סל המזון. צרכנים יוכלו להשוות כך בין הסניפים השונים שנמצאים בסביבתם. שר הכלכלה החליט לא לאמץ את המודל מכיוון שהסימון כללי מדי ולעיתים אף ידוע לצרכנים. למשל ברור לציבור שסניפים יקרים יותר בדרך כלל ממוקמים בתוך הערים. צרכנים שקונים בתוך הערים ישמחו לדעת איזה סניף מבין הסניפים העירוניים שבסביבתם זול יותר. כמו כן לעיתים הדירוג משתנה לפי מוצרים שבמבצע (צרכנים מחפשים לעיתים קרובות מבצעים על מוצרים שהם קונים דרך קבע).
כעת טוענים ברשות שאפליקטורים יוכלו להשתמש במאגר החדש שנבנה: אחד החסמים של הקול הקורא היה בניית מערכת עבור הנתונים. כעת, כשלרשות תהיה מערכת, עם יכולת יותר טובה לאגור ולנתח נתונים ולמצוא הפרות אוטומטיות ברמת התא הבודד. יאפשר אכיפה יותר טובה וישפר את זרימת המידע.
במקביל, למרות קשיי האכיפה, הרשות בכל זאת הצליחה לגלות שחלק מרשתות השיווק לא הצליחו לעמוד בחוק שקיפות המחירים: ב-2021 פורסם שהוטל על רשת רמי לוי שיווק השקמה קנס של 607 אלף שקל, על שופרסל יוטל קנס של 405 אלף שקל, קינג סטור תיקנס ב־337 אלף שקל ומחסני השוק תיקנס ב-324 אלף שקל. הרשתות שיווק נקנסו באותו נושא כבר ב-2019.
