בשיתוף "המקצוענים"
סוג הבסיס שמתחת לריצוף יכול להשפיע על התמודדות עם בעיות רטיבות, על נזקי טרמיטים לתשתיות הבית ועל עמידות הריצוף לאורך זמן. לכל אחת מהשיטות יש יתרונות ויש חסרונות. בכדי שלא תבחרו כלאחר יד, ריכזנו לכם את ההבדלים בין חול, סומסום למדה קלה - השיטות הנפוצות כיום בעולם הבנייה והשיפוצים.
מדה קלה: קלה ליישום ועמידה, אך יקרה יותר
בעלי מקצוע רבים ממליצים על מדה קלה בתור חומר בסיס לריצוף. מדה קלה הוא חומר יבש, גרגירי שבמגע עם מים הופך קשה. אחרי ערבוב של החומר ניתן להניח אותו על הרצפה וליישר אותו היטב. היתרונות של רבים.
קל ליישום ועמיד: ראשית, מדובר על חומר קשיח ועמיד לאורך שנים. מאחר שהמדה היא חומר שלוקח לו זמן להתייצב, ניתן ליישר אותה בלי להיעזר בכלים מיוחדים, בניגוד להנחת משטחי בטון, למשל. באופן כזה, ניתן לנצל את החומר בצורה הטובה ביותר. בנוסף, מדה קלה הוא חומר שלא מתפזר לכל עבר, ולכן קל ונקי יחסית ליישום.
חומר חסכוני לשימוש: הניצול המיטבי של המדה הקלה, מאפשר לכם לוותר על שימוש בכמות גדולה של חומר בכדי להגיע לשכבה אחידה ועבה מספיק. בכך, ניתן לחסוך בעלויות חומרים. ואולם, יש גם חסרונות.
חומר שקשה להסיר: במידה ויש לבצע שיפוצים בתשתיות, עלולה להיווצר בעיה עם מדה קלה. זאת, משום ששבירה שלה היא עבודה מורכבת, המייקרת תיקונים ושיפוצים עתידיים.
חומר יקר יחסית לחלופות: מדה קלה עולה יותר מחול ומסומסום.
חול: חומר מבודד, אך מעלה סיכון לטרמיטים
חול היה מאז ומעולם חומר פופולרי בתור בסיס לריצוף. מדובר על חומר זול אותו ניתן לפלס בקלות. בתחילה היו משתמשים בישראל בחול דיונות כדי לבצע את תהליך הריצוף. היום, לאור הידלדלות חול הדיונות, חלה עליה במחיר של החומר מה שהפך אותו לפחות נפוץ לשימוש.
יתרונות השימוש בחול כבסיס לריצוף: ניתן לחדש אותו מדי כמה שנים, גם אם יש התרופפות מתחת לאחד האריחים, או אם צריך לבצע תיקון מקומי תוך פירוק האריח, קל יחסית להסיר את הבסיס ולמלא אותו מחדש. זה רלוונטי למקרים שבהם יש בעיות בצנרת הממוקמת מתחת לאריח.
יתרון משמעותי נוסף הוא היותו של חול חומר יעיל מאוד לבידוד רעשים. מה שהופך רלוונטי במיוחד בבנייני מגורים.
אך גם כאן יש חסרונות: החיסרון המשמעותי ביותר הוא הסיכון לטרמיטים מתחת לריצוף, דבר שיכול לגרום לנזק משמעותי לתשתיות הבית. ישנם מספר מקומות בארץ, בעיקר במישור החוף, בהם הטרמיטים התפשטו במבנים רבים בעקבות עבודת ריצוף עם חול שהיה נגוע בטרמיטים.
טרמיטים הם חרקים קטנים שעושים נזקים גדולים לעץ, כשהם בעיקר נוהגים לאכול את משקופי העץ של הדלתות. אם החלטתם להשתמש בחול לריצוף הבית, חשוב לוודא שהחול נקי לחלוטין ממזיקים ומחומרים אורגניים.
חיסרון נוסף של החול, הוא מחירו היקר. כאמור, בשל הידלדלות חול הדיונות.
סומסום: קל לייבוש, אך מאפשר חדירת מים לתשתית הבטון
כשאומרים 'סומסום' מתכוונים לבסיס ריצוף העשוי מאבני חצץ קטנות, אותן מניחים במקום חול, מתחת לריצוף. זאת, לצורך מילוי החלל שבין הצנרת לאריחי הריצוף שמעל.
כיום, סומסום נחשב לבסיס השכיח ביותר לריצוף. זאת, לאור מחירו הזול וקלות היישום שלו. את האבנים הקטנות גורסים לאחר שחוצבים חלקי סלע גדולים במחצבות שונות ברחבי הארץ, כך שמדובר על חומר ממנו תמיד ניתן לייצר עוד ממנו, בעלויות יחסית נמוכות.
בדומה לחול, גם סומסום משמש כחומר בידוד טוב יחסית, וגם הוא ניתן לפיזור, ולמילוי המרווחים שבין הצנרת לאריחי הריצוף שמעליה.
יתרון נוסף של החומר הוא בכך שמשום שהפך שכיח כל כך, כיום ניתן למצוא בשוק מכונות ומכשירים המאפשרים תיקון של בעיות רטיבות, גם ללא פירוק ריצוף. למשל, במקרה של סדק בצנרת האינסטלציה, ניתן לשאוב עם מכשור מתקדם את המים שבין אבני החצץ. ייבוש רטיבות תת-רצפתית של מצע חול שנרטב, לעומת זאת, היא פעולה יקרה ומורכבת יותר, עם משך ייבוש ארוך יותר.
אך יש גם חסרונות. אם אתם מרצפים את הבית בחורף, חשוב לשמור את הסומסום במקום יבש שאינו חשוף לגשמים. אחרת, תצטרכו להמתין עד שהסומסום יתבייש, לפני שניתן יהיה ליישם אותו.
בניגוד לחול, הסומסום מורכב מאגרגטים גדולים והוא בעל יכולת נמוכה יותר להכיל בתוכו מים. במקרה של נזילה, המים יחלחלו ויגיעו עד לרצפת הבטון שמתחת לשכבת הסומסום, מה שיביא לפגיעה בשכבת הבטון. אם בחרתם בשכבת סומסום לריצוף הבית, דעו כי תצטרכו להקפיד על שטיפת הרצפה בכמויות מדודות יותר של מים, ולהקפיד לייבש אותה היטב בסיום הניקוי. זאת, בכדי למנוע נזקי רטיבות, למשטח הבטון שמתחת.
