בית המשפט למשפחה בתל אביב התיר לאחרונה לבת 42 להרות מזרע בן זוגה שהלך לעולמו, ודחה את אבי המנוח ואחותו שהתנו זאת בחתימה על ויתור על הירושה. השופט יהורם שקד מתח ביקורת נוקבת על התנהלות בני המשפחה, והאשים אותם בסחר בזרע של יקירם.
בני הזוג הכירו ב-2018 וכשנה לאחר מכן עברו לגור יחד בשכירות. בשלב מסוים התלונן בן הזוג על קוצר נשימה חריף ואושפז לסירוגין בבית החולים. כשמצבו הרפואי הידרדר והוא הורדם והונשם, פנו אביו ואחותו לבית המשפט על מנת למנותם כאפוטרופוסים עליו לצורך שאיבת זרעו. בית המשפט אישר את הבקשה והזרע נלקח מגופו כבר למחרת. כחודש לאחר מכן הוא הלך לעולמו בגיל 42.
לאחר מותו ניהלו הצדדים משא ומתן בעניין השימוש בזרעו. לשם כך ניסחו האבא והאחות "הסכם בין יורשים" שלפיו כתנאי לשימוש בזרע הם ייחשבו ליורשים היחידים, בעוד שבת הזוג תקבל רק 1% מהעיזבון. היא סירבה לחתום והגישה את התביעה לבית המשפט במאי אשתקד.
לטענתה, רצונו הברור של בן זוגה בחייו היה להביא עמה ילדים ולכן על בית המשפט להתיר לה להשתמש בזרעו. היא הוסיפה כי התנגדות האב והאחות לבקשתה כרוכה בשיקולים כלכליים בלבד ואינה קשורה לרצון המנוח. לדבריה, מאחר שעברה את גיל 40 מפחית עצם ניהול המשפט את סיכוייה להרות, והיא ביקשה לחייב את הנתבעים בהוצאות משמעותיות.
עו"ד אורלי קעטבי עמירצילום: רוית ישראלמנגד טענו האבא ואחות כי התובעת והמנוח כלל לא היו בני זוג, אלא רק שותפים לדירה. הם הוסיפו שיקירם לא רצה להביא לעולם ילדים אחרי פטירתו. הסכמתם בזמנו לשאיבת הזרע מגופו נבעה מחששם שהטיפולים בו יגרמו לו לעקרות בחייו – ולא כדי שהתובעת תהרה ממנו אחרי מותו.
אולם השופט שקד כתב בפתח פסק הדין: "הליך זה הוא דוגמה להתנהלות חסרת תום לב ואף פוגענית של הנתבעים. לצערי הרב, הראיות הברורות שהונחו לפתחי לימדו כי הנתבעים ניסו לסחור בזרעו של המנוח משל היה 'זרע עובר לסוחר', תוך שהם 'מסכימים' לעשיית שימוש בזרעו של המנוח לשם הפרייתה של התובעת ובלבד שזו תיאות 'להתפשר איתם'. התניות מסוג זה אמורות להרעיד כל מי שלב פועם בחזהו".
הוא דחה את טענת ההגנה לפיה התובעת לא הייתה בת זוג של המנוח. לדבריו, האב והאחות הודו בעצמם בקשר הזוגי במסגרת "הסכם היורשים". יתרה מכך, בת הזוג צירפה ראיות רבות המוכיחות שהיא והמנוח קשרו את גורלם זה בזו, ביניהן תמונה שלהם על חוף הים בה המנוח נושק לה.
לגבי טענת האב והאחות שהשניים חלקו דירה מטעמי נוחות קבע השופט שהיא מופרכת בעליל, שכן הם תכננו להביא ביחד ילד וברור שהיו יותר מסתם ידידים. הוא הסביר כי משהוכח שהתובעת הייתה בת זוג של המנוח, היה על אביו ואחותו להראות שהוא לא רצה להביא ילדים עמה אחרי מותו, אלא שהם כשלו בכך. לפיכך הוא התיר לה להשתמש בזרע והשית על האב והאחות הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 56,189 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ויקטוריה גלפנד ועו"ד נטע מרום מעוז
• ב"כ הנתבעים: עו"ד יאיר שיבר ועו"ד דורון שיבר
• ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד אורלי לוי מנצור (פמת"א אזרחי)
• עו"ד אורלי קעטבי עמיר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
