בצל התקדמות החקיקה סביב המהפכה המשפטית, המחאות הנרחבות והמתח הפוליטי הגדול שסובב את הארץ כולה, השקל רשם היום (ג') שיא שלילי של שלוש שנים אל מול הדולר. המשמעות של היחלשות השקל פשוטה: אנשים בארץ וברחבי העולם, בדגש ככל הנראה על גופים מוסדיים אשר מחזיקים סכומי כסף גדולים, החליטו למכור את השקלים שלהם ולצמצם את החשיפה למטבע המקומי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
הירידה של השקל אל מול המטבעות המובילים בשבועות האחרונים היא משמעותית: הדולר ננעל היום על שער יציג של 3.649 שקלים, אשר מהווה עלייה יומית של 2.41% ועלייה חודשית של כ-7%. במקביל, האירו נקבע על שער יציג של 3.8886 שקלים - עלייה יומית של 2.14% וחודשית של כ-5%.
על אף שגם בנושא זה, בדומה למרבית התנודות בשוק ההון, לא ניתן לספק הסבר חד-משמעי וברור להיחלשות השקל, נראה כי הירידה מושפעת, לפחות בחלקה, מהחששות סביב המהפכה המשפטית ומחוסר הוודאות הגדולה ששוררת סביב הכלכלה הישראלית, הן בראי המשקיעים הישראלים והן בראי העולם כולו.
כך למשל, באופן חריג למדי, במשך שעות ארוכות היום הכתבה הראשית בכתב העת העולמי בלומברג (בגרסתו המתמקדת במזרח התיכון) עסקה בהיחלשות המטבע המקומי. "השקל הישראלי צנח ברקע החששות סביב 'שינוי כולל' (overhaul) במערכת המשפט, אשר האפילו על העלאת הריבית החדה של הבנק המרכזי", כתבו בבלומברג, בהתייחס להחלטה של בנק ישראל אמש להעלות את הריבית ב-0.5% נוספים, אשר הייתה אמורה - לכאורה - דווקא לחזק את המטבע המקומי.
בבלומברג ציטטו את אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, שהודה כי "אי-ודאות פוליטית" השפיעה על השוק הישראלי, והוסיפו כי ענקית ההשקעות העולמית סיטיגרופ מהמרת כעת נגד השקל ומעריכה כי הוא צפוי לרדת ב-8% אל מול הדולר, עד לשער של 3.95 שקלים.
לצד השפעות על המשק כולו ועל שוק הייבוא הישראלי, היחלשות השקל עלולה להשפיע לרעה גם על הצרכנים. כך למשל, האינפלציה בישראל עלולה לעלות, מחירי הדלק - אשר נקבעים בין היתר על פי שער הדולר בחמשת הימים האחרונים של כל חודש - עלולים גם הם לזנק וכך גם הוצאות הישראלים שטסים לחו"ל וייאלצו להוציא יותר שקלים עבור כל דולר או אירו. יחד עם זאת, יש גם מי שמרוויח מהעלייה בשער הדולר, בראשם היצואנים וענף ההייטק בפרט, אשר מחזיקים רזרבות גדולות של מט"ח.
לא חוששים? הציוצים של נתניהו וסמוטריץ' מעידים אחרת
במקביל, נראה שעל אף הטענות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי המהפכה המשפטית לא תזיק לכלכלה ואף תחזק אותה, גם הם הרגישו את הלחץ הרב שקיים בשוק המט"ח והמניות הישראלי והחליטו להגיב.
כך, ביממה האחרונה הן נתניהו והן סמוטריץ' צייצו באנגלית בחשבון הטוויטר שלהם - במה שעשוי להתפרש כפנייה למשקיעים בינלאומיים - והבהירו כי העצמאות של בנק ישראל לא תיפגע, ברקע אמירתו של שר החוץ אלי כהן שהתפרשה כקריאה להתערב במדיניות הבנק המרכזי ולעצור את העלאות הריבית במשק.
"תחת הנהגתי הועבר חוק בנק ישראל שמבטיח את עצמאות הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אשר קובעת את הריבית במשק. שום דבר לא ישנה זאת", כתב נתניהו בציוץ באנגלית.
שר האוצר סמוטריץ' הוסיף בציוץ משלו, גם הוא באנגלית: "העצמאות של הבנק המרכזי של ישראל היא אבן יסוד של הכלכלה החזקה והחדשנית שלנו. כשר האוצר, אני מתכוון לעמוד בנחישות כנגד אמירות פופוליסטיות המאיימות על עצמאות זו".
ההצהרות של ראש הממשלה ושל שר האוצר לא הגיעו יש מאין. נראה, כאמור, כי גם הם מבינים כעת שההשפעה של המהפכה המשפטית, או לכל הפחות של המחאה הנרחבת ושל חוסר הוודאות הגדול שהיא מביאה עימה, כבר החלה לפגוע בכלכלה הישראלית ברמה כלשהי. זאת, לאחר אינספור אזהרות של כלכלנים בכירים, של מנכ"לי משרדים כלכליים לשעבר ושל אנשי מקצוע נוספים סביב ההשפעה האפשרית של המהפכה על הכלכלה המקומית ואף אזהרות שראשי המשק ומנכ"לי הבנקים הגדולים השמיעו באופן אישי בשבועות האחרונים, הן בפני ראש הממשלה והן בפגישות עם שר האוצר סמוטריץ'.
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, הסביר היום יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, את המשמעות של הירידות האחרונות בשוק המט"ח. "זה לא דבר של מה בכך וזה בהחלט מעיד על כך שיש עצבנות בשוק. חברות מעדיפות לקחת את המט"ח שלהם החוצה למקומות יותר בטוחים. השיח על החשש מפגיעה בקניין רוחני הוא משמעותי מאוד להייטק ואנחנו רואים את הרפורמה המשפטית מתקדמת לכיוון שמספק אי-נוחות למשקיעים זרים. זה אומר פחות מט"ח ויותר מט"ח שיוצא החוצה. לכן, זה שהריבית עלתה ב-0.5% זה זניח".
לדבריו, "התהליך שאנחנו חווים פה כרגע הוא שהכסף יוצא החוצה ואנשים רוצים למצוא משהו יותר בטוח. זה תהליך שמעיד על אי-יציבות וזה רע מאוד בסביבה הכלכלית שהיינו רגילים אליה".
אז אכן, אין לדעת לאן תתקדם החקיקה ומה המשמעות שלה על הכלכלה הישראלית בטווח הארוך, והירידות האחרונות עשויות להיות זמניות בלבד. אולם, ייתכן שזוהי תחילה של מגמה שלילית מאוד. בכל מקרה, נראה כי התהליך של פגיעה במשק הישראלי ושל השקל בפרט - כבר החל. השאלה כעת הוא כמה זמן הוא יימשך ולאיזו חומרה הוא יגיע.
