האקזיט הענק של חברת הסטארט-אפ הישראלית Own, שנמכרה בסכום של 2.1 מיליארד דולר לענקית התוכנה הארגונית סיילספורס (Salesforce), עורר התרגשות עצומה במשק הישראלי. כולם עסקו בחישוב רווחי היזמים, התשואה למשקיעים והכנסות המדינה ממיסים. לרגע היה נראה, שאולי למרות המלחמה ולמרות המחאה ולמרות המצב בשוק העולמי, ההייטק עדיין מצליח להגיע לתוצאות מרשימות.
אבל יכול להיות שכל זה רק למראית עין. יכול להיות שהנתונים שפורסמו בדו"ח חדש, לפיהם חל גידול משמעותי במספר האקזיטים מתחילת השנה, לא מעידים על עוצמת ההייטק הישראלי אלא דווקא על חולשתו.
אז הנה המספרים: לפי דו"ח האקזיטים לשנת 2024 של פירמת PwC Israel ומשרד עו"ד גולדפרב גרוס זליגמן, ההיקף הכספי של האקזיטים מאז תחילת השנה זינק ב-96% ונאמד ב-6.3 מיליארד דולר, זאת לעומת 3.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה שעברה. מספר עסקאות הרכישה עלה ב-11% וגודל האקזיט הממוצע עלה ב-73%, מ-93 מיליון דולר ל-161 מיליון דולר. הדו"ח פורסם במסגרת כנס Up & Coming בשבוע שעבר.
הנתונים האלה נראים חריגים במיוחד על רקע מיעוט גיוסי הון השנה ועל רקע נתוני דו"ח האקזיטים ב-2023, שהראה ירידה חדה של 56% בעסקאות רכישות והנפקות של חברות ישראליות לשפל של 7.5 מיליארד דולר בלבד. האם זו סיבה למסיבה?
האקזיט של חברת שירותי הענן הישראלית Company Own, שנחשף ביום חמישי, משתלב במגמה החדשה: סיילספורס תשלם 1.9 מיליארד דולר במזומן ו-200 מיליון דולר במניות שלה עצמה. אבל הנה הבעיה: באוגוסט 2021 החברה ערכה סבב גיוס הון לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. כלומר מבחינת המשקיעים, מדובר במכירה ב"דיסקאונט", מחיר מוזל. יכול להיות שמה שאנחנו רואים בהייטק הישראל ב-2024 זו מכירת חיסול, ולא חגיגת הישגים.
"משבר עולמי, שלווה במשבר חוקתי נוראי ומלחמה קשה"
ירון וינצבליט, שותף וראש תחום הביקורת וההייטק ב-PwC Israel, מעריך שהמשקיעים שהצטרפו לחברה בסבב ההשקעה האחרון הפסידו כסף, "או לפחות לא יצאו מורווחים". לדבריו מייסדים של חברות סטארט-אפ ישראליות ניצבים בפני בחירה קשה בין סבב גיוס הון נוסף לפי ערך נמוך ("down-round") לבין יציאה לאקזיט. "הבחירה הקלאסית עבורך היא להימנע מהמבוכה ומהצורך להסביר למשקיעים הקיימים ולעובדים ופשוט אמכור. זו דרך יפה לצאת מזה", הוא אומר, "אני חושב שמה שאנחנו רואים פה, זה שחלק מהעסקאות הן עסקאות שהן תחליף לדאונראונד. הן יכלו להיות עסקאות טובות יותר בעולם שבו הוודאות גבוהה יותר. אבל אי הוודאות הפסיכית שיש היום בשוק מקדמת עסקאות, וזה לאו דווקא דבר טוב".
זו הסיבה שאתם מפרסמים דו"ח על שמונה חודשים מתחילת השנה?
"זו שנה מיוחדת שלא ראינו כמוה בעבר מבחינת רמת האי-וודאות. אנחנו מתייחסים לדו"ח כמו לנייר לקמוס, שמאפשר לדעת מה קורה. מ-2022 אנחנו חווים משבר עולמי, שלווה במשבר נוראי חוקתי, ומה-7.10 אנחנו במלחמה קשה ביותר. רמת האי וודאות בשוק היא בלתי נתפסת. זה משבר בתוך משבר בתוך משבר"
אבל הנתונים מראים על שיפור דווקא השנה.
"אז לכאורה באמת יש פה פרדוקס. אבל כשצוללים לנתונים רואים כמה מגמות, שהן פחות אופטימיות. למשל שחלק לא קטן מהחברות האלה הן חברות צעירות, חברות שיתכן וברמת ביטחון גבוהה יותר של היזמים וההנהלות הן היו ממשיכות לצמוח, אבל היום - אם אפשר למכור אז בואו נמכור".
"דבר נוסף, כמו במקרה של OWN, ב-2021 היתה אנומליה בשוק, שווי החברות הרקיע שחקים, ולא נוצר מפגש נכון בין יזמים למשקיעים, שלקחו חלק באותה קונספציה. נכון להיום, יש נירמול של שווי החברות, ובזהירות אני אומר שאולי אלה השוויים שמהווים מפגש נכון בין הקונה לבין המוכר ולכן אנחנו רואים עסקאות. אז נכון שהמשקיעים האחרונים 'אכלו אותה', אבל יש מפגש רצונות, מה שלא היה קיים ב-2021. המצב היום מזכיר סוף טיול, כשעוצרים באאוטלט לקניות. יש היום אווירת אאוטלט בהייטק. אפשר לקנות דברים ממש טובים במחירים לא רעים".
העסקאות שהופכות את עובדי ההייטק לעשירים
מאפיין נוסף של המשבר שקרה גם בעסקת Own: החברות הרוכשות משלמות במניות של עצמן כחלק מהתשלום עבור החברה. אפשר לראות בזה סימן לקושי של החברות הרוכשות להשיג את המזומנים הנדרשים, אבל עו"ד דני דילברי, שותף במחלקת בינלאומי והייטק במשרד גולדפרב גרוס זליגמן, מוצא בזה סממן חיובי. לדבריו מדובר בהבעת אמון מצד המוכרים בהצלחה של החברות הרוכשות להוציא אל הפועל הנפקות או אקזיטים מוצלחים בטווח הנראה לעין: "זה אחר השינויים בזירת המיזוגים והרכישות בשנים האחרונות. בשל הגידול בעלות הכסף מצד אחד וההצטרפות של חברות יוניקורן פרטיות, שגייסו סכומים משמעותיים, כרוכשות. למרות שקבלת התמורה במניות מגדילה את הסיכון של המוכרים, המגמה צפויה להימשך ובוודאי תביא לעלייה נוספת במספר הרכישות ובשוויין".
תופעה נוספת שמתרחשת במהלך האקזיטים, היא עסקאות "סקנדרי" שהופכות את ההייטקיסטים לעשירים. אלה עסקאות משנה, שבהן המשקיעים קונים מהמייסדים ומעובדי החברות נתחים מהמניות או מהאופציות שלהם. עסקאות כאלה מאפשרות לעובדים "לפגוש את הכסף" מוקדם יותר, ולהחזיר את המשכנתא על הדירה היוקרתית, אבל הן גם עלולות לאותת על חוסר אמון בעתיד החברה. בשנות הגאות העובדים נטו לשמור על המניות שלהם כי ידעו שערכן עומד להרקיע שחקים.
זוכרים את השנים שבהן שורה של חברות יוניקורן ישראליות עמדו בתור להנפקה בנאסד"ק? אז זהו, שהעידן הזה לא חוזר, וגם נראה רחוק מאי פעם. עד כה ב-2024 הונפקה רק חברה אחת – חברת הזכוכית החכמה Gauzy – וגם ב-2023 היתה הנפקה אחת בלבד, של חברת הלוגיסטיקה Freightos. שתי החברות נסחרות הרחק מתחת לשווי שבו הונפקו, כמו שקרה להרבה חברות ישראליות לפניהן.
מתי חברות ישראליות יחזרו לנאסד"ק?
וינצבליט: "השוק עדיין מאוד חשדן אחרי מה שראינו ב-2021, אבל אנחנו חושבים שלקראת סוף 2025 נתחיל לראות חברות מאוד טובות, ויש פה כאלה, שמצליחות לעשות הנפקות משמעותיות".
