הרבה ישראלים בעלי אזרחות צרפתית משקיעים בנכסי מקרקעין בצרפת, שם הם נהנים מהריבית הנמוכה וממחיר אטרקטיבי ונמוך יחסית לנדל"ן בישראל. במקביל, צרפתים לא מעטים, יהודים ברובם, משקיעים בנכסים בישראל ורואים בכך תעודת ביטוח, בית ומקלט למקרה שבו יצטרכו לעזוב את צרפת, בין היתר בשל אנטישמיות או חשש מבחירת נשיא מהימין הקיצוני. ברוב המקרים, נכסים אלו מושכרים עד לפטירת בעל הנכס, ולאחר מכן הצאצאים מוצאים את עצמם מסובכים בבקשות ירושה שבהן מעורבים הדין הצרפתי והדין הישראלי.
חוק הירושה הישראלי קובע כי הדין החל על הירושה הוא דין מושבו העיקרי של המוריש. עוד נקבע כי במקרה והמוריש הוא תושב חוץ יש לפנות לדין מושבו (הדין הזר).
באותה מידה, תקנה אירופאית חדשה שנכנסה לתוקף ב-17 באוגוסט 2015 בצרפת קבעה כללים ברורים לגבי חלוקת עיזבונם של נפטרים בעלי נכסים במדינה שהיא איננה מדינת מגוריהם העיקרית (לדוגמה נכסים של ישראלים תושבי צרפת או של צרפתים תושבי ישראל).
כך, לגבי תושבי צרפת שנכסיהם בישראל, נקבע בתקנה כי בהיעדר צוואה הנכסים בישראל יחולקו בהתאם לדין מקום מושבו העיקרי של הנפטר, דהיינו בהתאם לדין הצרפתי הפנימי, ובלבד שהנפטר היה תושב צרפת בעת פטירתו.
ואולם, תושב צרפת יכול לבחור כי על כלל נכסיו יחול דין אחר, שאליו יש לו זיקה או קשר הדוק. תושב צרפת יכול להחליט במפורש בצוואה כי על נכסיו יחול הדין הישראלי. עיקרון זה נתן למעשה למוריש חופש מוחלט להחליט באיזה אופן יחולק העיזבון (להבדיל מהקבוע בדין הצרפתי הפנימי הקובע כי ישנן מנות שמורות לילדים, מה שמכונה "זכות השריון").
בעקבות התקנה החליטו רבים מתושבי צרפת שלהם נכסים בישראל או תושבי ישראל שלהם נכסים בצרפת לערוך צוואות שבהן יופעל הדין הישראלי בלבד על עיזבונם ובכך תבוטל לגביהם זכות השריון הצרפתית.
ואולם, לאור השפעתה הרחבה של התקנה על עריכת צוואות בצרפת ובישראל, המחוקק הצרפתי החליט לסייג אותה. בשלהי 2021 נולדה מהפכה שנייה בדין הירושה הצרפתי: הגבלות על חלוקת עיזבון של תושבי צרפת ובעלי אזרחות כפולה (ישראלית וצרפתית) לגבי נכסים בצרפת.
הגנת הילדים
בתחילת נובמבר האחרון נכנס לתוקף חוק חדש בצרפת שמאפשר ליורשים מוגנים (ילדים ונכדים) לדרוש פיצוי אם האב או הסבא בחרו לחלק את העיזבון לפי חוק ירושה זר (לדוגמא חוק הירושה הישראלי) באמצעות צוואה, ושללו מהם את זכויותיהם לרשת את הנכסים שבצרפת.
עו"ד ג'ולי דניאלהחוק החדש נועד להגביל באופן מהותי את התקנה האירופאית מ-2015. חקיקה זו יצאה כנגד תושבי צרפת המחזיקים באזרחות כפולה שבחרו לחלק את העיזבון שלהם לפי הדין הזר (למשל הישראלי), ולעיתים לצוות את כלל רכושם לבן או בת זוג מנישואים שניים ולנשל את הילדים.
המחוקק הצרפתי ציין כי מאחר שההתנהלות הזו סותרת לחלוטין את עקרונות הדין הצרפתי, שמגן על הילדים מאובדן ירושה, מצאו עצמם השופטים הצרפתיים עם ידיים קשורות, ונאלצו לאשר צוואות שבהן הפעילו המצווים את התקנה האירופאית.
כעת, תושב צרפת לא יוכל להחליט לחלק את נכסיו כרצונו, אפילו אם הוא בוחר לערוך צוואה לפי הדין הישראלי. אם הוא בכל זאת יחליט לנשל את הילדים או הנכדים - שהם כאמור יורשים מוגנים לפי הדין הצרפתי - הם יוכלו לתבוע פיצויים מהעיזבון.
עם זאת, חשוב להדגיש שההגבלה מוטלת רק על הנכסים של המוריש בצרפת ולא על נכסיו בישראל. כלומר, תושב צרפת שהוא גם תושב ישראל יוכל עדיין להוריש את כלל הנכסים שלו בישראל לפי רצונו, ללא כל הגבלה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד ג'ולי דניאל היא נוטריונית ומגשרת, חברה בוועדת הקשר בין לשכת עורכי הדין של פריז ושל ישראל, עוסקת בתחום הדין הצרפתי והאזרחות הצרפתית
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
