מתי הבשר פג תוקף? נסמוך על היצרנים והיבואנים. משרד החקלאות החליט שהספקים יקבעו את התוקף של בשר, עופות ודגים - מזונות מן החי שיש בהם סיכון אם יזדהמו. עד עכשיו היצרנים נדרשו לקבוע את חיי המדף תוך כדי שהם נאלצים לעמוד בנהלים ובהגבלות שהוסדרו בחקיקת משנה ובהנחיות משרד הבריאות.
בישראל ישנם בתי עסק רבים שנתפסים כשהם מאחסנים בשר ודגים בתנאים לא הולמים. יחד עם זאת, לעיתים קרובות המזונות האלה טובים למאכל/בישול גם אחרי תאריך התוקף שלהם, כפי שהוא נקבע היום. צרכנים שלא מודעים לכך משליכים את הפריטים בטרם עת מחשש פן תינזק בריאותם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
המהלך צפוי לצמצם בזבוז מזון, ובעיקר, לחסוך עלויות לספקים ולקמעונאים, שכן הוא יאפשר להם למתוח את חיי המדף של המוצרים.
יצרנים ויבואנים יוכלו להאריך את התוקף באופן הבא: עוף טרי שכיום יש לו חמישה ימי תוקף - ניתן יהיה לקבוע לו תוקף גם לעד שבעה ימים. את התוקף של נתח בשר קפוא ניתן יהיה להאריך מ-15 חודשים ל-24 חודשים. איברים פנימיים קפואים - ניתן יהיה להאריך תוקפם מחצי שנה לשנה.
ניתן יהיה להאריך תוקף דגים טריים - מחמישה עד שבעה ימים לעשרה עד 12 יום (תלוי בסוג הדג). אפשר יהיה להאריך את תוקפו של בשר טחון קפוא - מחודשיים לארבעה חודשים, כשבהמשך יוארך גם לחצי שנה. אפשר יהיה למכור דגים קפואים שתוקפם יוארך מ-12 חודשים ל-24 חודשים, בהתאם לסוג הדג, ולארץ המקור.
מדובר במוצרי בשר ודגים ארוזים וטריים. עד כה, מוצר בשר או מוצר דגים שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו אינו מאוחר מ-60 ימים מיום ייצורו, סומן בסימון גלוי לעין תאריך ייצורו והתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו.
מוצר בשר או מוצר דגים שהתאריך האחרון המומלץ לשימוש בו מאוחר מ-60 ימים מיום ייצורו, סומן בתאריך הייצור שלו, או בתאריך אחרון המומלץ לשימוש בו וכן מופיעות לצד התאריך המלים "תאריך ייצור" או "תאריך אחרון המומלץ לשימוש".
לפי החוק כעת, התאריך האחרון המומלץ לשימוש המסומן על מוצרי בשר שהם חלקי פנים של בהמות ועופות, לא יעלה על שישה חודשים מיום ייצורם.
המהלך של משרד החקלאות לא כולל מוצרי חלב וביצים. במוצרי חלב - היצרן הוא כבר זה שקובע את התוקף. נגד תנובה למשל מתנהלת תביעה ייצוגית בנושא, בטענה שניסוח התוקף על גבי חלק ממוצרי החלב שלה עלול לגרום לצרכנים להשליך אותם כשהם עוד טובים למאכל וגם אם החמיצו אין בכך נזק לבריאות.
בביצים - משרד הבריאות הוא זה שאחראי על התוקף. כיוון שמדובר במוצר מזון רגיש שעלול להזדהם בסלמונלה. ביצי מאכל מסומנות בתאריך אחרון לשיווק: 16 ימים ממועד מיונן בתחנת המיון; וכן בתאריך אחרון לשימוש: המועד האחרון לשימוש בביצי מאכל הוא 30 ימים מהתאריך האחרון לשיווק ובתנאי שבמהלך חודש זה הביצים נשמרו במקרר.
ממשרד החקלאות נמסר כי "החודש ייכנס לתוקף תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים תשמ"ה-1985, הקובע כי האחריות לקביעת חיי המדף של מוצרים מן החי כמו בשר בקר, בשר עוף ודגים, תהיה מעתה בידי היצרן. שינוי זה הולם את המגמה העולמית המקובלת במדינות אירופה וארה"ב, לפיה האחריות לבטיחות המוצרים היא של היצרנים, בעוד שתפקידם של גורמי הפיקוח הווטרינרי הוא לאמת שדרישות החוק מתקיימות ובטיחות המוצרים נשמרת.
"במשרד מאמינים כי המהלך יעודד את היצרנים ליישר קו ולאמץ שיטות עבודה בינלאומיות, ובו בזמן יבטיח לצרכנים הישראלים גישה לתוצרת טרייה ואיכותית במחירים תחרותיים באופן שעשוי להוריד את יוקר המחיה בישראל. כיום, מרבית המדינות המפותחת בעולם אינן מגבילות את אורך חיי המדף. על כן, בעת כניסת התיקון לחוק לתוקף, ישראל תצטרף לשורת מדינות כמו ארה"ב, מדינות אירופה וקנדה, בהן היצרן קובע את אורך חיי המדף של מוצרים מן החי, ותתאים את נהליה לסטנדרטים העולמיים המקובלים.
"עד כה, היצרנים נדרשו לקבוע את חיי המדף תוך עמידה בנהלים ובהגבלות שהוסדרו בחקיקת משנה ובהנחיות משרד הבריאות, תהליך שגרר עימו בירוקרטיה מיותרת, עלויות ליצרן שגולגלו לצרכן ופגעו ביעילות שרשרת הייצור וההפצה. עם התיקון החדש לחוק, בעוד שליצרנים תהיה האוטונומיה לקבוע את חיי המדף, השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות עדיין יהיו בעלי תפקיד מכריע - אחריותם תהיה להבטיח שכל הדרישות החוקיות מתקיימות ושבטיחות המוצרים ואיכותם תובטחנה ללא פשרות.
"חיי המדף של מוצר הם משך הזמן שהמוצר שומר על תכונותיו הייחודיות והוא בטוח לשימוש. ככלל, חיי המדף מיועדים להבטיח לכלל האוכלוסייה בישראל שהמוצרים שהם רוכשים שומרים על איכותם והם בעלי בטיחות מרבית. ההחלטה על אורך חיי המדף מושפעת משלל גורמים, ביניהם: חומרי הגלם מהם מיוצר המוצר, תהליך הייצור, תהליך השימור, צורת האריזה, תנאי השימוש והרגלי הצרכן ותנאי האחסון וההובלה".
הרופאה הווטרינרית הראשית לפיקוח על מוצרים מן החי, ד"ר ריבה בן-עזרא: "מדינת ישראל מיישרת קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים במדינות הכי מתקדמות. אנו מאמינים שבאמצעות צמצום שכבות הבירוקרטיה, נוכל להבטיח לאזרחים במדינה מוצרים איכותיים, בריאים ומפוקחים ובמקביל לצמצם את תופעת אובדן המזון, לצד חיסכון עלויות ליצרן, בתקווה שאלו ישורשרו לצרכנים".
