דיון באולפן ynet אחרי הפסיקה בתקדימית בבריטניה. פברואר 2021
(צילום: משי בן עמי)
השאלה מי יגן על המועסקים שאינם שכירים ואינם עצמאים ויסדיר את מעמדם של העובדים הזמניים בחברות כמו וולט - לא זכתה היום (ב') לפתרון בדיון מיוחד שקיימה ועדת העבודה של הכנסת, בראשות ח"כ אפרת רייטן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הדיון המיוחד עסק במודלים הנהוגים להעסקה בחברות הפעילות בעיקר בתחום השליחויות והמוניות והמשמעויות של אותם מודלים - גמישות ודינאמיות תעסוקתית מחד אל מול זכויות והגנה על עובדים - שלא קיימים באופן מספק כיום, מאידך. בדיון התברר כי הביטוח הלאומי טרם גיבש החלטות כיצד לטפל בתחום הפרוץ הזה ולמנוע ניצול של העובדים בו.
בדיון השתתפו נציגי חברות בתחום הפלטפורמה, בהן חברת וולט, המעסיקה אלפים רבים של עובדים זמניים בתחום השליחויות; חברת ינדקס ישראל, המפעילה את שירותי יאנגו, וחברת האאט דליברי, שהיא פלטפורמת משלוחים הפעילה כיום בעיקר בחברה הערבית.
יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן מרום, ציינה כי "מדובר בסוג העסקה חדש שבו המועסק הוא לא ממש שכיר אבל גם לא בדיוק העצמאי שאנחנו מכירים. יש הרבה חופש בכלכלה החדשה הזו במובנים של נוחות, אתה יכול לקבוע לעצמך את הימים והשעות, את האמצעים שאתה משתמש בהם, אולי להרוויח יותר לשעה.
"אבל מאידך נשאלת השאלה - באיזה מחיר, ועל מה אותם מועסקים מוותרים בדרך. האם אין פה ניצול אמיתי של צעירים שלא מודעים לזכויות ולסכנות? בעולם יש כיום מגמה של הכרה והסדרה של זכויות העובדים בתחומים האלה, הן בפסיקה והן בחקיקה ואנחנו רוצים להבין איפה זה עומד כאן אצלנו ומה המשמעויות".
"חברות הקבלן גוזרות קופון"
אל מול היקף התופעה המתרחב בעולם כולו, הציגו נציגות של מכון עומק בפני חברי הוועדה מגמה בינלאומית של הסדרת זכויות המועסקים בכלכלת פלטפורמה בתחומים שונים והכרה בחלקם כעובדים שכירים בבריטניה, גרמניה, ניו יורק ועוד.
ד"ר תמי קצביאן, האגודה לזכויות האזרח: "הנתונים מהעולם מראים כי כ-33% מהעובדים בפלטפורמות הללו נתמכים בהן כפרנסה עיקרית. לעובדים האלה בישראל אין כיום ביטוח לאומי, פנסיה או אובדן כושר עבודה במקרה של תאונה. בעולם הטענה המרכזית של החברות היא שהגמישות לא מאפשרת להכיר ביחסי עבודה אבל הטריבונלים לעבודה בעולם קובעים בצורה מובהקת שכן מדובר ביחסי עבודה. רבים מהעובדים נעזרים בחברת קבלן, במקום להירשם כעצמאים, וזו גוזרת קופון ולא עושה את עבודתה נאמנה".
עמרי שינפלד, לשעבר דוברו של שר האוצר משה כחלון וכיום מנהל קשרי הציבור בוולט ישראל, ציין כי "כ-3,000 עסקים בישראל עובדים היום עם וולט. הם שם כי הם רוצים להיות אצלנו, כי זה משתלם ונוח להם. יש לנו כ-10,000 שליחים ואלפים ברשימת המתנה. הסיבה שהם נהנים זו הגמישות המוחלטת - יש לשליחים אפליקציה. כשהם רוצים הם זמינים, הם מקבלים התראה על משלוח, ומחליטים אם לקחת אותו או לא. מבחינת יחסי עבודה בשוק הישראלי, אנחנו לא באים להחליף את מה שקיים אלא להתווסף לו. מבחינתינו אנחנו וכל משתתפי הדיון נמצאים באותו צד. כל שיח שהיה איתנו עד היום הוכיח את עצמו".
באשר להעסקת עובדים דרך חברות כוח אדם אמר: "מודל ההתקשרות העיקרי הוא מול עצמאים. עלה צורך מהשטח שיהיו עוד דרכים ולכן זה נעשה כיום דרך חברות שמספקות שירותי שליחויות". בתגובה לטענה על מקרה שבו חברת קבלן לא העבירה את הכסף שהועבר מוולט לעובדים, ושהטענות כלפיה נחשפו לראשונה ב-ynet לפני שנה, אמר: "אנחנו העברנו את הכסף לחברות. בעקבות תלונות שהתקבלו אנחנו מפעילים לחצים כדי שהעובדים שהועסקו דרך אותה חברה יקבלו את מה שמגיע להם. ניתקנו את ההתקשרות עם החברה ולא נהסס לעשות את זה שוב".
שינפלד התבקש על ידי יו"ר הוועדה לספק בהקדם מידע אודות הסטנדרטים והפיקוח שמפעילה החברה אל מול אותן חברות העסקה קבלנית.
שרון פליישר, נציגת ינדקס ישראל, המפעילה את שירות 'יאנגו דלהי' אמרה כי גם שליח שעובד אצלם מקבל אופציה לבחור - האם להיות מועסק כעצמאי או באמצעות חברת כוח אדם, כאשר בפועל רובם מועסקים באמצעות חברות. לדבריה "אנחנו בודקים מי החברה, האם היא רצינית ומפקחים על אופן ההעסקה והשמירה על זכויות העובדים".
אמיר באבאללה, האאט דליברי: "578 שליחים עצמאים עובדים איתנו, רובם צעירים בני 18-21 שאין להם מסגרות אחרות. אנחנו מספקים מענה עבור אלה שמצד אחד לא רוצים להיות שכירים אלא לעבוד כמה שעות ביום בגמישות, ומצד שני לא יודעים להיות עצמאים ב-100%".
"מעבר לעניין הכספי, מדובר פה גם בבטיחות ובחיים של השליחים". עבירות תנועה של שליחי וולט
"צריך להבין שנוצרה כלכלה חדשה"
מ"מ יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב: "עלול להיווצר מדרון חלקלק אם המדינה לא תבין שנוצרה פה כלכלה חדשה שצריך להתייחס אליה, שצריך להגן על עובדים מפני תאגידי ענק שכוונתם לנתק את יחסי העבודה ולהפוך את שוק העבודה לשוק עבדים. מעבר לעניין הכספי, זה עניין של זכויות, ביטחון, חיים של עובדים".
ששי שדה, נציג ההסתדרות הלאומית, אמר כי "גם אלינו באים לא אחת עובדים שכירים שרוצים לעבוד מעל 12 שעות וכדומה, ואנחנו מסבירים להם שחוקי המגן נועדו להגן על העובדים - בין היתר מעצמם. אנחנו מחויבים לשמור גם על העובדים האלה שרואים רק את ההכנסה ואת היום. לדאוג להם לביטוח, לזכויות סוציאליות".
שי גל מפורום העצמאים: "מדובר ביצור כלאיים שמחליש את המוחלשים. רוב האנשים האלה ידעו שהם חסרי זכויות רק שכבר יהיה מאוחר מידי, אחרי שיפגעו ולא יהיה אף אחד שיעמוד לצדם".
אביעד הומינר רוזנבלום, מקרן ברל כצנלסון ציין, כי "גם לאלה המועסקים כעצמאים אין את הזכויות המלאות של עצמאים - הם לא קובעים את השכר שלהם, אין להם סיכוי לגדול ולהתפתח. לגבי גובה השכר- היעדר זכויות סוציאליות מביא בפועל להפסד של 43% מגובה השכר המשולם. זה נראה מפתה ואנשים לא עושים את החישוב הזה. צריך לתת לעובדים האלה את רוב הזכויות הסוציאליות ולהרחיב את רשת הביטחון לעצמאים, כמו המהלך שהחל לאחרונה בכנסת".
עו"ד מאיר בוחניק, נציג פורום קהלת, אמר מנגד, כי "מדובר בטכנולוגיה חדשה שמביאה הרבה בשורות לשוק וגם מבחינת העסקה יש כאן במקרים רבים גמישות שלא תתאפשר לעובדים מסוימים אם יחשבו כשכירים. יכול להיות שיש אנשים שנפגעים, אבל זה לא אומר שמי שצריך להטיל עליו את האחריות הוא דווקא הפלטפורמה. גם לעצמאי אין את כל הביטוחים האפשריים אלא אם הוא מבטח את עצמו. אתם מבקשים להגן על האנשים האלה על יד כך שתכריחו אות להיחשב כעובדים, אולי בניגוד לרצונם".
ח"כ יוראי להב הרצנו: "העולם השתנה באופן קיצוני, הדור הזה מתאפיין בהחלפה של הרבה עבודות ובעבודה במספר עבודות במקביל ואכן חסרה ההסדרה הזו של אותו פלח שהולך וגדל. מצד אחד חשוב לדאוג להגנות ולהעניק את הזכויות הסוציאליות עבור אותם עובדים, מנגד אני לא משוכנע שלרקום יחסי עובד ומעביד זה הפתרון המתאים".
דני זקן, המוסד לביטוח לאומי: "בית הדין כבר הכריע ואמר שחברות שכל מטרתן לספק תלושים לא נחשבות כמעסיק. הביטוח הלאומי נמצא בחזית הראשונה בנושא הדינאמי הזה שנמצא עדיין בדיונים. אותה אוכלוסייה מגישה תביעות לביטוח הלאומי ולכן אנחנו עם היד על הדופק. אני לא חושב שאפשר לעגן בחקיקה בדיוק מיהו עובד שכיר, המבחן צריך להיות גמיש. הפסיקה יכולה לתת לנו מענה לנושא הזה אבל עדיין יש מקום להתערבות של המחוקק".
