שלא כמנהגה, השנה לא תזמין יפה (שם בדוי), בת 64 מצפון הארץ, את הבן והנכדים לליל הסדר. במקום ארבע כוסות ושלוש מנות, היא תסתפק במזון בסיסי בלבד. "את הפסח הזה אציין לבד, ואוכל חביתה או ביצה עם תפוח אדמה", היא אומרת. "זה מה שאני יכולה להרשות לעצמי. פעם הייתה לנו סעודה לפי המסורת. היום אני כבר לא יכולה להזמין אורחים. אין לי תקציב לזה. גם ככה החיים כאן הפכו להיות יקרים, אני מוצאת את עצמי מוותרת על הרבה מאוד מוצרים, כולל על תרופות".
גם ברכישת מוצרים כשרים לפסח, לה ולנכד שגר איתה, היא מתקשה השנה. "פסח זה חג ארוך ואנחנו שומרים כשרות ולא אוכלים קטניות. קשה למצוא מוצרים שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות שמתאימים את הכשרות שאני שומרת. עכשיו אני רוצה לחפש מקום שהנכד שלי יוכל לחגוג בו את הפסח, כי אני לא אוכל להרשות לעצמי שיחגוג איתי. אני אחפש עמותות שיעזרו לו".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מיכל (שם בדוי), אם יחידנית בת 54 ממרכז הארץ, מזכירה שהחג כולל לא רק סעודות חגיגיות, אלא גם חופשה ארוכה לילדים. "אנחנו נכנסים לשבוע שלם של פסח", היא אומרת. "זאת אמורה להיות חגיגה, אבל יהיה לנו קשה עם כל הארוחות החגיגיות האלה ונצטרך לציין את החג באופן יותר צנוע. לא נרעב, אבל גם לא יהיו לנו מותרות. לילדים אין מסגרות במשך שבועיים, ומסביבי אנשים יוצאים לחופשות, טיולים, פעילויות. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. מפריע לי שהבן שלי שומע שהחברים שלו מבלים והוא לא יכול".
עליית המחירים, היא מספרת, מורגשת היטב בכיס. "השנתיים האחרונות כתשו את אזרחי ישראל ברמה הכלכלית. המחירים עולים ואפשרויות הפרנסה מצטמצמות. גם העמותות צמצמו את הפעילות שלהן בגלל המצב, ולאנשים יש הרבה פחות".
ואכן, גם בארגון לתת חשים היטב את עליית המחירים. "סל המזון שאנו רוכשים לפסח עבור נתמכי הסיוע התייקר ב-15%, כאשר אנו צופים התייקרות שנתית בשיעור של 20% לפחות", מספר ערן וינטרוב, מנכ״ל ארגון לתת. "חלק מהמוצרים, כמו העוף הקפוא למשל, שעלותו זינקה ב-35%, התייקרו בשיעור גבוה יותר. המשמעות היא תוספת נדרשת של שישה מיליון שקלים, על מנת לשמר את היקף רכש המזון השנתי בלתת, שעומד על 30 מיליון שקל. התייקרות המחירים במציאות הקיימת, מאיימת על היקף הסיוע שנוכל להגיש לעשרות אלפי משפחות שתלויות בנו על מנת לתת מענה לצרכים הבסיסיים הדרושים לקיומן בכבוד".
ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתתצילום: ארגון "ארגון לתת"מיכל ויפה חושפות את מצבם של ישראלים רבים, שהחג עבורם יהיה עצוב מאוד. על רקע עליות המחירים, הם לא יוכלו להרשות לעצמם לערוך את סעודת ליל הסדר השנה, משיקולים כלכליים. "יוקר המחיה יקשה על משפחות רבות בישראל להתכונן כראוי לחג הפסח ולרמדאן", מסביר אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון. לאור המצב, הוא אומר, על הממשלה לבטל את ההקפאה של שכר המינימום והקצבאות השונות שנקבעה בשנה שעברה, במציאות כלכלית אחרת לגמרי, ולהגדיל אותן מיידית בשישה אחוזים - פי שניים מנוסחת העדכון האוטומטי שלהן.
"בדרך הזו, יוכלו המשפחות הנזקקות ביותר לנשום לרווחה גם בחג הזה. לטווח הארוך יותר על הממשלה להרחיב את השירותים החברתיים בבריאות, בחינוך וברווחה כדי לאפשר גם למשפחות ממעמד הביניים לחיות בכבוד".
