בדרך לשכר מינימום של 40 שקל לשעה? ריאיון עם ח"כ נעמה לזימי
(צילום: אסף חן)
לפעמים צריך, גם כאשר עניין כלכלי תקוע, להזריק בוסטר – ואז העניינים מתחילים לזוז. זאת בדיוק תהיה התוצאה של הצעת החוק שהגישו אתמול (ד') בצוותא, די במפתיע בימי עוינות פוליטית אלה, חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה גם יחד.
אחד הנושאים הבוערים במו"מ עם ההסתדרות
במשך חודשים ארוכים מתדיינים בעצלתיים ראשי ההסתדרות, משרד האוצר והמעסיקים כדי לנסות ולהגיע להסכמה שתביא לחתימת עסקת חבילה חדשה ומתבקשת במשק, שבו לא עודכנו הסכמי שכר כבר כמעט ארבע שנים. אחד הנושאים הבוערים והמורכבים במשא ומתן הוא, כמו בכל עסקת חבילה בשני העשורים האחרונים, דרישת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום במשק מ-5,300 שקל לחודש (29.12 שקל לשעה) ל-6,000 שקל.
אבל באוצר, כמו תמיד, מנסים לחמוק מההעלאה, שכן מדובר גם בהוצאה של מאות מיליוני ואפילו מיליארדי שקלים נוספים בשנה, תלוי בשיעורה.
האמת היא, שלחיות בישראל במשך חודש משכר מינימום של 5,300 שקל היא משימה בלתי אפשרית גם לאדם בודד ובוודאי למשפחה שהמפרנסים שלה מביאים הביתה שכר כה זעום. תחשבו רק על גובה שכר הדירה המתייקר, החזר המשכנתא הגבוה וחשבונות המים והחשמל המאמירים מדי שנה.
ויותר מכך: בימים אלה האינפלציה הרימה ראש, עם עליות מחירים של 2.3% מתחילת השנה (כאשר מחר, עם פרסום מדד המחירים לצרכן, השיעור עשוי לגדול עוד יותר) והתחזיות מנבאות התייקרויות נוספות, כמו במחירי הדלק למשל, כבר בחודשים הקרובים.
המשמעות ברורה: דווקא העניים והמשתייכים לשכבות החלשות, הם הנפגעים העיקריים בארבע השנים האחרונות מהקיפאון בשכר, שמתחתיו אסור לשלם לעובד.
אז מהו הבוסטר שהזריקו אתמול תשעה חברי כנסת, בתחכום לא קטן, כדי להניע את הממשלה והמעסיקים להעלות את שכר המינימום?
בהתחברות נדירה בעידן "ממשלת השינוי" הציעו תשעה חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה כאחד להעלות בחקיקה את שכר המינימום. ולא סתם להעלות, אלא להזניק אותו מ-29.12 שקל לשעה ל-40 שקל. כך חברו ליוזמה של ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה שבקואליציה, גם ח"כ אופיר כץ ממפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, הליכוד, וגם ח"כ איימן עודה האופוזיציונר מהרשימה המשותפת, וח"כ מוסי רז ממרצ שבקואליציה וח"כ אימאן יאסין-ח'טיב מרע"מ שבקואליציה וחברי הכנסת החרדים מהאופוזיציה, יעקב אשר מיהדות התורה ומשה ארבל מש"ס.
וכך יצא מהתבשיל הזה מן שעטנז כשר הפעם, לעומת המקור שבו שעטנז הוא בעצם מצוות לא תעשה מהתורה. הפעם המטרה מקדשת את האמצעים.
ומה רוצים בעצם חברי הכנסת המכובדים להשיג?
אלה מהקואליציה מאסו בסחבת בדיוני האוצר והמעסיקים עם ההסתדרות, ואלה מהאופוזיציה מבקשים לשוב ולהביך את הממשלה, שכבר הובכה בשבוע האחרון בהצבעות נגד תשלום דמי אבטלה לעצמאים והעלאת שכר החיילים.
העלאת שכר המינימום מגדילה אבטלה? לא לפי זוכה הנובל בכלכלה
אולם הפעם המצב שונה. עצם הגשת הצעת החוק המשותפת צפויה להכניס לסיר לחץ את המתדיינים על עסקת החבילה כי לראשי האוצר ממש לא מתחשק שהכנסת תכתיב להם מה יהיה גובה שכר המינימום בשנים הבאות. וממש כך, להסתדרות זה ממש לא מסתדר טוב שלא ארנון בר-דוד וחבריו יעוטרו הפעם, ממש ערב הבחירות לראשות ההסתדרות, בזרי הדפנה על ההישג שירשמו עם העלאת שכר המינימום.
ולמה מתנגדים כל כך באוצר ובקרב המגזר העסקי וארגוני העצמאים להעלות את שכר המינימום? לטענתם, אם הנגר יצטרך לשלם לשוליית הנגר עוד כמה מאות שקלים בחודש - הוא יעדיף לפטרו. וכך יעשה גם בעל החנות לזבן ובעל המסעדה לאחד הטבחים.
והנה, כמה מוזר: מחקרים הוכיחו כי בשני העשורים האחרונים במקומות שבהם הועלה שכר המינימום, למשל בארה"ב - שם קפץ והוכפל שכר המינימום ב-30 מדינות מ-7.5 דולר ל-15 דולר, שיעור האבטלה כלל לא עלה.
מעניין שדווקא השבוע הוכתרו בפרס נובל לכלכלה הפרופ' דיוויד קארד, יחד עם הישראלי לשעבר הפרופ' ג'ושוע אנגריסט והפרופ' גואידו אימבנס, בין היתר בזכות מחקרו של קארד אשר מנוגד לכל התיאוריות הקלאסיות, שנלמדות בכל חוג לכלכלה בעולם, לפיו העלאת שכר המינימום לא פוגעת בתעסוקה או מגדילה את שיעור האבטלה, אלא ההיפך. גם בישראל, מרכז המחקר פורום ארלוזורוב פרסם רק בחודש האחרון מחקר שהגיע בדיוק לאותה המסקנה וקבע שהעלאת שכר המינימום תגדיל את שיעור הפריון בעבודה.
מה שבטוח הוא, שהצעת החוק להגדלת שכר המינימום, יוזמה של תשעה חברי הכנסת משני עברי המתרס, מצאה את ראשי האוצר, המעסיקים וההסתדרות בלתי מוכנים ל"הנחתה". ניתן להניח, די בוודאות, שהבוסטר הזה יזרז את הדיונים על עסקת החבילה החדשה במשק, ושכבר במהלך שנת 2022 יחל שכר המינימום בישראל לעלות.
