רבים הישראלים שנופלים בשנים האחרונות בקסמי הבטחות שווא לרווחי עתק בשוק ההון. פעמים רבות מדובר באנשים שסכום הכסף שהם משקיעים לאו דווקא מגיע לסכומים של מיליוני שקלים, אבל הוא כל רכושם: פנסיונרים שיצאו לפנסיה, חיילים וחיילות שהשתחררו, אנשים צעירים שרוצים להבטיח את עתידם ועוד.
במקרים לא מעטים הם קמים בבוקר ומגלים שהגורם שעימו התקשרו נחקר ברשות ניירות ערך, ומבינים שההבטחות לתשואות פנטסטיות ירדו לטמיון וכך גם הסכום שהשקיעו או לפחות מרביתו. רק בחודש אפריל האחרון פתחה רשות ני"ע בחקירה נגד פעיל שוק ההון, אלי שמש - שנחשד בכך שהבטיח לכ-200 לקוחות שהשקיעו אצלו תשואות מטורפות מבלי שיש לו כלל רישיון לניהול תיקי השקעות. יודגש כי לאלי שמש עומדת חזקת החפות ובשלב זה מתבצעת חקירה וטרם התקבלו החלטות בהקשר להמשך התיק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חשוב לדעת שעם חינוך כלכלי נכון וראייה ריאלית ומפוכחת, יש אפשרות במקרים רבים להימנע ממפח נפש ולא להתפתות להשקעה שלא תוליד את שהובטח בגינה. ynet אסף כמה עצות בסיסיות להשקעה זהירה ובטוחה.
שימו לב לדגלים אדומים: עו"ד שרה קנדלר, ראש מחלקת ביקורת ואכיפה ברשות ני"ע, מציינת כי כשמגיעה אליכם הצעה להשקעה, תמיד כדאי להתחיל בלשאול את עצמכם ארבע שאלות: מי, מה, למה ואיפה הקאץ'.
- מי הציע את ההצעה? מה הניסיון שלו? מה הכישורים שלו והאם יש לו רישיון מרשות ניירות ערך? עשו עליו חיפוש באתר של הרשות וגם חיפוש כללי באינטרנט.
- מה הציעו לכם? כלל ברזל הוא לבדוק האם הבנתם היטב את ההצעה. תוכלו לראות האם אתם מצליחים להסביר את ההצעה למישהו אחר, והאם אתם יודעים לענות על השאלות ששואלים אתכם בנוגע להצעה. אם הפרטים מעורפלים או שהמציע טוען כי מדובר בעניינים מורכבים מדי למשקיעים לא מקצועיים - מדובר בדגל אדום מובהק.
- למה פנו דווקא אליכם? השקעות מסוכנות או מורכבות הן בדרך כלל מסוג ההשקעות שמתאימים לגורמים גדולים ובקיאים.
- איפה הקאץ'? עולם ההשקעות מבוסס על סיכון וסיכוי, וככל שהסיכון גבוה יותר כך גם הסיכוי ולהפך. אם התשואה גבוהה באופן חריג, כנראה שכך גם הסיכון.
בלי פנטזיות: ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב וחבר מועצת העיר ת"א-יפו, מסביר כי "צריך להתרחק ממי שמבטיח תשואות. בשוק ההון בהגדרה יש אי-ודאות, ולכן זו הנורה הכי גדולה. צריך להתרחק ממי שמבטיח לכם תשואות קבועות. אי-אפשר להבטיח תשואות בעולם של אי-ודאות. כמו שאנחנו יודעים לא לענות לאימייל של 'הדוד מניגריה' שמבטיח כסף, אז אותו דבר כאן. המקבילה של 'הדוד בניגריה' בשוק ההון זה אנשים שמבטיחים תשואות".
אין ארוחות חינם: "אין כסף שצומח על העצים", מסביר ד"ר דישטניק. "אדם שמגיע ואומר לך, 'אצלי אתה תעשה תשואה מטורפת ומובטחת' - אם הוא באמת היה יודע לעשות את זה, הוא לא היה צריך לטרוח ולאסוף לקוחות. מישהו שמבטיח לכם תשואה של 10% בחודש - תיזהרו מזה, וגם אם מישהו מבטיח לכם תשואה קבועה אתם צריכים לחשוד. כמו כן, אם מישהו אומר לכם, 'אצלי ההשקעה סולידית ואני עושה 10% תשואה בשנה' - תחשדו גם. אני לא מכיר מסלול סולידי שנותן 10% בשנה".
להתייעץ זו לא בושה: להיוועץ עם מומחים בתחום או לפנות למוסדיים ולחברות מוכרות שדרכם ניתן להשקיע באמצעות גורם שמורשה לעסוק בייעוץ השקעות. חשוב גם לעשות חיפוש יסודי על אותו גורם שמבטיח לכם הבטחות, למשל בגוגל, פייסבוק ועוד.
בנוסף לאלה מציינת עו"ד קנדלר כי "ברשות ני"ע מזהירים מחברות או גורמים שאינם רשומים בישראל או שאי אפשר לאתר מידע בנוגע להם וממדיניות שיווק אגרסיבית והפעלת לחצים פסיכולוגיים כמו הבטחות שמדובר בהזדמנות חד פעמית שאינה תחזור וכדומה".
עוד מציינים ברשות כי חשוב לשים לב האם הגורם שמציע את ההשקעה מוסר את כל הפרטים שאתם מבקשים ממנו, עונה לשאלות ולא מתחמק משאלות בנוגע להיותו מפוקח או לא. כמו כן, בשום מקרה אינכם אמורים להידרש לתת סיסמאות והרשאות לחשבונכם האישי. גורם המנהל תיקי השקעות אמור לקבל ייפוי כוח לביצוע עסקאות בניירות ערך בחשבון, אך אין סיבה שיבקש את הסיסמא לחשבון עצמו.
תשקיעו רק מה שאתם יכולים להפסיד: מעבר להמלצה לבדוק היטב ולא להשקיע אצל גורמים לא מפוקחים, תקפידו להשקיע כסף שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. איך להגדיר כסף כזה? ד"ר דישטניק ממליץ "שכל משק בית יעבור על ההוצאות שלו בשנה האחרונה ויראה מה ההוצאה החודשית הממוצעת - ואז יכפיל אותה ב-6 עד 12 פעם. זה הסכום שלדעתי יש לשמור ברזרבה, ואסור שילך לשוק ההון. מעבר לו, אפשר להשקיע.
פזרו את ההשקעה: כמו כן, חשוב לפזר את הכסף שלנו. גם אם אתה בטוח שבן אדם או גוף מסוים ישיג לך תשואות מדהימות - אל תגיע למצב שאת כל כספך אתה נותן לאדם הזה".
חינוך פיננסי הכרחי: תחנכו את עצמכם פיננסית. הקושי הגדול הוא מודעות. "הבעיה שלצערי יש ואקום גדול מאוד בתחום", מציין ד"ר דישטניק. "צריך לוודא שמקבלים חינוך פיננסי מגוף ראוי. חשוב להיזהר מקורסים שמבטיחים לכם הרים וגבעות, ושתוך חודשיים תהיו משקיעי-על. חשוב גם שהמדינה תעשה יותר בתחום הזה".
לסיכום, אומרת עו"ד קנדלר כי "ברשות מנסים לפעול כמה שניתן בנושא, אבל זה עדיין טיפה בים. מבחינתי הטיפ המרכזי הוא ללכת לגורמים מפוקחים. הסיכונים בשוק ההון קיימים גם בהשקעות מפוקחות, אבל על אחת כמה וכמה בכאלה שאינן מפוקחות. יחד עם זאת אדגיש שיש פעילות בשוק ההון שמותרת גם לגורמים לא מפוקחים, למשל יועץ השקעות של עד חמישה לקוחות. מדובר בתחום מורכב ולכן לאדם שלא בקיא בתחום עדיף בכל זאת לא לקחת את הסיכון וללכת רק לגוף מפוקח. כמובן שגם בעלי רישיונות יכולים להונות, אבל הסבירות נמוכה יותר כשהולכים לגורם מפוקח שקיבל הכשרה מתאימה. לצערנו תמיד יהיו עבריינים ומי שינסה לנצל את הלקוחות התמימים שלא בקיאים בשוק".