מאבק עיקש צפוי בשבועות הקרובים בין יותר ממחצית חברי הכנסת לבין בכירי משרד האוצר סביב הדרישה להיאבק נגד יוקר המחיה המתגבר בישראל, באמצעות הפחתת שיעור מס ערך מוסף על כל מוצרי המזון משיעור המע"מ האחיד בישראל - 17% - לשיעור של 8% בלבד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
הדרישה להורדת שיעור מס ערך מוסף על מוצרי המזון - וקודם לכן גם על תרופות - הועלתה כבר פעמים רבות בעשור האחרון בכנסת ובפורומים אחרים. לפני 10 שנים אף בדק מכון המחקר של הכנסת את הסוגיה, לבקשת ח"כ ושר הרווחה לשעבר, איציק שמולי, אולם גם יוזמות קודמות לא העלו דבר ולא הביאו לשינוי נוסחת גביית מס ערך מוסף בישראל.
אולם הפעם, כפי שאמר ל-ynet גורם בכיר במשרד האוצר, "נראה שההצעה הפופוליסטית הזאת צוברת תנופה ועלולה לעבור בחקיקה בכנסת וזה יהיה רע מאוד לכלכלה הישראלית ויגרום לאובדן הכנסות של מיליארדי שקלים לקופת המדינה, מה שיחייב להביא אותם ממקומות אחרים, כמובן על חשבון האזרחים".
בשבוע האחרון התבצעה בכנסת פעולת בזק להחתמת 70 חברי כנסת על הצעת חוק חדשה, שאותה יזם הפעם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן, להפחתת המע"מ על מוצרי המזון. ביטן, מבכירי הליכוד, אף הצהיר הפעם בצורה חד-משמעית כי "אלחם ביוקר המחיה בכל אמצעי שעומד לרשותי ביחד עם חברי הכנסת".
רק לפני ימים אחדים ביטן מיהר לסיים את ניסוח החוק שקובע כי שיעור המע״מ על מוצרי מזון בסיסיים יושווה לנהוג ברוב מדינות ה-OECD לשיעור של עד 8% ובתוך שעות ספורות אף החתים למעלה ממחצית מחברי הבית לתמיכה בהצעה. לדברי גורמים בקואליציה, "יהיו גם הרבה יותר מ-70 חברי כנסת שיתמכו בהצעת החוק החשובה הזאת שתביא לבלימה מיידית של יוקר המחיה".
המהלך החל להתבשל לאחר שראשי משרד האוצר דחו על הסף את דרישתו של ח"כ ביטן להעביר 100 מיליון שקל, לתקופה של ארבעה חודשים בלבד, כדי למנוע את עליית מחירי החלב המפוקח. ח״כ ביטן הגיב בכעס: "לא יתכן שאזרחי ישראל יקרסו תחת נטל ההוצאות. אפעל בכל כוחי ובסמכויות המוקנות לי כיו״ר ועדת הכלכלה וכחבר כנסת כדי להקל על הוצאות משקי הבית״.
בכיר באוצר: אובדן הכנסות שיוביל להעלאות מיסים
כאמור, במשרד האוצר מתנגדים בתקיפות להפחתת שיעור מס ערך מוסף על מוצרי המזון, מה שיביא מיידית לאובדן הכנסות משוער של כ-20 מיליארד שקלים, "כסף גדול מאוד", כהגדרת בכיר באוצר, ולצורך להעלות מיידית מיסים אחרים במיליארדי שקלים, כאשר אחת ההצעות תהיה להעלות את שיעור המע"מ על כלל המצרכים במקביל ל-19%-20%, כאשר כל אחוז של גביית מע"מ (עם שיעור מע"מ נמוך יותר על מזון) יכניס כשישה מיליארד שקלים לקופת המדינה. יצוין כי שיעור המע"מ האחיד בישראל כיום הוא מהנמוכים בארצות ה-OECD והוא עומד רק על 17%, לאחר שהופחת לאחרונה לפני שמונה שנים על ידי שר האוצר דאז, משה כחלון, מ-18%.
מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, אמר לאחרונה ל-ynet כי "היתרון העצום של ישראל על מדינות אחרות בגביית מס ערך מוסף בארץ הוא דווקא השיעור האחיד שהונהג בארץ מההתחלה. באים כיום מומחים וכלכלנים מכל המדינות ללמוד דווקא מאיתנו את שיטת גביית המע"מ האחידה אצלנו. לא יהיה הגיוני לקלקל את השיטה הטובה הזאת כעת".
חשש נוסף הוא שהפחתת מס ערך מוסף על מוצרי המזון יגרום להונאות ולמעשי רמאות רבים: "לצד מכירת גבינה ולחם בלי מס ערך מוסף, ימכרו במרכולים גם את הסכו"ם, צנצנות, עציצים ומטאטאים במחצית המע"מ. יהיה קשה לעקוב אחר המכירות האלה וממילא אובדן גביית המיסים העקיפים האלה תחייב להעלות מיסים אחרים בשיעור דומה והציבור לא ירוויח מהמהלך הזה דבר", טען גורם בכיר באוצר.
במקביל, מתברר שגם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', השתכנע שמדובר בהצעה לא טובה וקשה לאכיפה והוא מתנגד ליוזמה להפחתת המס על חלק מהמוצרים בישראל.
לפני תשע שנים בדקו בפינלנד את השפעת הפחתת גביית מס ערך מוסף על מוצרי מזון וההפתעה הייתה רבה: לא רק שמוצרי המזון לא הוזלו, אלא הם אף התייקרו באחוז וחצי.
"המדינה תצטרך למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים"
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר שהיה בעבר הממונה על הכנסות המדינה ויו"ר ועדת החוקה בכנסת, אמר בסוף השבוע כי "על אף הפיתוי, יש להיזהר מאוד מהשינויים במבנה המע"מ, כפי שהציע יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן. מול ביטול מע"מ על מוצרי מזון, קופת המדינה תצטרך למצוא מקורות הכנסה אלטרנטיביים, כמו העלאת מס הכנסה או מס חברות, מה שיפגע בצמיחה.
4 צפייה בגלריה
"להיזהר מאוד מהשינויים המוצעים במבנה מס ערך מוסף". דוד ביטן בוועדת הכלכלה
(צילום: דוברות הכנסת)
"יש בהחלט כיוונים חיוביים בהצעותיו של יו"ר ועדת הכלכלה, כמו ההצעה לבטל את הרגולציה המחייבת לסמן מוצרים באמצעות מדבקות נייר, אלא שיש להיזהר מאוד מהשינויים המוצעים במבנה מס ערך מוסף. התפיסה הבסיסית של הנהגת המע"מ בישראל היא שהוא חלק ממחיר המוצר עצמו ומתגלגל לבסוף מבעלי העסקים לצרכן. הוא מונהג ברמה שווה על כלל המוצרים והשירותים", אמר.
יצוין כי הפטורים היחידים ממס ערך מוסף שהונהגו בישראל היו פרי לחצים קואליציוניים, והם בין השאר ביטול המע"מ על פירות וירקות. המוכרים בשווקים טענו לפני שנים כי הם לא יודעים ואין להם זמן לחשב את המע"מ, מה עוד שמחירי הירקות והפירות משתנים במשך היום מספר פעמים וייווצר תוהו ובוהו בקופות עם חישובי המע"מ המשתנים.
עוד זכו לפטור מעורר ביקורת המכירות בעיר התיירות אילת וכמו כן בשירותי תיירות חוץ, כאשר דווקא השנה בחוק ההסדרים הוצע לבטל את פטור המע"מ לתיירים, אך הצעת החוק הוצאה מחוק ההסדרים בלחץ ראשי ענף התיירות בישראל, אשר חששו מפגיעה קשה בתיירות אם הפטור יבוטל.
סך כל הפטורים ממס ערך מוסף יגיע בשנת 2023 לסכום של כשמונה מיליארד שקלים. לין: "אם נתחיל בהנהגת שיעורי מע"מ סלקטיביים על פי ערך המוצרים זה בהחלט יערער את היסודות של מס חשוב זה שהוא המס השני בחשיבותו".
לדבריו, שיעורי מס ערך מוסף יהיו פרי של תפיסה ערכית והוויכוח על כך הוא אינסופי. "מול הרעיון להפחית מע"מ על מוצרי מזון ישנן הוצאות חיוניות אחרות כמו תעריפי החשמל והמים, התרופות ושירותי השכלה, ולמה שעליהם לא נוריד את המע"מ?".
עו"ד אילת יצחקי, שותפת מסים עקיפים BDO, הוסיפה כי "מע"מ דיפרנציאלי עשוי לעורר סוגיות, ומקום שיש סוגיות יש יותר "חיכוך" עם הרשויות, אכיפה, ועלויות הכרוכות בכך משני צידי המתרס. בין הסוגיות העשויות להתעורר הן שאלות של סיווג. למשל, אם חל מע"מ בשיעור מופחת על קמח, מה יהיה דינו של קמח תופח או קמח עם תוספים כאלו ואחרים. אם נמכר מארז הכולל מוצרים עליהם חל מע"מ מופחת יחד עם מוצרים עליהם חל מע"מ בשיעור סטנדרטי, כיצד יסווג המארז? האם לפי כלל העיקר והטפל? וכיצד הוא נקבע? עוד שאלה שמתעוררת בהפחתת שיעורי מס עקיף היא האם ועד כמה תגולגל הלכה למעשה לכיסו של הצרכן, או שמא מי שיהנה ממנה יהיה הקמעונאי או חוליות נוספות בשרשרת".
שרי האוצר לשעבר דחו הצעות קודמות בנושא
מנגד, נשיא התאחדות התעשיינים, שהוא גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, הבהיר כי יתמוך באופן מלא ביוזמה של ביטן. "הגיע הזמן שמדינת ישראל תהיה כמו שאר המדינות המפותחות בעולם, ותפחית את המע"מ על המזון ומחירי המזון יסגרו פערים. לא הגיוני כי מצד אחד הממשלה תכריז כי היא מתכוונת להילחם ביוקר המחיה, ומצד שני תמשיך לגבות 17 אחוז מע"מ על מזון, כאשר בכל מדינות ה-OECD המע"מ על המזון משמעותית נמוך יותר עד אפסי.
4 צפייה בגלריה
השתכנעו בעבר נגד ההצעה להפחית המע"מ. אביגדור ליברמן, ישראל כ"ץ, בנימין נתניהו ומשה כחלון
(צילום: יובל חן, קובי קואנקס, שלו שלום, AFP)
"עם זאת, מדובר רק בצעד ראשון בשורה של צעדים שיש לנקוט. יש, בנוסף, לעבור לתמיכה ישירה בחקלאים, כמקובל בכל מדינות המערב. כמו כן, יש לזכור כי הממשלה היא השחקן המרכזי שאחראי על יוקר המחיה בישראל ואם ברצונה להפוך את החיים בישראל לפחות יקרים, עליה להפחית את כל מחוללי האינפלציה, כמו שהבטיח ראש הממשלה טרום הבחירות, ולייצר שוב סביבה עסקית אטרקטיבית ותחרותית בישראל", אמר רון.
יצוין שגם שרי אוצר קודמים, בהם ח"כ יאיר לפיד, משה כחלון, ישראל כץ ואביגדור ליברמן, השתכנעו על ידי בכירי רשות המיסים כי מוטב לא להפעיל בישראל שיעורי מס ערך מוסף שונים על מוצרים מסוגים שונים. הצעות להפחית את מס ערך מוסף או לבטלו כליל על תרופות נדחו גם הן, בין השאר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות לחצים שהופעלו על ידי ארגוני רופאים ושרי בריאות.
בכל מקרה, נראה כי כבר בימים הקרובים יתחיל להתנהל מאבק בין רוב חברי הכנסת, כולל מהאופוזיציה, שדורשים את הפחתת המע"מ על מוצרי המזון, לבין בכירי משרד האוצר, המתנגדים בתקיפות רבה להפחתת המע"מ, ויתכן שהמחלוקת תגיע אף לשולחנם של ראש הממשלה נתניהו ונגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שיצטרכו להביע את עמדתם בנושא הטעון והמרכזי הזה בניהול המשק הישראלי.
