מבקר המדינה: מיסוי מטבעות דיגיטליים
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש פרק בדוח המבקר שפורסם היום (ג') למיסוי המטבעות הדיגיטליים. לפי הדוח, מיסוי הקריפטו אינו ממצה את הפוטנציאל שלו, ורק אחוז קטן מבעלי המטבעות הדיגיטליים מדווחים לרשות המיסים. בדוח נכתב כי בין 2018 ל-2022, רק 500 מחזיקי מטבעות דיגיטליים דיווחו לרשות המיסים, מתוך 200 אלף על פי הערכות. עוד נכתב כי המס הפוטנציאלי עשוי להגיע לשלושה מיליארד שקל, אולם הרשות כלל אינה בחנה זאת ומסתמכת על הערכות שאינן מעודכנות.
לצד זאת, הדוח מותח ביקורת על כך שהמדינה לא מקדמת חקיקה ורגולציה שתסדיר את השימוש במטבעות דיגיטליים בישראל. "למרות התפתחות של ממש בתחום, מ-2018 הוציאה רשות המיסים שלושה פרסומים בלבד בתחום מיסוי הקריפטו ולא פעלה לבצע התאמות נדרשות", נכתב בדוח. המבקר ציין כי העובדה שהמדינה אינה מתייחסת לנושא, מעודדת חברות ואנשים פרטיים להסיט פעילות עסקית לחו"ל.
לפי המבקר, ישראל מפגרת בעניין המיסוי ביחס למדינות אחרות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות האיחוד האירופי. הדוח העלה גם כי אופן הדיווח של מחזיקי המטבעות הדיגיטליים כפי שנקבע על ידי רשות המיסים "לא מותאם לאופי השימוש בהם", וכי "המצב הנוכחי משפיע על היקפי הדיווח לרשות המיסים על עסקאות ורווחים". לדברי המבקר, "שר האוצר ורשות המיסים חייבים לפעול לגביית מס בתחום הקריפטו, עוד טרם העלאות מיסים על אזרחי ישראל".
(גילעד רוסק)
חובות אבודים של 5 מיליארד שקל בשנה
בחודשים ינואר עד יוני 2023 בדק משרד מבקר המדינה את טיפול משרד המשפטים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בישראל. מהדוח עולה כי היחידה לפיקוח על נאמנים באגף הממונה על הליכי חדלות פירעון אינה מבצעת בקרות יזומות וחקירות עומק בנושא התנהלותם של כ-450 הנאמנים שבאחריותה, המטפלים בכ-20 אלף תיקים בשנה של חייבים בודדים או חברות שנקלעו לחובות, ובכלל זה על התנהלותם מול החייבים ומול בתי המשפט, על איכות עבודתם, על אופן חלוקת הכספים לנושים ועל היקף שכר הטרחה שמשולם לנאמנים. מהדוח עולה כי אף שבמהלך השנים חל גידול במספר התלונות על נאמנים, הממונה לא קבע מנגנון מסודר לטיפול בתלונות הללו.
הליכי חדלות פירעון משמשים מסגרת לטיפול במצבים שבהם חייבים אינם יכולים לעמוד בהתחייבויותיהם הפיננסיות, והם פועלים במקרים שבהם מדובר בחבות של יותר מ-150 אלף שקל. הליכים שהחבות בהם קטנה יותר מתנהלים ברשות האכיפה והגבייה, שאמונה בין השאר על מערכת ההוצאה לפועל. מהדוח עולה כי נכון לשנת 2019, ל-9% מכלל האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל נפתחו תיקים בהוצאה לפועל. בדוח המבקר מציינים כי שיעורי פירעון החוב בהליכים המתנהלים במערכת ההוצאה לפועל גדולים בהרבה משיעורם בהליכים המקבילים שבהם מטפל הממונה על חדלות פירעון (51% לעומת 13%, נכון ל-2022)
נכון למועד הביקורת (ספטמבר 2023) נקבע בדוח כי שר המשפטים לא התקין כנדרש בחוק תקנות דמי מחיה - הליך שנועד לשמש בסיס לקביעת סכום התשלום החודשי שיהיה על החייב לשלם במסגרת הליך חדלות הפירעון. עוד נטען בדוח המבקר כי יחידת החקירות של הממונה פועלת בהיקפים מצומצמים ומטפלת בכ-20 אלף תיקים בשנה בלבד בתקופת הביקורת, וכי היקף החובות האבודים כתוצאה מעבירות אלה נאמד בכ-5 מיליארד שקל לשנה. בנוסף נטען כי פעילות יחידת החקירות בתיקי תאגידים החלה רק ב-2023, אף שהחוק אפשר לה להתחיל לפעול כבר ב-2019.
משר המשפטים נמסר בתגובה: "בשל מורכבות התקנות, העבודה עליהן ארכה זמן רב. בהנחיית שר המשפטים, מתקיימת כיום עבודת מטה משותפת של מנכ״ל משרד המשפטים והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לגיבוש הצעה לנוסח התקנות הנדרשות. עם השלמת העבודה, התקנות יעברו לאישור השר". ממשרד המשפטים נמסר: "אנחנו לומדים את הדוח, הליקויים יטופלו בהתאם".
(ליטל דוברוביצקי)
אין תקנות המסדירות את מכרזי המסגרת ברשויות מקומיות
מבקר המדינה הקדיש פרק גם להליך הפרסום והניהול של מכרזי מסגרת ברשויות מקומיות ובתאגידים עירוניים. מכרז מסגרת הוא למעשה מכרז פומבי שבו ועדת המכרזים בוחרת יותר מספק אחד, ומתקשרת עם ספק מתוך הספקים הזוכים לשם ביצוע הזמנה של עבודה או שירותים מפעם לפעם במהלך תקופת הסכם המסגרת. תכליתו הוא להביא לחיסכון בעלויות של פרסום מכרזים לרשות.
מהביקורת עלה כי החקיקה אינה מסדירה את עריכתם של מכרזי מסגרת ברשויות מקומיות, ובנוסף, משרד הפנים טרם התקין את התקנות הנוגעות להחלת הוראות לקיום מכרזים בתאגידים עירוניים. זאת על אף שחלפו כ-20 שנה מהמועד שבו אמורות היו להיות מותקנות תקנות אלו, למרות שמבקר המדינה העיר על כך בדוחותיו ותוך התעלמות מפסיקת בית המשפט העליון בנושא.
עוד עלה כי לא היה בידי הגופים שנבדקו ושפרסמו מכרזי מסגרת (עיריית יבנה, עיריית קריית ביאליק ועיריית פתח תקווה) נהלים שמסדירים את הליכי הפרסום והניהול של מכרזי המסגרת, מסמכים הכוללים הנמקה להחלטה לערוך מכרז מסגרת ורישום המפרט אילו הזמנות הוצאו מכוח המכרזים שפרסמו.
הממצאים שעלו בדוח מחדדים את הצורך שמשרד הפנים ינחה את הרשויות המקומיות ואת התאגידים העירוניים בנוגע לאופן ניהול הליך מכרז מסגרת לנוכח מאפייניו הייחודיים, וזאת כדי להבטיח את קיומם של ערכי השוויון וההגינות העומדים ביסוד שיטת המכרזים, ויבחן את הצורך בעדכון החקיקה החלה על השלטון המקומי. על הרשויות והתאגידים להבטיח שפרסומם וניהולם של מכרזי המסגרת ייעשו תוך שמירה על עקרונות דיני המכרזים, תוך מתן הזדמנות שווה למציעים, הן בבחירת ספקי המסגרת והן בחלוקת העבודה ביניהם.
