שכר הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי הגיע בשנת 2021 ל-101,813 שקל ברוטו לחודש, שכרו של המפכ"ל רב ניצב קובי שבתאי עמד על 91,070 שקל, ושכר נציבת שירות בתי הסוהר רב גונדר קטי פרי - 94,185 שקל. כך עולה מדוח הוצאות השכר במערכת הביטחון שפרסם היום (רביעי) הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן.
הדוח מגלה כי השכר בכל מערכות הביטחון גבוה יחסית, ואף עלה בשנות הקורונה בגופים החשאיים (עלייה של 3.4% בין 2019 ל-2021). כידוע, דורש שר הביטחון הלאומי (משטרה) המיועד, איתמר בן-גביר, העלאות שכר ניכרות לאנשי המשטרה, דרישה שבאוצר התנגדו לה בשנים האחרונות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
השכר הממוצע ביחידות הסמך הביטחוניות (למשל, הוועדה לאנרגיה אטומית ויחידותיה) הגיע בשנת 2021 ל-30,385 שקל בחודש, בגופים החשאיים ל-24,471 שקל, בשירות קבע מובהק בצה"ל (רס"ר ורס"ן ומעלה) 22,938 שקל. השכר של אזרחים עובדי צה"ל הגיע ל-19,501 שקל, במשטרה ל-19,153 שקל, בשב"ס 18,112 שקל, בצה"ל קבע כולל 16,089 שקל, ובצה"ל קבע ראשוני 11,337 שקל.
דוח משרד האוצר מגלה כי שיעור התקציב המוקדש לשכר ולגמלאות מכלל התקציב במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (שב"ס) הוא עצום ומגיע עד ל-77%. דהיינו, שלפעילות עצמה, לרכישת ניידות, מצלמות, נשק, תחמושת והפעלת הכוחות, מוקדשים אך ורק 23% מתקציב משטרת ישראל. בניתוח שכר לפי ותק, ניתן לראות כי לאורך רוב הקריירה, המשרתים בצה"ל מרוויחים יותר מאשר במשטרה ובשירות בתי הסוהר - גם בהשוואה לגיל וגם בהשוואה לוותק.
הוצאות השכר פנסיה בשב"ס גדלו בשיעור גבוה של 17% מאז 2017, זאת למרות הירידה המשמעותית ביחס מספר האסירים לכל עובדי השב"ס מ-2.26 בשנת 2012 ל-1.79 בשנת 2021, בעקבות פסיקת בג"ץ בעניין.
המדינה דוחה את יישום התוואי החדש לפנסיות בצה"ל
עד כה, למרות הוראת בג"ץ כבר ארבע פעמים, לא הופעל התוואי החדש לתשלום הפנסיה למשרתי צה"ל בקבע. לאחר ארבע הדחיות של שינוי המתווה של תשלום הפנסיות לפורשים מצה"ל, תצטרך הממשלה החדשה בתוך 90 יום מהקמתה לקיים את המתווה, אלא אם תבקש דחיה נוספת. במשרד האוצר הדגישו כי המשרתים בגופי הביטחון זוכים לתנאי פרישה חריגים לטובה יחסית. הקצבאות הממוצעות הניתנות לגמלאי גופי הביטחון גבוהות וממקמות את פורשי קציני צה"ל, משטרת ישראל והשב"ס בעשירון הפנסיוני העליון ביחס לכל שאר המשק. עקב גיל הפרישה הצעיר בגופי הביטחון, בצה"ל בממוצע בגיל 45, מה שמאפשר לפתח קריירה שנייה וכבר לזכות בפנסיה גבוהה, סך שווי הקצבה הכולל לגופי הביטחון גבוה משמעותית ביחס לשווי הקצבה הכולל לפורשי שירות המדינה.
עניין אחר שבו דן הדוח הוא פערים בין גברים לנשים. בשנים האחרונות ישנה עלייה בשיעור הנשים המועסקות בגופי הביטחון. עם זאת מספרן נמוך משמעותית ממספר הגברים המועסקים בהם, ושיעורן נע בין 18% אזרחיות עובדות צה"ל ל-29.9% משרתות בצה"ל. פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים באופן יחסי בגופי הביטחון, כך שבצה"ל נצפים פערי השכר הגבוהים ביותר, כ-25%. בשב"ס פערי שכר הנשים והגברים עומדים על 5% בלבד.
מהדוח עולה כי סך ההוצאה על שכר במשטרה ובשב"ס גדל לאורך השנים, משנת 2018 - במשטרה ב-11.5% ובשב"ס ב-13.1%. הגידול נבע הן מגידול במספר המשרתים והן מעליית שכרם.
מהדוח עולה התמונה הבאה על השכר במערכות הביטחון: אלוף השתכר ב-2021 שכר ברוטו לחודש של 70,178 שקל, תת אלוף 55,890 שקל, אלוף משנה 40,601 שקל, סגן אלוף 32,398 שקל, רב סרן 23,459 שקל, סרן 14,949 שקל, סגן 10,674 שקל וסגן משנה 8,999 שקל. רב נגד השתכר בקבע 25,093 שקל לחודש.
במשטרה השתכר ניצב 59,542 שקל, תת ניצב 54,607 שקל, ניצב משנה 44,991 שקל, סגן ניצב 36,193 שקל, רב פקד 28,133 שקל, פקד 18,665 שקל, מפקח 16,031 שקל ומפקח משנה 14,737 שקל. בשירות בתי הסוהר - גונדר 58,371 שקל, תת גונדר השתכר 52,100 שקל, גונדר משנה 41,048 שקל, סגן גונדר 32,988 שקל ורב כלאי 25,080 שקל.
בהתייחס לפערי השכר מציין הדוח כי נשים בצה"ל השתכרו 74.2% משכר הגברים, במשטרה 82.9%, בשב"ס הפער קטן יותר - 95.7%. ביחידות הסמך 81.3%, ובקרב אזרחים עובדי צה"ל 77.9%.
פנסיה חודשית של קצין משטרה: 20,900 שקלים
הדוח מגלה גם שבשל גיל הפרישה המוקדם, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שפרשו ב-2021 שווה בממוצע פי 5.6 מהפנסיה התקציבית של פורשי שירות המדינה. הממונה על השכר קובי בר נתן מציין עוד כי גמלאים קצינים בגופי הביטחון ובגופים החשאיים זכאים לקצבאות הממקמות אותם בעשירון העליון של הכנסות מפנסיה בכלל המשק. "הסדר זה פוגע ביכולת הגופים לאפשר שכר התחלתי גבוה", קובע הממונה.
הפנסיה החודשית הממוצעת של פורשים מהגופים החשאיים מגיעה ל-21,119 שקל, של קציני משטרה ל-20,900 שקל, של קציני צה"ל (שפורשים בגיל מוקדם יותר) ל-18,595 שקל, של קציני שב"ס ל-18,430 שקל ושל עובדי המדינה רק ל-8,168 שקל בממוצע.
אלוף בצה"ל פורש עם קצבה חודשית של 44,514 שקל, תת אלוף עם 39,098 שקל, אלוף משנה עם 28,181 שקל, סגן אלוף עם 20,168 שקל ורב סרן פורש עם קצבה של 14,576 שקל. כלל הנגדים פורשים עם קצבה של 15,622 שקל.
הממונה על השכר, בר נתן: "מערכת הביטחון הינה מהמערכות החשובות ביותר בישראל. בתקופה האחרונה שוק העבודה העולמי נמצא בטלטלה המייצרת אתגרים חדשים בגיוס ושימור כוח אדם, ומערכת הביטחון מושפעת גם היא מתהליכים אלו ונדרשת לפתרונות יצירתיים בהקצאת המשאבים לטובת עמידה ביעדיה והבטחת הביטחון לאזרחי מדינת ישראל. אנחנו בטוחים שאימוץ מודל חדשני, כמו זה הנחתם עם המוסד לפני מספר חודשים, יאפשר התמודדות טובה יותר עם אתגרי הגיוס והשימור של גופי הביטחון".
דובר צה"ל מסר בתגובה: "פעם נוספת בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל לאמור בו ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת.
"כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון האחרים וממשיך להישחק ביחס לכוחות הביטחון האחרים. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו.
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תעדוף משמעותי של לוחמים ומפקדים בשדה. באשר לפערים מגדריים, אין כל פער בין בשכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.
"צה"ל פועל בימים אלו בשיתוף עם משרד האוצר לקידום פתרונות ומענה לאתגרי כוח האדם בצה"ל, על כלל אוכלוסיות המשרתים השונות, לקראת דיוני התקציב הקרובים".
