בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה אזרחית אוקראינה שדרשה לקיים את הצוואה שהותיר בן זוגה הישראלי שהלך לעולמו, ובמסגרתה הוריש לה את רכושו, כולל דירתו. השופטים התרשמו שהיא הייתה מעורבת בעריכת הצוואה, מה גם שבן הזוג היה סיעודי באותה תקופה ותלוי בה לגמרי.
בן הזוג, שלא הותיר אחריו ילדים, הלך לעולמו לפני כארבע שנים. ב-2015 הוא ערך צוואה שבמסגרתה הוריש את כל עיזבונו לשתי אחייניותיו. ב-2018 הוא ערך צוואה חדשה בפני נוטריונית, שבמסגרתה ביטל את הצוואה הראשונה והעניק לבת הזוג את דירתו, חפציו ומכוניתו.
בינואר 2020 הכיר ביטוח לאומי בבת הזוג כידועה בציבור של המנוח עד לפטירתו. היא הגישה בקשה לבית המשפט למשפחה לקיום הצוואה המאוחרת, אולם האחייניות התנגדו ועתרו לקיים את הצוואה הראשונה. מומחה שמינה בית המשפט קבע שבסבירות גבוהה המנוח לא היה כשיר במועד הצוואה המאוחרת שכן סבל מגרורות במוח הגורמות לפרכוס ומצבי בלבול חריפים. בית המשפט אימץ את חוות הדעת.
עוד נקבע כי הנוטריונית שערכה את הצוואה השנייה הייתה עורכת דינה של בת הזוג בכמה נושאים בעבר. כמו כן, לא ברור מדוע המנוח פנה לנוטריונית הזו, דוברת רוסית מאור יהודה, מקום המרוחק מביתו ושעה שהוא כלל לא דובר את השפה. ברקע שילוב כלל עלה הרושם שעריכת הצוואה לא הייתה נקייה ממעורבות בת הזוג. בפסק הדין צוין שהוכח שלאחר חתימת הצוואה הביאה האישה את בן זוגה באמבולנס לסניף הבנק שלו וביקשה לשלוט בסיטואציה ולקבל כספים מחשבונו כשהוא אינו מגיב.
בת הזוג ערערה על ההחלטה למחוזי וטענה שבית המשפט התעלם מראיות כבדות שמלמדות שהמנוח הצהיר בפני גורמים רשמיים על רצונו להוריש לה את רכושו. היא הציגה אישורים רפואיים שבהם נטען שהמנוח היה צלול ורשאי לקבל החלטות.
עו"ד מירב אלקלעימיקה גורביץמנגד טענו האחייניות שהאישה היא אזרחית אוקראינית שנכנסה לארץ בעורמה וגרה כאן שנים רבות על מנת לחבור לאזרח ישראלי ולקבל מעמד. לטענתן, היא שימשה מנקה בדירת הדוד שלהן ולאחר מכן הפכה לבת לוויה והעניקה לו שירותים אינטימיים וחברתיים תמורת כסף. לדבריהן, היא עשתה הכול במטרה להשתלט על נכסיו.
ואכן, השופטים נפתלי שילה, שאול שוחט ועינת רביד דחו את הערעור. הם ציינו שממסמכים שהציגה האישה עולות אינדיקציות לכך שהמנוח היה כשיר לערוך את הצוואה, אך אין בסיס להתערב במסקנה שלפיה האישה נטלה חלק בעריכת הצוואה והשפיעה עליו באופן לא הוגן.
מעורבות האישה, נקבע, באה לידי ביטוי בין היתר בשיחות רבות בינה לבין הנוטריונית סמוך לפני עריכת הצוואה, ובראיות שלפיהן המנוח לא היה עצמאי כששוחח עם הנוטריונית מהטלפון של האישה כשהיא נוכחת והוא על רמקול.
עוד הוכח כי המנוח היה חולה מאוד באותה תקופה ותלוי באישה שטיפלה בו במסירות. "המערערת שלטה במנוח, תמרנה אותו והייתה הרוח החיה מאחורי פעולותיו", הכתב. האישה חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערת: עו"ד ליאורה טורלבסקי, עו"ד כרמית שמש
• ב"כ המשיבות: עו"ד רותי שריד
• עו"ד מירב אלקלעי עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
