"אנחנו רואים ירידה במחירי הקרקעות. בשנים האחרונות אם עשית עסקאות לא טובות השוק תיקן וידע לתת לך אופסייד על עסקה לא טובה. עליית מחירי הדירות היא תולדה של הימשכות הליכי הבנייה, והמטרה שלנו היא שהמחירים יפסיקו לעלות", כך אמר ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בנס פסגת ההתחדשות העירונית של מרכז הנדל"ן ומדלן.
קוינט התייחס גם למבצעי המימון של הקבלנים בשוק ואמר: "המשמעות האפקטיבית היא הנחה של מאות אלפי שקלים לכל דירה. בסוף זו ירידת מחירים. המטרה שלנו היא שהמחירים יפסיקו לעלות. אתמול הוצאנו למעלה מ-7,000 יח"ד בשדה דב. מה יהיו ההשפעות של הליך כזה? קשה להעריך. מקווה שתהיה לזה השפעה לא רק בשדה דב, גם בפריפריה".
קוינט התייחס גם לעובדה שרמ"י הוא האחראית הבלעדית על ניהול הקרקע ואמר: "אני לא בטוח שמשטר המקרקעין בישראל הוא אופטימלי אבל מצד שני יש הרבה תועלות. אנו עושים שינויים משמעותיים לשינויי ייעוד וכל התוכניות האלו ותוכניות מסובסדות יכולות להתנהל רק כשיש ניהול מרכזי של הקרקעות. צריך גם לשאול מה האלטרנטיבות? שטייקונים ישלטו בקרקע ואנחנו נהיה חוכרים שלהם? שהם יחליטו מתי לשווק?". בהתייחס למצב השוק ולמצב הקבלנים אמר קוינט: "אני לא רואה קבלנים קורסים".
ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, עו"ד אלעזר במברגר, השתתף אף הוא בכנס ואמר: "פעם ראשונה בהיסטוריה של המדינה שמקדמים תכנון עם משרד האוצר במקומות שהם בלתי כלכליים. מדובר ב-25 מתחמים ובתב"עות ליותר מ- 14,274 יח"ד ברשויות פריפריאליות במקום 3972 יח"ד ישנות. בין היתר מדובר בישובים: בית שאן, עפולה, קריית שמונה, אילת, מגדל העמק, צפת וחצור הגלילית".
אלעזר במברגרצילום: רז רוגובסקיבמברגר התייחס גם לתקציבים: "כמעט חצי מיליארד שקל הועברו לרשויות מרכזיות בישראל לצורך הקמת תשתיות נלוות להתחדשות עירונית בין השנים 2022-2024. מדובר ברשויות שקידמו מעל 600 היתרי בניה לפינוי בינוי כחלק מהסכמי מסגרת עם הרשות".
יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי, הבהיר כי "צריכה לצאת הוראה חד משמעית על קיצור זמן בירוקרטי. שתתקבל החלטה שמיום שמגישים בקשה להיתר הוא יתקבל תוך 12 חודשים. זה יוכל לפתור חלק מהבעיות. נכון להיום להוציא היתר בנייה לוקח לי יותר זמן מאשר לבנות את הפרויקט – זו המשמעות של העיכובים בבירוקרטיה".
"עומדים מול אסון חברתי"
דן קצ'נובסקי, בעלים ומנכ"ל של מרכז הנדל"ן אמר בכנס: "לאורך כמעט כל העשור האחרון, ההתחדשות העירונית צמחה מדי שנה. והנה, מאז אוקטובר האחרון ופרוץ המלחמה, הגידול השנתי נעצר. בחלק מהערים אף נרשמה נסיגה של עד 20% במספר ההיתרים לפרויקטים חדשים. לא צריך להיות מומחה לכלכלה בשביל להבין: אנחנו עומדים מול אסון חברתי שנמצא מעבר לפינה. זוהי חבית חומר נפץ, שאם לא נפעל, ומהר – תתפוצץ לכולנו בפנים. במוקדם או במאוחר המלחמה תיגמר ואז נצטרך כולנו להתמודד עם אתגרי המציאות שבשגרה. נצטרך גם לשאול את עצמנו שאלות קשות כמו האם אנחנו בטוחים שהזוגות הצעירים, הילדים שלנו, יוכלו לקנות כאן דירה ולהקים בית בישראל? התשובה לשאלה הזאת ולאחרות טמונה בהיקפי ההתחדשות העירונית שנראה כאן בעשורים הבאים".
יהודה מורגנשטרן צלם: פוטו מרסלודובר נוסף בכנס היה יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שנשאל על סוגיית העובדים ואמר: "יש עוד 30 אלף עובדים זרים , זה פי 6 ממה שהמדינה מכניסה בשנה רגילה. זאת שרשרת ייצור שמעולם המדינה לא הצליחה לבצע בכמויות כאלה. אנחנו מקדמים קול קורא להבאה של עוד 10,000 עובדים לחברות ביצוע והמטרה היא שעוד בשנת 2024 יכנסו לפה 10,000 עובדים נוספים בדרך זו".
עוד בהקשר של עובדים זרים, מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח, חשף בכנס כי "מינהל התכנון נערך לקדם הקמת מתחמי דיור לפועלים הזרים שיגיעו ארצה. כרגע יש בעיה כי הביצוע של כל המלאי התכנוני תקוע ובשביל זה צריך לדאוג לעובדים וכמה שיותר מהר ובהיקפים גדולים. כדי לסייע לקבלנים, אנחנו כבר נערכים לזה באמצעות הכשרת מתחמי פועלים בסמוך למתחמי בינוי גדולים ובמקומות בתוך הערים ליד תחבורה ותשתיות".
רפי אלמליחצילום: אלי דסהסגן הממונה על התקציבים באוצר, מתן יגל, אמר במסגרת פאנל כי, "האתגר הכי גדול שלנו כממשלה זה לאפשר כמה שיותר היצע של קרקעות בארץ. בעת עדכון תקציב המדינה התעקשנו כממשלה לתקצב 2 מיליארד שקלים לשוק הנדל"ן כדי להגדיל את היצע המכרזים וזה יביא להתחלות בניה גדולות יותר. הגדלנו את הסבסוד לפריפריה במיליארד שקל ועלויות הפיתוח במכרזים בפריפריה ממומנות על ידי המדינה לכן זה מעלה את הכדאיות של יזמים".
ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים של הכנסת התייחס בכנס לנושא הפריפריה וכן לנושא הדיור להשכרה: "התחדשות עירונית בפריפריה חייבת להשתפר ואין כדאיות כלכלית בהרבה מקומות. האוצר צריך לשים כסף בנושא הזה ולהוריד מיסוי ליזמים של התחדשות עירונית שרוצים לקדם תהליכים כאלה בקריית שמונה או שלומי. המדינה פספסה את הדיור להשכרה ואני אעבוד על זה שזה יכנס בכל תכנית אסטרטגית".
"המשק הישראלי עומד בצורה מעוררת כבוד"
עו"ד שי אהרנוביץ', מנהל רשות המיסים, ציין בכנס כי הכלכלה הישראלית איתנה. "אני לא חושב שהרבה מדינות היו מצליחות לעמוד בשנה כמו שאנחנו חווים אותה. המשק הישראלי עומד בצורה מעוררת כבוד. גם בתחום הנדל"ן וגם בגביית מיסים שהיא היא כרגע 24 מיליארד שקל יותר מהיעד המקורי שקבעו ל-2024".
בהקשר לתקציב המדינה ציין אהרונוביץ' כי "התקציב הכרחי. לפני כחודשים פרסנו את התוכניות בפני שר האוצר והדברים מתחילים להתגלגל. פרסמנו את הדו"ח שאנחנו ממליצים בנושא של דיבידנדים של רווחים צבורים, כמו ששר האוצר הבטיח בחודש הקרוב נעבוד על התקציב מתוך מטרה שבחודש אוקטובר הממשלה תאשר את התקציב ובנובמבר נביא את התקציב לקריאה ראשונה. זה לא יהיה תקציב קל, תקציב לא פשוט שיצטרך לכנס הכנסות פרמננטיות של בין 30-40 מיליארד".
בנושא ההתחדשות העירונית, ציין מנהל רשות המיסים כי "יש המלצה להוריד את מס הרכישה רק ל-3% בפרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה. אני מודה שזה לא מספיק וצריך להעמיק את זה יותר כהוראת שעה. במקום לבנות בקריית שמונה כל מיני ממ"דים שבולטים מהבניינים, צריך לקחת את הסכומים האלו שהמדינה מתכוונת לתת לצרף אותם להטבות מס ולתת שם התחדשות עירונית, זה אתגר אדיר מבחינת המדינה. אותי לא מפחיד לבטל את מס הרכישה בפריפריה בהתחדשות עירונית לזמן מסוים. צריך לקחת מהלכים אמיצים גם המנכ"ל וגם השר בראש הזה".
נתן אלנתן, יו"ר ראש מטה התכנון, התייחס בכנס לביטול ההקלות - החלטה שעתידה להיכנס לתוקף בסוף השנה ואמר, "אין ספק שביטול ההקלות יהיה צעד מאוד דרמתי. יזמים בנו על האפשרות שהשר יאריך את מועד ההקלות, אבל במקרה הזה יש לו סמכות לתוספות בניה ואין לו סמכות להאריך הקלות. בשורה התחתונה מה-1.1.25 לפרויקטים בבניה חדשה – לא יהיו הקלות. המהלך הזה ישנה את המצב. אין פרסום ואין מתנגדים. כשיש הקלות יש עררים, לכן ההליך ייקח פחות זמן ויהיה תואם לתוכנית".
נתן אלנתןצילום: אביגיל מתתובאלנתן המשיך ואמר כי "ביטול ההקלות לבד זה לא מספיק. בסופו של דבר התכנון הוא ההיצע. כשרמ"י רוצה לשווק קרקעות, צריך שהן יהיו מתוכננות והגידול שחל בתכנון משפיע על התחלות הבנייה. אבל, צריך להבין שיש בעיות שלא נמצאות במגרש התכנון כמו בעיית כוח האדם או הריבית למשל שבעבר לא הייתה פקטור. בסופו של דבר החסם העיקרי הוא הרישוי והוא מקבל מענה – ככל שנפתור את הבעיות של שלבי ההיתר ונקצר כך ההיצע יגדל".
